ליאור כץ

22/03/2010
 
 

היי שר-אל!

כפי שהבטחתי אשתף אותך ואת הגולשים באתר ב"סיפור שלי"-איך הגעתי לפרוייקט והחוויות שלי מהקבוצה.

אז ככה..

הכל התחיל בחברתי הטובה סיון, שכבר זמן מה חולמת על ללמוד ולדעת לדבר בשפת-סימנים (שזה ספור בשל עצמו). אחרי שביררה והגיעה אל הפרוייקט- "תעביר את זה הלאה",היא הציעה לי להצטרף. האמת שבהתחלה הייתי הססנית- מה לי ולשפת הסימנים? איך אתחייב להגיע כל יום ראשון מצורן לת"א?איך תהיה הקבוצה? וכו' וכו'

כמובן שמהמפגש הראשון הבנתי שזו היתה החלטה נהדרת. קבוצה מדליקה,חבר'ה לעניין,לימודים של שפה נוספת, העובדה שפתחנו בפנינו מגוון רחב של מקומות שניתן להתנדב/לעסוק בהם-שמעולם לא חשבתי שיהיו אפשריים עבורי, ואי אפשר לשכוח את לאה! המדריכה המקסימה שלנו. בחורה אנרגטית, מצחיקה, מלאת חום וקורנת שאי אפשר שלא להתאהב בה. בהזדמנות זאת אני מוסרת את אהבתי והמון המון תודה על הכיף שעשית לנו במשך 7 מפגשים!!

לסיכום, לכל המתלבטים- אתם הולכים לעבור חוויה קבוצתית ייחודית ושונה שתשלב המון כיף בתהליך הלמידה.

אין מה להפסיד-רק להרוויח =)

שלכם, ליאור

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד