"כמה חבל, הם לא יכולים ליהנות ממוזיקה" – מחשבה שעברה לכם בראש?

ואז אולי אתם חושבים על בטהובן – בכל זאת מלחין גדול וחרש.

כמו כל חוויה אנושית, גם המוזיקה היא חוויה רחבה ושונה מאדם לאדם. יש אנשים שעבורם חיים ללא מוזיקה אינם חיים, יש אנשים שעבורם המוזיקה היא פרנסה, יש אנשים שעבורם מוזיקה היא משו נחמד ברקע, יש אנשים שבכלל לא אוהבים מוזיקה ובין לבין יש עוד הרבה אנשים אחרים.

לודוויג ואן בטהובן התחיל ללמוד מוזיקה מאביו, יוהאן, אך כבר בגיל חמש היו לו מורים למוזיקה. בגיל 11 הוא התחיל לעבוד כמוזיקאי ובגיל 13 אף התחיל לקבל על כך תשלום. סביב גיל 30 שמיעתו החלה להתדרדר אך הוא המשיך להלחין. בגיל 44 הוא כבר היה כמעט חרש לחלוטין (ואז לא היו מכשירי שמיעה שיכולים היו לסייע לו), וויתר על נגינה בפומבי – אך לא על ההלחנה. בטהובן היה ידוע כאדם לא נעים ומסתגר – וסביר שהמוגבלות בשמיעה תרמה לכך. הוא ניסה להסתיר את מצבו מהציבור.

אבל בטהובן הוא לא היחיד.

בריאן ווילסון, מהביץ' בויז, גילה בגיל 11 שיש לו ירידה משמעותית בשמיעה באוזן ימין. בשנות ה-60 הוא עבר ניתוח בניסיון לשקם את השמיעה, אך ללא הצלחה.

הזמר הישראלי דני ליטני פרסם ב-2012 את העובדה ששמיעתו מתדרדרת. בתחילת 2022 הזמר עבר ניתוח השתלת שתל שבלולי – ב-20/1/2022 הוא ערך הופעת פרידה ואחריה עוד מספר הופעות פרידה ברחבי הארץ. בפייסבוק פורסם שב-3/3 מתוכננת הופעה אחרונה.

אנחנו מאחלים לזמר הצלחה רבה בניתוח ובשיקום שאחריו, עם או בלי הופעות.

טכנולוגיית מכשירי השמיעה השתפרה מאוד בשנים האחרונות. היום ישנם מכשירים שיודעים להזרים סאונד ישירות מהנגן (טלפון, מחשב, טלוויזיה) למכשירי השמיעה. כך אנשים עם מוגבלות בשמיעה יכולים להאזין למוזיקה בווליום גבוה בלי להפריע לסביבה וגם בלי הפרעות רעש מהסביבה.

טכנולוגיה זה נחמד וחשוב, אבל היא לא הפתרון היחיד. לא לכולם יש גישה לטכנולוגיה או רצון להשתמש בה.

אבל אם פעם עמדתם ליד רמקול בחתונה או מסיבה, אתם יודעים שמוזיקה אפשר גם להרגיש. אז במקום להנות ממוזיקה בעזרת האזנים, אפשר להנות ממוזיקה בעזרת כל הגוף. במסיבות של אנשים עם מוגבלות בשמיעה מחלקים הרבה פעמים בלונים שמסייעים לחוש בוויברציות הקול.


בתמונה – אנשים רבים אוחזים בבלונים צבעוניים | צילום מאירוע שירת האדם בהפקת בקול, 2009 | צולם על ידי תומריקו, ידיעות אחרונות | הצילום מפורסם באדיבות בקול, ארגון כבדי שמיעה.

איך מנגישים מוזיקה?

הבסיס: הגברה. אנשים עם מוגבלות בשמיעה צריכים הגברה מתאימה – כלומר מערכת עזר לשמיעה. גם באולמות וגם באוויר הפתוח ישנן מערכות עזר לשמיעה שמשדרות לאזניות או למקלטי לולאת השראה שאנשים עם מוגבלות בשמיעה יכולים להיעזר בהם. השימוש בהם הינו חובה.

למתקדמים: תמלול ותרגום לשפת הסימנים (באירועי מוזיקה עם מלל). השימוש בהם אינו חובה, אבל יכול מאוד להועיל, ולא רק לאנשים עם מוגבלות בשמיעה. חשוב לספק למתמללים ומתרגמים כמה שיותר מידע מראש, כולל את מילות השירים.

למצטיינים: צריך יצירתיות. אפשר להנגיש עם ויברציות, כמו שסיפרנו למעלה. אפשר להנגיש על ידי מה שאפשר לראות – ריקוד, אורות, סרטון של תנועה.

• אל תניחו מה אדם יכול או לא יכול לעשות, אוהב או לא אוהב, רק על סמך המוגבלות. גם אם אנשים עושים או חווים משהו בדרך אחרת – הם יכולים להנות באותה מידה.
• אל תשאירו אנשים בחוץ. אם אתם מתכננים אירוע מוזיקלי – אל תניחו מראש שאנשים עם מוגבלות בשמיעה לא ירצו לבוא. אם תנגישו את האירוע נכון – אולי תופתעו.

ה-3.3 הוא יום השמיעה הבינלאומי. היום הזה, כמו ימים אחרים, הוא יוזמה של ארגון הבריאות העולמי. בשנת 2022 יום השמיעה הבינלאומי מתמקד בהאזנה בטוחה לשמירה על השמיעה לאורך החיים. בעולם 1.5 מיליארד אנשים חווים ירידה בשמיעה, לפחות 430 מיליון מתוכם נזקקים לטיפול. שכיחות הירידה בשמיעה עולה עם הגיל. ישנן סיבות בנות מניעה לירידה בשמיעה – חשיפה לרעש, זיהומים באוזן, דלקת קרום המוח, זיהומים אליהם נחשפים במהלך ההיריון, עישון ועוד. בשלבים המוקדמים של הירידה בשמיעה לפעמים קשה לזהות אותה. ביום השמיעה מבוצעות בדיקות סקר לשמיעה ברחבי הארץ – כדאי להיבדק.