עמותת נגישות ישראל מובילה את הנגישות בישראל מאז 1999 במודעות, תהליכי חקיקה ותקנות והטמעה לכל סוגי המוגבלויות ובכל תחומי החיים .
לעמותה ניסיון אדיר ישראלי ובינלאומי בתאוריה, בחקיקה וביישום בשטח .

אין ספק שפטור מתור הינו חשוב ומהותי לחלק מהאנשים עם מוגבלות, אין גם ספק שכל האנשים עם מוגבלות היו רוצים פטור מתור .

מדובר בסוגייה מורכבת .

חשוב להדגיש שהסוגיה של פטור מתור נדונה ביסודיות ב 2012-2013 במסגרת העברת תקנות נגישות השרות. כבר אז היה ברור שלאשר פטור מתור למאות אלפי אנשים יגרום לכך שהמטרה לא תושג. הפתרון היה שמצד אחד הוגדרה חובת הימצאות של אזורי המתנה עם כסאות נגישים למתקשים בעמידה, מקום לכיסא גלגלים, מקום לעיוורים עם כלבי נחייה ושבמקומות מסחר לחייב שיהיה כיסא נגיש שניתן לבקש ומצד שני הוחלט לאפשר פטור מתור רק לאלה שבאמת לא יכולים להמתין – ולכן הוגדרה הזכאות רק למוגבלויות שכליות התפתחותיות ונפשיות .

כבר היום זה לא עובד - חשוב הדגיש שמאז 2014 יש ניסיון להטמיע את התקנה לפטור מתור –וכבר בוודאות ניתן לראות הלכה למעשה את הקשיים הרבים ליישומה. תקנה זו גוררת אי נעימות רבה למבקשים פטור מתור (מהזכאים) בעת שהם פונים לנותני השרות לקבל את הפטור מתור, ובנוסף הם סובלים ונפגעים מתגובות האנשים ללא המוגבלות העומדים בתור ומתרעמים על העקיפה של התור מחוסר הבנה של הצורך.

הגדלת הזכאות לפטור מתור למאות אלפי אנשים (כ 600,000 איש) מהווה הצעת תיקון פופוליסטית שבמקום לעשות טוב תגרום לנזק אדיר. (כך זה גם קרה בחניות נכים – הגדילו את כמות הזכאים, כך שהיום חסר חניות לכולם, מי שסובל במיוחד זה ליבת הזכאים שעבורם זה קריטי – אנשים עם מוגבלויות ניידות קשות), ולחזור לאחור לתקן את העיוות הזה בעניין חניות נכים, זו משימה בלתי אפשרית מבחינת הפוליטיקאים.

לעניות דעתנו הגדלת כמות הזכאים למעט מקרים מיוחדים של מוגבלויות שבאמת מתקשים ביותר ובאמת לא יכולים להמתין בתור (שכליות, נפשיות ואחרות במשורה ) תהיה טעות חמורה וכואבת.

חשוב לזכור שתמיד זכותו של ארגון לתת שרות נוסף לפי שיקול דעתו גם ללא חקיקה.

לכן נגישות ישראל מחד גיסא מתנגדת בתוקף להגדלת קהלי הזכאי באופן כה גורף המוצע בטיוטה ומאידך גיסא קוראת לטפל באתגריי המודעות וההטמעה שניכרים בנוסח התקנות כפי שהם מנוסחות כיום.

אין ספק שמדובר בסוגיה מסובכת ומורכבת לכן יש לעשות עבודת ניתוח יסודית מחד איך מגדירים מי זכאי לפטור מתור ללא בירוקרטיה של וועדות מיוחדות ומאידך איך להטמיע בפועל בצורה שתאפשר לזכאי פטור מתור לקבל את ההנגשה בפועל.

בכל מקרה גם ללא הגדלת כמות הזכאים או הגדלה מדודה, מדויקת ומצומצמת נדרש לתקן את תקנה 13–מתן שרות ללא המתנה בתור באופן הבא:

1. לעשות הבחנה בין מקומות בהם יש עמדות המתנה נגישות לבין אלה שלא.
2. לעשות הבחנה בין מקומות שיש בהם שרותי נכים לבין אלה שאין בהם.
3. במקום המחויב למתן פטור מתור –לשים שלט עם נוהל כיצד לממש את הזכאות – למי נגישים ומבקשים ?
4. לאפשר בתקנות פתיחת עמדת שרות / קופה לזכאי פטור מתור כך שזה לא יחשב כאפליה.
5. גם כאשר יש מערכת / עמדה / יישום לקביעת תור מראש – לאפשר נוהל ודרך לתאום פטור מתור באופן שאינו טכנולוגי ולפרסם לציבור.
6. להגדיר שהזכאי – בעל התעודה חייב להיות בתור לצורך קבלת הפטור .
7. להגדיר מה קורה כשהזכאי מגיע עם מלווים – לדוגמא להופעה, פסטיבל, קולנוע .
8. להגדיר מה קורה במקומות כגון לונה פארק – האם הפטור הוא רק בכניסה למתחם או בכל התורים למתקנים.
9. להגדיר מה קורה בעסקים קטנים – המאפיה, המכולת, הפלאפל - מזון מהיר. אולי נדרש הבדלה בין תור שעובר מהר לתור איטי .
10. להגדיר מה קורה בעסקי מסחר עם קופות ללא אזורי המתנה – כגון סופרמרקטים, קמעונאיות / מסחריות .
11. להגדיר מה קורה במקומות מסחר גדולים כמו סופר-מרקטים – שם הלקוח מסתובב זמן רב עוד לפני התור בקופה.
12. להגדיר מה קורה במשרדי ממשלה, טרמינלים, מעברי גבול, שגרירויות – תור לויזה
13. ועוד .

עמותת נגישות ישראל בעד פטור מתור רק לזכאים שעבורם זה קריטי ותוך חשיבה והגדרה איך לעשות זאת נכון – איך תבוצע ההטמעה בפועל בקרב נותני השרות וזכאי השרות, כך שזה בסוף יסייע לאלה שבאמת צריכים .

חשוב לכלול גם התייחסות לצעדים הנדרשים להגברת המודעות בציבור לזכות זו וחובת ההדרכה בנושא לנותני השירותים הרלוונטיים .

אנחנו ממליצים לעשות חשיבה מחדש ולעדכן את גרסת התקנה לפטור מתור ברוח זה.