זה פשוט לא יאמן איך אלה שקיבלו תג נכה נותנים לבני משפחה להשתמש ברכבם ובתג ולהחנות בחניות נכים.

זה פשוט לא יאמן איך אלה עם הרכבים הקטנים לא מהססים וחונים בחניות המסומנות לרכבים עם מעלון לכיסא גלגלים.

זה פשוט לא יאמן על אלה שבכלל לא ממצמצים וחונים על המעבר המקווקו בין שתי החניות וחוסמים באופן מוחלט את היכולת של אדם בכיסא גלגלים לצאת או להיכנס לרכבו.

ויש גם את המתוחכמים - בעלי תג נכה שלא מתביישים להחנות בחניות נכים המיועדות לאנשים עם מוגבלות ליד ביתם והמסומנות עם תמרור ומספר רכב.


רכב חונה בחנית נכים מסומנת לרכבים עם מעלון


ובסוף כמובן יש גם את ההמונים, עיקר הבעיה, שאין להם תג נכה בכלל והם מלאי תירוצים ומלאי סיבות למה הם חנו רק לרגע, וממש, אבל ממש לא שמו לב!

מה הקטע שלכם עם האטרף להחנות בחניות נכים?

מה יקרה אם תחנו במרחק של עוד 50 מטר, בקצה החניון, מה השיגעון הזה להחנות הכי קרוב בחנייה אבל אחר כך ללכת קילומטרים בים, בפארק בקניון?

מתי תבינו שיש מי שחייב להחנות קרוב – כי עבורו זה קריטי. איפה האמפתיה, ההבנה והרגישות, איפה להיות בני אדם?

ועל כל זה תוסיפו שבישראל יש תעשיה של תגי חניה לנכה תמורת כסף וגידול אדיר בזכאים.

עמותת נגישות ישראל פועלת להחליף לתג חניה טכנולוגי שיאפשר חניה רק כאשר בעל התג הזכאי באמת נמצא ברכב, ובשינוי התמרורים שאלה יבחינו בין תו חניה לחניה גדולה מותאמת לכיסא גלגלים, לתג חניה רגיל לאלה שיש להם תג חניה משולש.


רכב חונה בחנית נכים מסומנת לרכבים עם מעלון