גופנים נגישים

בחירת גופן גופנים הינה חשובה ביותר לא רק מבחינת עיצוב ומראה, אלא יש לה קשר ישיר לנגישות לאנשים עם מוגבלות ובעיקר לאנשים לקויי ראייה ועיוורים אבל גם לאלה עם מוגבלויות של לקויי למידה וקריאה
 
 
גילופי עץ של פונטים שונים

 

ללקויי ראייה זה חשוב מאחר וגודל הטקסט, ניגודי הצבע ומבנה אותיות פשוט מהווה את ההבדל בין היכולת לקרוא ולאי יכולת לקרוא טקסט.

 

לאלה שנעזרים בתוכנת הקראה המתרגמות טקסט לדיבור Text To Speech זה גודל הגופן, הצבעים וניגודי הצבע אינם משנים מאחר והזיהוי מבוצע באופן ממוחשב.

 

כאשר ההמרה לטקסט נעשית ע"י תוכנת זיהוי תווים הנקראות Optical Character Recognition זו סורקת מסמכים מזהה את צורות האותיות ומיצירת מסמך בתכנת וורד או בתכנה אחרת. במקרה זה במידה וגודל הגופן קטן מאוד או מסולסל (למשל כתב יד), צפוף מאוד, מוטבע בתוך תמונה, טבלאות, תיבות טקסט, וכדומה, התוכנות עושות טעויות רבות בהמרה. גם כאשר המסמך נראה לכאורה מסודר ועם כתב ברור ומספיק גדול יש טעויות בהמרה במיוחד בשפה העברית.

 

בימים אלה מתקיימים דיונים בכנסת ישראל בטיוטת תקנות נגישות השרות. בסעיף מידע ותקשורת בשירות, סעיף 31 דן בהתאמות נגישות למידע ובין היתר ב"דפוס נגיש". לפי המוגדר בטיוטא זו "דפוס נגיש - אריאל או אחרים שאינם מסולסלים מידי וגודל גופן 16-22, "מעובה", מועמד לימין".

 

הגדרה זו מכוונת הן לפרסומות, מסמכים והן לפרסומים כתובים (מנשרים, קטאלוג...).


מעניין לדעת שבישראל ישנן תקנות הגנת הצרכן (לעניין אותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), התשנ"ה 1995. תקנות אלה קבעו הוראות לגבי גודל האותיות בחוזה אחיד וכן אופן כתיבתן בפרסומים. נקבע כי:

 

1. גודלן המזערי של האותיות בחוזה אחיד יהיה 2 מילימטרים;

 

2. האותיות לא תהינה נטויות או מוצרות;

 

3. צבע האותיות יהיה נוגד את צבע הנייר שעליו הן כתובות;

 

4. הרווח בין השורות לא יקטן מגודל האות בשורה;

 

5. אותיות בשורות לא תיגענה אחת בשנייה;

 

ב-1 לינואר 2012 עודכנו תקנות אלה ע"י הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן עדכן תקנות אלה וקבע את החידושים הבאים:

 

1. הגדרת המונח "מידע אחר" התקנות קובעות כי מידע אחר הוא כל פרסום לרבות עלון - מידע, קטלוג, מודעת פרסומת וכן מידע כיוצא באלה, בין מודפס ובין במדיה אלקטרונית. המידע כאמור יכול להיות מודפס או להופיע במדיה אלקטרונית כגון באינטרנט, במכשיר סלולארי, באי-מייל. יודגש כי התקנות אינן חלות על פרסומות המופיעות בטלוויזיה לגביהן קיימת הסדרה מיוחדת אחרת מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, תש"ן 1990 וחוק התקשורת בזק ושידורים,תשמ"ב 1992.

 

2. התקנות קובעות הסדרה אך ורק לגבי "תנאי הכלול במידע" היינו, הוראה הכלולה במידע, המגבילה, מסייגת או מתנה את האמור בו. עוסקים רבים נוהגים לפרסם את עצמם ואת מרכולתם באותיות גדולות ומושכות את העין, עם זאת את הסייגים לפרסום הם לרוב כותבים בתחתית העמוד ובאותיות קטנות שלעיתים בלתי קריאות. השינוי המעשי של כתיבת הסייגים באותיות קטנות מדי היא זו העומדת על הפרק בתקנות אלה.

 

3. מאחר והמידע הפרסומי כאמור יכול להופיע גם במדיה אלקטרונית, קובעות התקנות כי הגודל המזערי של האותיות בסייגים הכלולים במידע כאמור יהיה 30% מגודל האותיות הגדולות ביותר שבמידע האמור, אך לא יותר מגודל האותיות המהוות את תוכן המידע.

 

ומה בעולם?, בעולם התפרסמו מאמרים רבים בנושא, ריכזנו את ההמלצות:

 

להלן שיקולים בבחירת גופן

 

1. גופן יהיה נפוץ ובשימוש נרחב -
כאשר מדובר בדפוס נבחר את הטוב ביותר והתואם ביותר לארגון. כאשר מדובר בגופן לשימוש דיגיטאלי חשוב להגדיר בתוכנה 3 גופן / גופנים: הראשון האידיאלי, השני נפוץ והשלישי ג'נרי. מה שיקרה באתר האינטרנט שהמסמך או הדף יעלו עם הגופן הטוב מהשלושה בהתאם למה שמתאפשר במחשב.

 

2. סוג גופן - טקסט
ישנם משפחות שונות של סוגי גופנים לדוגמא: כתב יד, פנטאזיה, עתיק ומעוצבים. רוב משפחות הגופנים אינם מומלצים מבחינת נגישות למעט אלה המעוצבים בצורה ישרה. בין אלה יש את הישרים והפשוטים לגמרי הנקראים: sans-serif font (ללא זנבות) ויש את אלה שבקצוות הקווים של הגופן יש סילסלול או תוספת קטנה, סוג זה נקרא - serif font לכאורה אלו נראים יפים בגדול אך שהם יותר קטנים או לטובת אנשים לקויי ראייה או למערכות OCR הם מקשים את קריאה.
באנגלית הגופן המועדף הינו Verdana a common sans-serif font
בעברית הגופן אריאל או  או דומיהם שאינם מסולסלים

 

3. סוג גופן - מספר
נוודא שהגופן הנבחר יציג גם מספרים בצורה נבדלת מהאותיות לדוגמא שהספרה אחת תהיה שונה מהאות (L - גדול, l - קטן) באותיות קטנות באנגלית והספרה "0 - אפס" תהיה שונה מהאות "O - או".

 

עכשיו שכבר בחרנו את סוג הגופן - חשוב שהצגתו על הנייר והמסך יהיו גם הם נגישים.

 

להלן דגשים חשובים בהכנת מסמך / פרסום נגיש:

 

1. גודל הגופן
ברוב המקומות בעולם מוגדר גודל הגופן בין 12 עד 14 נקודות. מה שחשוב שבמידיות דיגיטליות תתאפשר גמישות וקלות בהגדלה והקטנה של הגופן/גופנים. לעיתים יש דרישה להדפסה "בכתב מוגדל" - כאן הכוונה לגופן/גופנים בגודל 16-22 נקודות.
בטיוטת התקנות לדפוס נגיש הוגדר גודל הגופן ל- 16-22 נקודות אפשרות ל"מעובה", מועמד לימין" ללא קשר לדפוס מוגדל.

 

2. הדגשה
יש רמות שונות של הדגשה, רגיל, חצי מודגש, מודגש
  • חצי מודגש מומלץ לקטעי טקסט
  • מודגש מומלץ להדגשות בלבד

 

3. עיצובי
נדרש להימנע מקו תחתית וטקסט בהטיה

 

4. ניגודי צבע
נגודי הצבעים חשוב במיוחד לקוראים לקויי ראייה ובמיוחד לעיוורי צבעים. ניגוד הצבע מושפע מצבע הנייר או רקע המסך, צבע הטונר, סוג הנייר וכמובן גודל האות ומידת ההדגשה.

  • נדרש ניגוד מיירבי בין הטקסט והנייר / רקע
  • נייר לבן / לבן-שבור/קרם הם הטובים ביותר לטקסט בצבע שחור
  • יש להימנע מטקסט על תמונות ושרטוטים
  • הימנע בטקסט אדום על רקע ירוק ומטקסט צהוב על רקע כחול

 

5. יישור
נדרש לישר את כל השורות כולל תאריך, שורת נושא, פסקאות לימין. הסיבה לכך היא שאם משהוא מודפס נמצא במרכז או משמאל יש סיכוי רב שקוראים לקויי הראייה או תוכנת ההקראה לא תזהה או לא תוכל לשייכו.

 

6. מרווחים בין אותיות
על מנת לשפר את מסוגלות ניראות הטקסט נדרש גם לוודא ריווח נכון בין אותיות.
אותיות צמודות מקשות ביותר את משימת הקריאה.
לכן נקפיד על הכללים הבאים:

 • המרווחים בין האותיות ובין המילים יהיו שווים
 • מאה אחוז בהגדרות פיסקה ומרווח בקנה מידה רגיל
 • יש להימנע מחיתוך מילים, שמות, תארים בסוף השורה כך שחלק מהמילה נמצא בשורה אחת וחלקה השני בשורה הבאה
 • מרווח בין השורות - לעניין זה ש המלצות שונות:
    i. מאה ועשרים אחוז מגודל האות
    ii. או פי 1.5-2 המרווח בין המילים בשורה

 

7. סוג נייר
שני משתנים חשובים לבחירת נייר: החזר אור ושקיפות הנייר.
 • נדרש נייר מאט/קהוי, או משני ולא מצופה/מנוילן
 • מומלץ גם נייר במשקל 90 גרם לטובת נוחות השימוש.

 

8. טבלת פונטים ונגישותם:

 

טבלת הפונטים הנגישים

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד