למרבה הצער מצב התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות הינו בכי רע. מנתונים שפורסמו לאחרונה על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הנסמכים בעיקר על נתונים מתוך הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן: "דו"ח הנציבות") עולה כי בישראל חיים 1,493,100 אנשים עם מוגבלות, מתוכם 1,120,100 אנשים בגילאי 20 ומעלה המהווים 20% מקרב כלל האוכלוסייה בגילאים אלו.

אמנם מן הדו"ח עולה כי חלה עלייה מסוימת בשנים האחרונות בשיעור התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות אולם עדיין קיימים פערים משמעותיים במצב התעסוקה בין אנשים ללא מוגבלות לבין אנשים עם מוגבלות. כך לדוגמה, נמצא כי שיעור התעסוקה בקרב אנשים ללא מוגבלות עומד על 79% זאת בעוד ששיעור התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות עומד על 60% ובקרב אנשים עם מוגבלות חמורה שיעור התעסוקה נמוך עוד יותר ועומד על 47% בלבד.

עוד עולה כי אנשים עם מוגבלות משתכרים פחות, מועסקים בהיקף משרה נמוך יותר , יותר בייצור ופחות בשירותים, יותר כעובדים ופחות כמנהלים ופחות מרוצים ממצבם הכלכלי ובכלל זאת מהעבודה.

בצד המשפטי לעומת זאת, אנו עדים בשנים האחרונות להתקדמות משמעותית בכל הנוגע לזכויות אנשים עם מוגבלות.

כבר בשנת 1998 חוקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן: "חוק שוויון זכויות") שחקיקתו היוותה תפנית משמעותית בשיח הנוגע לזכויות אנשים עם מוגבלות.

החוק מבטא את המעבר ביחסה של החברה לאנשים עם מוגבלות מגישה של חסד, שמקורה בתפיסה רפואית למוגבלות, שרואה את המוגבלות כתכונה אינהרנטית של הפרט שצריך להתאים את עצמו לסביבה, לתפיסה לפיה החברה היא שנדרשת, על עמדותיה ומוסדותיה והסביבה שהיא יוצרת, להשתנות כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתתף באופן שוויוני ופעיל בכל תחומי החיים.

תפיסה זו קיבלה חיזוק משמעותי בשנת 2005 עת תוקן החוק והוסף לו פרק חשוב מעין כמוהו והוא פרק הנגישות הקובע את הזכות לנגישות למקום ולשירות ציבורי עבור אנשים עם מוגבלות כעקרון יסוד. בעקבות כך אנו עדים בשנים האחרונות לתקנות נגישות רבות המחייבות מבנים ושירותים המיועדים לציבור להיות נגישים עבור אנשים עם מוגבלות.

כמו כן נעשו בשנים האחרונות שינויי חקיקה בכל הנוגע לתעסוקת אנשים עם מוגבלות, כך הוכנס תיקון משמעותי בחוק שוויון זכויות המחייב גופים ציבוריים בתנאים מסוימים מתן ייצוג הולם של לפחות 5% אנשים עם מוגבלות וכן הוצא צו הרחבה המחייב את המגזר הפרטי במתן ייצוג הולם של 3% אנשים עם מוגבלות.

בנוסף, אנו עדים בשנים האחרונות לשינוי משמעותי בפסיקה בכל הנוגע לשילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה.

על כל אלו אעמוד במאמרי זה ואנסה להציע הסבר מדוע על אף השינויים הרבים שנעשו בחוק וההתפתחויות שחלו בשנים האחרונות בפסיקה, לא ניכר שינוי משמעותי בנתונים הסטטיסטיים לגבי תעסוקת אנשים עם מוגבלות.

למאמר המלא - לחצו כאן