תחילה עברו המשתתפות הרצאת מבוא לנגישות בה קיבלו מידע אודות תקנות נגישות השירות להם הן מחויבות כשפוגשים קליינטים עם מוגבלויות ונגישות חברתית מהי. בנוסף קיבלו כלים פרקטיים לטיפול ועזרה לאדם עם מוגבלות.


המשתתפות נכנסו לחדר הארוחה עם כיסוי על העיניים


לאחר מכן עברנו לחלקו השני של ההכשרה- ארוחת החושים.

את הארוחה התחלנו כאשר המשתתפות עם כיסויי עיניים, כולן נכנסו לחדר בעזרת חוש המישוש והשמיעה והיה עליהן למצוא את מקומן ללא חוש הראייה. לאחר מכן היו צריכות להבין מה נמצא על צלחתן ולהבחין באיזה חושים הן משתמשות כאשר חוש הראיה שלהן אינו פעיל. את המנה הראשונה ליוותה לידיה, מדריכה עיוורת שסיפרה על ההתמודדות שלה עם עיוורון ועל המורכבויות וגם ההישגים שבחיים אלו.

לאחר מכן המשיכו המשתתפות למנה העיקרית, אותה היו צריכות לאכול כאשר הן לובשות כפפות מטבח עם קשר עץ בתוכן- מה שהגביל מאוד את המוטוריקה העדינה שלהן. מנה זו לוותה על ידי פאני, מדריכה המתניידת בכיסא גלגלים בעקבות מחלת הפוליו. פאני שיתפה בסיפורה, בחוויותיה כילדה עם מוגבלות ואיך החברה השפיע עליה ומה אנו יכולים לעשות כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלויות להשתלב בכבוד שוויון ועצמאות.


המשתתפות אכלו את המנה הראשונה עם כיסוי על העיניים ובלי לראות


את המנה האחרונה ליוותה לי, מדריכה עם מוגבלות שאינה נראית. התחנה התחילה בהתנסות חוויתית עם משימה קשה, לחץ של זמן והערות מהצד. לאחר התנסות זו סיפרה לי על החוויות שלה כילדה ואישה עם מוגבלות שכלית התפתחותית וכמה משפיעות הערות הסביבה על הביטחון והערך העצמי של אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

מתגובות המשתתפים:

"פעילות חשובה ומהנה מאוד"

"היה מעניין מאוד מפרה ונוגע"

המשתתפות אכלו את המנה העיקרית עם כפפות מגבילות תנועה על הידיים