שיוויון הזדמנויות בתעסוקה

4/12/2015
 
 
בחוהרה בכיסא גלגלים עובדת במשרד

 

לפני שנה נכנס לתוקף של צו ההרחבה להעסקת אנשים עם מוגבלות, המחייב כל עסק וארגון ציבורי המעסיק מעל 100 עובדים למנות ממונה לקידום הנושא ולהעסיק 2% עובדים עם מוגבלות עד אוקטובר 2015 ו 3% עובדים עם מוגבלות עד אוקטובר 2016. מעבר לעניין החוקי, יש את ההיבט המוסרי – לא ייתכן שלא לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתכר בכבוד ולהביא לידי ביטוי את יכולותיהם.

נכון להיום לא קיימת חקיקה המחייבת לעניין זה את משרדי הממשלה אלה קיימת רק הצעת חוק מיוזמת חה"כ איציק שמולי. עם זאתי קיימת החלטת ממשלה המחוייבת להעסקת עובדים עם מוגבלות באחוזים גדולים מאלה של צו ההרחבה החלים על המגזר העסקי.

נכון לסוף 2015 נוצר מצב מוזר, לפיו המגזר העסקי מהווה דוגמא והובלה למגזר הממשלתי ובמקום שהמדינה תוביל ותהווה דוגמא לחיקוי. שוב המדינה מוצאת את עצמה נגררת מאחור.

בעבר היה נהוג לחשוב שאנשים עם מוגבלות אינם בעלי פוטנציאל לעבוד. אך עם השנים בעולם וגם בארץ מתחילים להבין שטמון פוטנציאל אדיר בהעסקת אנשים עם מוגבלות. מנהלים התחילו להבין שעם מעט סידורים והתאמות ניתן לגייס עובדים מצויינים שתרומתם לעסק לא מסתיימת רק בתפוקות ישירות.

עם השנים פותחה בעולם טכנולוגיה מסייעת, המסייעת לאדם עיוור לחלוטין לקרוא ולכתוב ולהפעיל תוכנות מחשב ואינטרנט באופן מלא וחופשי, לאדם חרש לתרגם קול לטקסט וטקסט לקול, לאדם לקוי שמיעה לשמוע את חבריו לעבודה ולשוחח בטלפון, לאדם עם מוגבלות בידיים יכולת לכתוב דרך המחשב. פיתוח מאות אמצעי עזר איפשר לאנשים עם מוגבלות לעבוד לצד עובדים ללא מוגבלות ולהציג יכולות והצלחות תחרותיות לאלו של אנשים שאינם עם מוגבלות.

מעסיקים רבים אף מעידים שעובדים עם מוגבלות מביאים לעבודה דברים חשובים נוספים. המוטיבציה שלו גבוהה יותר, והוא משמש דוגמא לאחרים כי "אם הוא מצליח להסתדר, מי אנחנו שנתלונן".

בנוסף, כאשר עובדים לצד עובד עם מוגבלות כל הסטיגמות נעלמות להן, מאחר ומהר מאוד נחשפים לכך שבסופו של דבר מדובר באדם, בעובד, בקולגה.

בעולם חברות מעסיקות אנשים עם מוגבלות ואף דואגות להשתמש בעובדה זו בדו"חות של אחריות תאגידית. 

בישראל, מאז  החתימה על צו ההרחבה חל שינוי מהותי בכל הקשור להעסקת עובדים עם מוגבלות, ואף הועסקו והצטרפו עובדים רבים למעגל התעסוקה. הירתמותו של המגזר העסקי לקדם את המודעות לנושא הינה חיונית וקריטית להצלחת המהלך.

 

עם זאת האתגרים רבים בדרך להעסקה משמעותית של אנשים עם מוגבלות בשוק החופשי בישראל. האתגרים העיקריים הם:

·         חסר גוף מוביל אחד מתכלל ומרכז של קידום הנושא כיעד לאומי מטעם משרדי הממשלה

·         יש בעיית מודעות בקרב משרדי הממשלה והעומדים בראשם על התרומה והמשמעות האסטרטגית תקציבית למדינה הנובעת מקידום העסקת עובדים עם מוגבלות.

·         קיימת בעיית מודעות בקרב המעסיקים ובעיקר דעות קדומות וסטיגמות.

·         קיים מחסור בתוכניות מגוונות ותמריצים הן למעסיק והן למועסק הפוטנציאלי.

·         צו ההרחבה הינו כללי מידי והשאיר הרבה שאלות יישומיות  פתוחות לפרשנות, בין אלה לעניין מי נחשב כעובד עם מוגבלות, אופן ניהול הרשימה, אכיפה ועוד.

·         צו ההרחבה אינו מעודד העסקת של עובדים עם מוגבלויות קשות.

·         והבעיה העיקרית הינה לגרום לאנשים עם המוגבלות לצאת לעבודה - מתחייבת פעילות משמעותית לתמריצים ושינוי חוק לרון כך שבפועל יצאו לעבוד.

מה שברור, שזה ניתן ליישום, אבל האם זה יצליח במדינת ישראל?

 

 חובת ההוכחה על המעסיקים...

קרא עוד על תעסוקת אנשים עם מוגבלות

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד