מסלול מכשולים מקוון
31/10/2010
 
 

מאת: מיה אפשטיין/ דה מרקר

בפעם הבאה שתיכנסו לעמוד הפייסבוק שלכם, נסו לעשות זאת בעיניים עצומות.

זה נשמע בלתי אפשרי, ונדמה שהשימוש במחשב בכלל, והגלישה באינטרנט בפרט, הם מותרות השמורות לאלה שכושר הראייה שלהם אינו מוגבל.

בשנים האחרונות פותחו אמצעים טכנולוגיים המאפשרים המרה נוחה של טקסט לכתב ברייל או לקול, שמטרתם לחבר את העיוורים לעולם הווירטואלי.

"לפני עידן המחשב היינו תלויים בברייל ובסייעת צמודה", מסביר עדי נתן, מורה לחינוך מיוחד הלוקה בעיוורון. "כיום, במקום לפתוח ספר טלפונים, אני יכול לגלוש לאתר המודיעין של 144".

מצד אחד, המרחב הווירטואלי נהפך נגיש יותר עבור כ-24 אלף עיוורים בישראל. אך מצד שני, המחיר הגבוה של האמצעים האלה מרחיק את העיוורים עוד יותר משימוש יומיומי באינטרנט ומניהול חיים עצמאיים. המדיום הדיגיטלי מבוסס על תכנים ויזואליים, והמרתם דורשת התאמות יקרות. גם אחרי ההתאמות הנדרשות זקוקים העיוורים לעמדות הכוללות רכיבי תוכנה וחומרה, שכדי להשיגן יש צורך בסבסוד ממשלתי. בנוסף, למרות המודעות הגוברת לטכנולוגיה נגישה והיתרונות הניכרים שמציעה הרשת לבעלי מוגבלויות, מרבית האתרים בישראל - ובעיקרם אתרי בנקים ומוסדות ממשלתיים, שיכלו לחסוך את הצורך לצאת פיסית למשימות ביורוקרטיות - אינם נגישים לעיוורים.

האויב הכי גדול של העיוורים

אחד האתגרים העומדים בפני נתן ועיוורים אחרים הוא למצוא חלופות לאתרים שאינם נגישים ללקויי ראייה. "לכל שירות שקיים ברשת אני צריך למצוא את החלופה הנגישה ביותר הקיימת. את הפורום לנעזרים בכלבי נחייה, שאותו פתחתי, אני מנהל בשירות Google Groups המספק לי הודעות מייל על כל הודעה שנוספה בשרשור, כך שאני יכול לשמוע אותה בתוכנת הקראה", הוא מסביר. בפלטפורמות אחרות לניהול פורומים, כמו זו של תפוז, ההתמצאות קשה בהרבה. "בפורומים אלה תוכנת ההקראה לא מזהה שרשור ומקריאה רק את השורה הראשונה בו", מספר נתן.

גם הגלישה בפייסבוק מציבה בפניו קשיים. "פייסבוק נגיש לעיוורים באופן חלקי בלבד", הוא מסביר. "אני יכול לחפש מישהו, והתוכנה תקריא לי את השם שלו, אבל אם יש כמה אנשים בעלי אותו השם אני לא יכול לזהות במי מדובר, כי הדרך היחידה להבדיל ביניהם זו התמונה. פעם הוספתי בטעות ילדה בת 12 שנושאת אותו שם כמו ידידה שלי, וקיבלתי מבול של צעקות מאמא שלה". לטענתו, לקויי הראייה יכולים להשתמש באינטרנט ככלי מסייע, אך לשם כך האתרים צריכים להיות נגישים הרבה יותר. "אתרי הפלאש הם האויב הכי גדול של העיוור, משום שהתוכנה לא יכולה לקרוא קבצים כאלה". הוא אומר.

טיוטה של תקנות המחייבות הנגשת אתרים לבעלי מוגבלויות נמצאת בשלב הניסוח. התקנות הובאו ביולי לדיון בכנסת במטרה לשלבן בחוק שוויון לבעלי מוגבלויות. "התקנות מבוססות על תקנים בינלאומיים שהותאמו לישראל", מסבירה מיכל שיק, היועצת המשפטית של עמותת נגישות ישראל. לפי ההנחיות בטיוטת החוק, בעלי האתרים יחויבו לספק חלופות טקסטואליות עבור תמונות וקובצי וידיאו, כך שניתן יהיה להמירם לאותיות גדולות, לברייל או לקול (קריינות). הנחיות נוספות יחייבו הצמדת כתוביות לסרטוני וידיאו שמוקלטים מראש עבור כבדי שמיעה, הצגת אפשרות הפעלה של כלל התכנים ממקלדת והצגה של תיאור טקסטואלי לכל שדה בטופס ממוחשב. כמו כן, תיבחן האפשרות להחלפת מנגנוני זיהוי מסוג CAPTCHA - הדורשים מהגולש לזהות ולהקליד צירוף אותיות ומספרים - במנגנונים המאפשרים גם זיהוי קולי.

חובת נגישות האתרים נתקלת בהתנגדות בעיקר מצד עסקים קטנים, שייאלצו לשאת בעלויות ההנגשה הגבוהות. אך לדברי שיק, למרות היעדר החובה ישנם ארגונים רבים שכבר מאמצים את התקנות. "חברות רבות לוקחות יועץ נגישות ומטמיעות את התקנות אף שאינן מחויבות בכך. זה בהחלט משהו שנמצא בראש סדר העדיפויות", היא מסבירה. "העמותה עצמה כבר מדרבנת בנקים וחברות סלולר להנגיש אתרים לפי התקנות המוצגות כיום".

עמדת מחשב במחיר של מכונית

כדי שיוכלו להשתמש באתרים מונגשים, זקוקים העיוורים לציוד חומרה ולתוכנות יקרות במיוחד. עמדת מחשוב לעיוור כוללת צג ברייל הממיר את הטקסט הדיגיטלי לכתב ברייל, ותוכנת הקראה הממירה את הטקסט ממסמכים ואתרים לקול. הניווט על המסך מתבצע באמצעות מקש ה-Tab. ציוד נלווה נוסף המיועד לשימושם של עיוורים כולל סורק עם תוכנת סריקה מיוחדת, המסייע בהמרת מסמכים לטקסט שנקלט בתוכנת הקריאה ומודפס בברייל. כבדי ראייה נעזרים בתוכנת הגדלה, המאפשרת לקבוע את הפונט, הצבע והרזולוציה של המסך.

לפי נתוני עמותת על"ה לקידום סטודנטים עיוורים, מחירה של עמדת מחשוב לסטודנט עיוור, הכוללת את רכיבי החומרה והתוכנה הנדרשים, היא 20-50 אלף שקל - רף מחיר דומה לזה של מכונית משפחתית מודל 2003, וזאת עוד לפני רכישת המחשב עצמו. צג הברייל, הרכיב היקר במערכת, נמכר בישראל תמורת 23 אלף שקל. משרד הרווחה מציע לסטודנטים סבסוד מלא של רכיבי החומרה הנדרשים, אך הם נדרשים לעבור הליך אישור ביורוקרטי ארוך. למשך פרק זמן זה מאפשרת עמותת על"ה לסטודנטים עיוורים ולקויי ראייה להשאיל עמדה ייעודית מתוך כ-200 עמדות שבבעלותה.

לעיוורים ולכבדי ראייה שאינם סטודנטים מציע משרד הרווחה סבסוד בהיקף של עד 80% מעלות רכיבי החומרה והתוכנה, עד 50% מעלותה של מערכת טלוויזיה במעגל סגור המשמשת להגדלה, עד 50% ממחירה של תוכנת ההגדלה זום טקסט, כ-60% ממחירה של תוכנת הקראה ו-80% מעלותו של צג הברייל. התקציב השנתי של משרד הרווחה לסבסוד ציוד מחשוב לעיוורים הוא כ-1.5 מיליון שקל בשנה. לדברי ד"ר שלומי אליישר, ראש אגף השיקום במשרד הרווחה, מאות אנשים מקבלים בכל שנה סבסוד לציוד מחשוב.

את הציוד הייעודי לאוכלוסיית העיוורים מייבאות ומפתחות כיום שלוש חברות מרכזיות בישראל: חי כהן, תשר געש הממוקמת בקיבוץ געש, ו-Let's Talk - חברה פרטית מתל אביב. האחרונה הוקמה על ידי איציק ארביב ויריב זריבי, לקויי ראייה בעצמם. בנוסף ליבוא מוצרים, החברה עוסקת בהתאמת תוכנות ייעודיות, כמו תוכנה ההקראה Jaws של Freedom Scientific האמריקאית.

באחרונה השיקה החברה תוכנה להגדלת טקסט, המיועדת לטלפונים סלולריים המבוססים על מערכת ההפעלה סימביאן. "השוק לא מצדיק השקעה באייפון או בטאבלטים", מסביר ארביב את הבחירה במערכת ההפעלה של נוקיה. כתיבת מייל עדיין מתבצעת בהקלדה, אך בעתיד תוכנת זיהוי קולי תתרגם להקלדה אוטומטית את קולו של המשתמש, ותחסוך את ההקלדה. ארביב מתחייב כי "המחשוב יאפשר לעיוורים לנצל 98% מהאפשרויות שמציע האינטרנט".

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד