האריה השואג בתל חי - טיול נגיש עם נופים מדהימים! מומלץ!

פסל האריה השואג הוצב בבית הקברות שבין תל חי לכפר גלעדי כאנדרטה לזכר שמונת ההרוגים בקרב תל חי ב-1920
26/08/2013
 
 
האריה השואג

 

האריה השואג הוא פסל בדמות אריה, מעשה ידי הפסל אברהם מלינקוב. הפסל הוצב בשנת 1934 בבית הקברות שבין תל חי לכפר גלעדי, כאנדרטה לזכר שמונת ההרוגים בקרב תל חי ב-1 במרץ 1920.
אתר קבורתם של לוחמי תל חי היה למקום עלייה לרגל מאז שלהי 1920, אך המקום היה עלוב ומוזנח, עובדה שטרדה את מנוחתם של המבקרים הרבים בו ובכללם ראשי היישוב. הרעיון להצבת הפסל היה של אברהם מלניקוב, שהעלה אותו עוד בשנת 1925, כחמש שנים לאחר נפילת לוחמי תל חי, עת ביקר במחצבת "גבעת החוצבים" בין כפר גלעדי למטולה. הביצוע נדחה מחוסר מימון, עד שהמימון הושג במאמץ משותף של ההסתדרות הכללית, הוועד הלאומי וסר אלפרד מונד (לורד מלצ'ט). מלצ'ט ביקש גם לבדוק הצעות של אמנים נוספים, שלאחר בחינתן השתכנע לקבל את הצעתו של מלניקוב ולהשלים את הנדרש למימונה.
העבודות החלו בשנת 1928. האנדרטה הועמדה בסוף שנת 1933,‏[1] ונחנכה ב-22 בפברואר 1934.‏[2] בפיסול המצבה סייעו יהודה קופילביץ ויצחק שדה, וסתתים בוגרי בית הספר לאמנות "בצלאל".
מצבה המסיבית משמשת ככן הנושא את פסל האריה, היא עשויה מקונגלומרט כפר גלעדי (תלכיד מחלוקי אבן גיר קשים מתקופת האאוקן). בחזיתה לוח אבן שעליו חקוקה הסיסמה "טוב למות בעד ארצנו", ומתחתיה שמותיהם של שמונת החברים שנהרגו.
האריה מפוסל בסגנון פיגורטיבי עתיק בהשראת תבליטים אשוריים. פניו של הפסל פונות למזרח וראשו מורם בשאגה. האופן בו שואג האריה, כשראשו כלפי מעלה, אינו מסמל כוח או ניצחון אלא מביע כאב (בדומה ליללת חתול בעת צרה). סגנונו של הפסל הפך אותו לאבן דרך של האמנות ה"כנענית", והוא היה מראשוני אנדרטאות ההנצחה בארץ ישראל.
עם הקמתה נצפתה האנדרטה למרחקים בכל האזור, שרובו היה מאוכלס כפרים ערביים וביניהם שני יישובים יהודיים בלבד. היא הייתה מיד לסמל לאומי, נקודת ציון בנוף הגלילי, ואתר עלייה לרגל לאנשי היישוב ותנועות הנוער. כיום היא מוסתרת חלקית על ידי עצים השתולים סביבה ובולטת פחות.

 

לסקר נגישות מפורט באתר "האריה השואג" - לחצו כאן

 

הסקר בוצע ע"י סיירת הנגישות של המרחב לחיים עצמאיים בגליל ונגישות ישראל

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד