קציעה אלדר - כיצד הגעתי לשפת הסימנים

1/10/2015
 
 

5 שנים אחורנית..

בית חולים ובמיוחד מיון נשים הוא מקום עמוס, מקום שנותן שירות למגוון רחב של אוכלוסייה ולכל סוגיה, כולן כואבות ולרוב אף אחת לא מגיעה למיון סתם. האחיות והרופאים מנסים לתת שירות הוגן מהיר מכובד ומקצועי לכל אדם שמגיע לקבל שירות.

יום אחד משמרת ערב לחוצה במיוחד מלא נשים שהגיעו למיון ואני מנסה להשתלט על כל המקרים נכנסת אלי מטופלת ואני כמו במסלול הרצה מתחילה לשאול אותה שאלות בקצב תוך כדי זה שאני מעיינת בתיק שלה, אבל משום מה לא קיבלתי תשובה לשאלותיי, זה היה נורא מעצבן כי המון נשים חיכו עוד להיכנס ובכל רגע שהטיפול נדחה מסיבות כלשהו גרם לפקק גדול אחרי, אני שוב שואלת אותה :" מה קרה גברת ? למה הגעת למיון ? שוב שקט... אני מרימה את עניי אל המטופלת שישבה חסרת אונים מולי, הסתכלתי עליה ואמרתי לה " את מדברת עברית ?" כיוון שאנחנו מטפלות גם בנשים דוברות ערבית ורוסית חשבתי אולי היא לא מבינה עברית וננסה שפה אחרת. המטופלת הסתכלה עלי בוהה, הרמתי את עניי אליה שוב ושאלתי : " מה את לא מבינה אותי ?" הבעיה שאני טיפוס תזזיתי ומהיר והדיבור שלי לרוב מהיר ורצוף..המטופלת הסתכלה עלי והוציאה קול מוזר ," אני לא מבינה אותה בכלל אבל הבנתי שיש לי פה בעיה רצינית. כי המטופלת חרשת ומדברת מוזר וכל מה שחשבתי עליו הוא : " איך לעזאזל אני מדברת איתה ושואלת אותה שאלות אינטימיות אחרי הכל אני עובדת במיון נשים והשאלות גם שלי וגם של הרופא הולכות להיות קצת מביכות ובעייתיות במיוחד עוד שיש עוד מלא נשים שממתינות להיבדק " הצלחנו לתקשר על ידי פנטומימה וקצת כתבנו, היה מאתגר .

 

 ואז החלטתי ללכת ללמוד שפת סימנים, חברה סיפרה שיש איזו עמותה כזו שנקראת " תעביר את זה הלאה בשפת סימנים" מצאתי דרך האינטרנט, ונרשמתי, חיכיתי חצי שנה שיפתח קורס וכשנפתח פשוט התאהבתי בשפה, סיימתי את הקורס ופתאום מצאתי את עצמי מתמודדת עם תירגומים במסגרת הבית חולים בחדר לידה ובשאר המחלקות ידעו כולם שאני מבינה ומדברת שפת סימנים, זה היה מקסים לראות את התגובה של החרשים שפתאום ניגשה אליהם אחות עם מדים ומציגה את עצמה בשפת סימנים.

 

בהמשך הציעו לי דרך העמותה להיות רכזת ,שמחתי מאוד והתחלתי להתנדב כרכזת, פתחתי 10 קבוצות פחות או יותר ומאוד נהנתי עם המדריכים שהיו איתי והחלטתי להמשיך ללמוד, הלכתי למכינה והתקבלתי ללימודים, התחלתי לעשות הרצאות לחרשים בנושא מיניות מאחר וזה המקצוע שלי מעבר להיותי אחות בבית חולים. גם בבית חולים הקמתי פרויקט נגישות שעזר לחרשים להתמודד עם קבלתם לבית חולים. כתבתי כתבה מקצועית בנושא נגישות לחרשים בבית חולים המאמר התקבל לעיתונות בישראל והצגתי את הפרוייקט בכנסים מקצועיים. כיום אני סטודנטית למתורגמנות לשפת סימנים באוניברסיטת בר אילן ואני מסיימת שנה שניה, יש המון מה לקדם ולפתח בתחום בנגישות לחרשים, ואני בטוחה שעוד הרבה דלתות יפתחו בפנינו

קציעה אלדר ktziah eldar

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד