יובל החל את שירותו הצבאי כטייס מסוקים בחיל האוויר. תאונת מסוק בטיסת אימונים ב-18 במרס 1987 שינתה את חייו מן הקצה אל הקצה - מטייס צעיר בחיל האוויר הוא מצא את עצמו משותק מהצוואר ומטה ומרותק לכיסא גלגלים.

חיל האוויר בחר שלא לשחרר את יובל משירות בצבא קבע, למרות המגבלה הקשה, והציע לו לשנות מקצוע - מטייס לתכניתן, וכך היה. הוא יצא ללמוד בקורס ממר"מ - לימודי תכנה. בהמשך דרכו, יובל לא מפסיק להתקדם. הוא יוזם, מפתח ומנהל פרויקטים רבים בצבא, ובמקביל לומד לתואר ראשון במנהל עסקים במכללה למנהל, ומאוחר יותר לתואר השני למנהל באוניברסיטת תל אביב. לאחר 31 שנות שירות בחיל האוויר, בחודש ספטמבר 2014, השתחרר יובל בדרגת סא"ל.

בשנת 1998, כשיובל חש שהמצוקה בתחום הנגישות בארץ רבה, הוא כתב לנשיא המדינה דאז עזר ויצמן, תיאר בפניו את בעיית הנגישות בישראל וביקש ממנו לפעול לקידום המודעות לנגישות עבור כלל האזרחים בישראל. יומיים לאחר שליחת המכתב, נשיא המדינה, בכבודו ובעצמו, טלפן ליובל ובכריזמה ובסמכותיות הידועה שלו פקד על יובל להקים עמותה שתשים לה למטרה להפוך את ישראל למדינה נגישה לכלל אזרחיה. וכך, לאחר שיובל קיבל אישור מהצבא לעסוק בנושא בנוסף לתפקידיו האחרים, הושקה בבית הנשיא, ביוני 1999, "עמותת נגישות ישראל" העוסקת בקידום הנגישות ושילוב אנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם בחברה בישראל, בכבוד, בזכות, בשוויון ועצמאות.

יובל מונה למגוון תפקידים ציבוריים בין אלה: ב-2007 לחבר במועצה הלאומית לטכנולוגיה – משרד האוצר, ב-2007 לחבר ועדה מייעצת לרשם מורשי נגישות (מבנים תשתיות ושרות) – משרד הכלכלה וכחבר ועדה מייעצת לרשם מורשי נגישות שרות – משרד הכלכלה, בשנת 2006 לחבר בפורום היזמים החברתיים העולמי של הפורום הכלכלי העולמי – שוואב, ב- 2005 לחבר במועצה הלאומית לשיקום - משרד הבריאות, ב- 2012 לחבר בוועדה הטכנית של מכון התקנים הישראלי, ב- 2012 לחבר מועצה ציבורית באוניברסיטה הפתוחה.