שבוע בירושלים / נורית פלג
11/10/2007
 
 

באוגוסט חוויתי שבוע שלם בירושלים, שבוע שלם עם יוסי, שבוע שלם רחוקה מהמשפחה.

הייתי רוצה להגיד שזה היה פשוט נהדר, ובחלקו העיקרי זה בהחלט נכון. נהניתי מאוד בחברת יוסי, בילינו הרבה וגם הרגשת העצמאות היתה טובה, אך זה לא הכול. כמה שנהדר, הרגשתי קצת מנותקת, הרגשתי קצת מרוחקת. המשפחה, החברות וסינדי חסרו לי.

אבל בכל מקרה זה היה אכן שבוע נפלא.
אפשר להגיד שהשבוע התחיל אצלי, שכן ביום שישי יוסי בא אלי וכבר מאז היינו ביחד, מאז עד חמישי בערב. 
באותו יום שישי יצאנו לקקאו בתל אביב. הופתעתי בהחלט לטובה מהמקום. ציפיתי רק לקינוחים וסנדוויצ'ים והיה שם ממש אוכל וטעים. גם השירות והאווירה היו נהדרים. המקום היה אפילו די נגיש. 
בקיצור היה מאוד נחמד ופתיחה נהדרת לשבוע ההולדת של יוסי.

שבת בבוקר היה די משפחתי. אחותי הגיעה יחסית מוקדם ומאיה מיד השתלטה עלי ואני מתמוגגת ומאוהבת שיחקתי איתה. לאחר הצהריים השבוע התחיל באופן רשמי כשמצאתי עצמי עם יוסי במונית שירות לירושלים.
בירושלים נחנו קצת ועבדנו על מסלול לאירלנד (טיול שלצערי בוטל, עקב בעיות בריאות). קצת הסתבכנו עם סימון המקומות, אבל בסך הכול היה בסדר.
בערב נסענו לבית קפה ואחריו חזרנו הביתה לישון.

למחרת, יום ראשון, היה יום סתמי בו הייתה טרגדיה קטנה. שכחתי את הארנק בסופר (אני יודעת, נו נו נו לי) אך מיד נזכרתי בו וחזרתי לקחת אותו מהקופה. זה עבר בשלום. המשך היום היה ביתי. המבאס שרצינו לראות הסנדק, אך מסך המחשב היה קטן מדי ולא ראיתי טוב. נו, שהראייה שלי כבר תסתדר!

יום שני – ט"ו באב - החל שגרתי לגמרי, קצת שוחחנו, קצת עבדתי וישבנו לצהריים. חשוב לציין שבגלל אנטיביוטיקה, חולשה ועייפות, חשבנו בהתחלה רק לצאת בט"ו באב וב-1/8 (יום הולדתו של יוסי) ובלי ללכת. בכל מקרה לאחר עבודה, מנוחה וקצת שעמום, החלטנו בכל זאת לטייל קצת והלכנו לשוקולדריה לא רחוקה מביתו של יוסי. קניתי ליוסי קופסת שוקולדים רומנטית והתיישבנו בספסל לאכול ולדבר. לא היה חם מדי ובאמת נהניתי. שמחתי שביטלתי ההחלטה לא ללכת ובערב לאחר מקלחת ורענון, נסענו לאמריקן קולוני. הייתי שם כבר עם יוסי בחנוכה/חג המולד ועדיין נהניתי מהאווירה כמו בעבר.

יום שלישי התחיל בפן רפואי כשפגשתי את אבא שלי באלי"ן, לבדיקה אצל האורתופד. האמת שלא כל-כך הבנתי למה בא. מדובר בשבילו בנסיעה של כשעה וקצת, המתנה של עוד כחצי שעה, רק בשביל להיכנס לרופא לשתי דקות לשמוע אותו אומר שהכול בסדר. (זה לא שלא שמחתי מהבשורה, אך זה היה צפוי לחלוטין) בכל מקרה שמחתי לראות את אבא שלי לקצת זמן והוא גם הביא את סריז'אנה שתעזור לנו.

כבר באותו יום סריז'אנה הכינה אוכל טעים (אורז וירקות מבושלים) והיה מאוד נחמד. אבל אל תבינו לא נכון, יוסי עצמו יודע לבשל מצויין והכין בשני פסטה מעולה עם דלעת וירקות נוספים.
בכל מקרה, שמחתי שסריז'אנה יכולה קצת להקל על יוסי.

בהמשך לאחר קצת עבודה ומנוחה שוב יצאנו, הפעם לבית קפה אנגלי בו כבר היינו, אך הפעם כנראה בהקשר לט"ו באב, שלא היו כמעט אנשים ובגלל שבעלת המקום זכרה אותנו, היא ארגנה לנו אווירה רומנטית וכייפית. זה היה מאוד רומנטי והתאהבתי ביוסי מחדש.

יום רביעי היה היום הגדול - יוסי חגג בו יומולדת. בבוקר אמו ודודתו הגיעו ונסענו יחד לבראנץ'. היינו בבית טיכו, מקום יפה ואוכל טוב. שמחתי להיות איתם והרגשתי נהדר להיות שם כחברתו של יוסי. אני עדיין לפעמים תמהה איך היה לי כזה מזל והכרתי את יוסי, בחור נהדר ורגיש.
בערב יצאנו גם לחגיגה פרטית אך רק לקינוח קל. באותו זמן הבאתי לו את המתנה שקניתי לו - דיסק כפול של אביב גפן וכרטיסי ברכה בהם השקעתי.

טוב, אפשר להגיד שכיסיתי השבוע, כי יום חמישי היה יום שגרתי לגמרי ובערב חזרתי למשפחתי.
כמה שנעצבתי לעזוב את יוסי, שמחתי גם לחזור למשפחתי. אני יודעת שתמיד ארצה לא להיות רחוקה מדי מהם, טוב לפחות בהתחלה. מקווה שנגור בחולון, גם עיר שאני מכירה ואוהבת וגם ממנה יהיה לי פשוט להגיע להורים בעת הצורך. אולי משהו לא נורמאלי בי שאני כה קרובה למשפחתי, אבל זו העובדה. תזכרו שכל חיי גרתי איתם והם היו לצידי כל הזמן.... אבל מובן שגם יוסי חשוב לי ואני מקווה שהקשר בינינו רק יתחזק. בינתיים נסענו לטורקייה, אך זה כבר לטור הבא.

 

לטורים נוספים של נורית

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד