דם חדש - מאת רון גל, מדריך מודיעין, תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים

20/04/2011
 
 

 דם חדש

״דם חירשים״, למי שלא מכיר זהו ביטוי די ידוע בתרבות החירשת. משמעות הדבר מתייחס בעיקר לחירשים שאימצו את זהותם כחירשים לכל דבר, בין אם מדובר בהגדרת שפת הסימנים כשפה הראשית לפני העברית המדוברת, לבין שימור התרבות למען הקהילה ועבור הקהילה.

למרות החירשות שלי, בקהילה עדיין מגדירים אותי כחירש בזהות שומעת. יש כאלה שיגידו ואמרו שיש לי בעיות זהות (בצחוק כמובן) ויש שמגדירים זאת כדו תרבותי. איך שלא יסתכלו על זה, אני לא חושב שאפשר להגדיר זאת כ״דם חירשים״.

מהצד שלי, בתור אחד שנהנה מעולם אחד גדול שמורכב מחירשים ושומעים, הבורות הנוראה שנובעת מחוסר מודעות כלפי החירשים בכלל לא זרה לי. אותה הבורות המטרידה מסתובבת לה בחוץ וכבר שנים על שנים היא עושה לנו שמות.

כשהעמותה קמה, תחילה חשבתי שבסה״כ מדובר ביוזמה שנועדה רק להפיץ את השפת סימנים לכל מי שמעוניין ובחינם. האמת, לא בער לי לקפוץ ולהתנדב ללמד. כך חשבתי עד שראיתי את התמונה הגדולה - העמותה שמה לה מטרה להעלות את המודעות כפי שהיא באמת ולימוד השפה זה רק הצ׳ופר.

תארו לכם את גודל ההפתעה שלי, כשראיתי את כמות האנשים שרק מחכים כדי ללמוד את השפה ויותר מכך, להיפתח ולהיכנס לעולם חדש שעד עכשיו היה בגדר תופעה לא ברורה. מאות על מאות אנשים שרק מחכים שתיפתח קבוצה חדשה, אבל אין מספיק אנשים שייקחו את זה ויצמצמו את המספרים לפני שהם יצטמצמו מעצמם.

כך בעצם דורבנתי להצטרף לעמותה במטרה ״להכות בברזל כל עוד הוא חם״. התוצאה - את הקבוצה הראשונה שלי בדיוק סיימתי במודיעין לפני כשבועיים עם הרגשת סיפוק אדירה. אני מעולם לא הדרכתי בעבר, ולא באתי עם ניסיון כלשהו. מה שגרם לי לחשוש בהתחלה.

״מה אם הם לא יבינו אותי ? איך בכלל אני יכול לתקשר איתם אם אני מחליט שלא להשתמש בקול שלי כפי שאני מדבר בחיי היומיום שלי ?״ חשבתי לעצמי. שיעור ראשון עם מתורגמנית הוא יחסית קל ומרגיע. אבל מה עושים הלאה ועוד שזה רק אני מול שומעים שרק לומדים את השפה ?

אני לא קורא לזה מזל, זה פשוט עובדה שהצוות שמרכיב את העמותה הוא פשוט נהדר מכל הבחינות. הם היו שם בשבילי כשנלחצתי, תמכו, הקשיבו, פתרו קשיים ברגע האחרון - פשוט מכונה משומנת היטב שגרמה לי להרגיש בנוח ולהבין שהם שם בשבילי ואני פשוט צריך לעשות את החלק שלי - להיות עצמי ולהעביר את זה הלאה.

זה החלק שאני אומר תודה. תודה לכולם שהייתם שם בשבילי ושדאגתם למלא את החסר. אני אומר היום תודה שהעמותה בכלל קיימת. אמנם אני מדריך בהתנדבות אבל תחושת הסיפוק והאושר המתלווה להדרכה היא תמורה בפני עצמה. בזכות החוויה המדהימה, הביטחון שלי עלה ברמות שאני לא יכול לתאר והתחברתי יותר לזהות החירשת שלי עד כדי גאווה.

היום כבר יש לי תאריך להדרכה הבאה שלי, ואינני יכול לחכות :-) תעביר את זה הלאה הוא אולי לא דם חירשים, אך אין ספק שזהו דם חדש שזורם בקרבנו, משהו מרענן, מטלטל את הדעות הקדומות הישנות ומפנה מקום לעתיד חדש ואופטימי.

היום העמותה חוגגת שנתיים וחצי של עשייה, ואין לי ספק שהיא רק תצמח ותגדל עם הזמן ואני יודעת שאני אישית אשמח לקחת חלק בעשייה הזאת, כי העמותה הזאת כאן בשביל כולנו – ואנחנו צריכים להיות כאן בשבילה.

רון גל – מדריך מודיעין, תעביר את זה הלאה בשפת הסימנים

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד