השיחה באוטובוס היא תופעה מוכרת; דו השיח בין גבר וחברו שמיד הופך לרב-שיח עם שני מדברים וחמישה מקשיבים. כל השחקנים יודעים את תפקידם ומוכנים לבצעו בכל רגע נתון. ולכן, תארו לעצמכם את הבלבול, התדהמה וחוסר היציבות כשאתמול באוטובוס הייתה שיחה שרק המשוחחים יכלו להשתתף בה.
אתמול, עליתי לאוטובוס בדרכי הביתה והתיישבתי במקום הפנוי הראשון. הכיסא היה נגד כיוון הנסיעה, אז התחלתי להתסכל על שאר האנשים באוטובוס. בצידו השני של המעבר, ישבו שני ילדים, בן ובת, ודיברו בקול, להפתעתי (ולהפתעת האישה שישבה לידם) הם לא דיברו בקול רם מידי, אלא התאימו את עצמם לסביבה. מספר מושבים הלאה, ישבו גבר ואישה אשר ניהלו שיחה רועמת בשפת הסימנים. הסתכלתי על האנשים סביבם, חישפתי את הסימנים הרגילים שיש לאנשים "מחוץ לשיחה" באוטובוס—ובעיקר מצאתי בלבול. היה ניתן לראות כי אנשים לא ידעו איך להתמודד עם שיחה שהם לא יכלו להבין. נוסעי האוטובוסים רגילים לא להבין שיחה אם היא בשפה אחרת אבל, כפי ששמעתי אדם אומר כשירד מהאוטובוס, "זה לא סינית—זה עברית". בלבול הנוסעים רק גבר כששמעו את הילד נפרד מהילדה ואומר שהוא יצטרף להוריו. הוא ניגש לזוג והחל לדבר איתם בשפת הסימנים. שאר הנוסעים החלו להחליף מבטים... 10/03/2011 | 
.jpg "מומחים בהנגשות ציבוריות לכבדי שמיעה. לולאות השראה לעמדות שירות, הנגשות אולמות ומוסדות ציבור. טלפון 1700700673 מדטכניקה אורתופון - טכנולוגיות שמיעה מתקדמות. לפרטים לחצו כאן")
.jpg?BannerID=118 "מידת השקיפות")
