עמותת נגישות ישראל פועלת מאז 1999 לקידום הנגישות בישראל. בשנים אלה הובלנו והיינו מעורבים מאוד בחקיקת הנגישות, תקנות הנגישות ותקני הנגישות הישראליים.

בישראל מזה שנים רבות ישנם מכשירים מבוססי טכנולוגיה לשרות הציבור. הנפוצים ביניהם הינם מכשירי משיכת מזומנים, מכשירים למתן מידע בבנקים ובקופות החולים, מכשירים להנפקת כרטיסים, מכשירי תשלום חנייה.

מטרת מכשירים אלה הינה להיות זמינים, לאפשר שירות עצמי פשוט, לחסוך תורים, ולחסוך משרות של גורם אנושי.

במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן:"החוק") מכוחו הותקנו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמת נגישות לשירות), תשע"-2013 (להלן:"התקנות"), נקבע סעיף הנחיות להנגשת "מכונות למתן שירות אוטומטי". סעיף זה מפנה להנחיות והוראות הנגשה המוגדרות ת"י 1918 חלק 4 – סעיף 2.4 "מכונות נגישות למתן שירות אוטומטי".

בשנים האחרונות נכנסים לשוק מכשירים חדשים רבים שהם מבוססי טכנולוגיה, למטרות שונות, מכשירים עם מאפייני עיצוב ותפעול שלא היו מוכרים בעבר, כך שההנחיות שהוגדרו בתקנות ובתקן הישראלי לעניין אינן מסתדרות, ועולות השאלות הבאות:

• מתי מכשיר מבוסס טכנולוגיה המיועד למתן שירות ייחשב כ"מכונה למתן שירות אוטומטי"? כלומר, מתי ניתן לומר לגבי מכשיר שהוא מספק שירות אוטומטי?
• מתי מכשיר מבוסס טכנולוגיה המיועד למתן שירות לא ייחשב כ"מכונה למתן שירות אוטומטי"? ובמצב זה, לפי איזה תקנה ותקן יותאם לנגישות?
• כיצד יש להנגיש כאשר ההנחיות בתקן הישראלי אליו מפנות התקנות אינן נותנות מענה לסוג המכשיר?
• מה יש לעשות אם ישנם חסמים טכנולוגיים או טכניים ליישום הנגשה בכלל או לסוג מוגבלות ספציפי?
• איך לנהוג במקרים שבמבחן התוצאה ההנגשה לא מאפשרת עצמאות בקבלת מלוא השירות המיועד באותו מקרה, לאנשים עם מוגבלות בכלל או לסוג מוגבלות ספציפי?

חוקים ותקנות רלבנטיים לנושא

החוק חוקק ב- 1998, וב- 2005 נחקק בו פרק הנגישות. מאחר והמדינה לא קידמה את תקנות הנגישות כמתחייב בחוק, עמותת נגישות ישראל הגישה בג"צ נגד משרדי הממשלה ( לפרטים על ההליך ראה בדף באתר נגישות ישראל ) והחל מ- 2008 המדינה החלה הלכה למעשה לקדם תקנות נגישות, שחלקן טרם אושרו עד היום.

החוקים, התקנות והתקנים הישראלים הרלבנטיים לנייר העמדה הם:

• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח- 1998,
• תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013
• תקן ישראלי ת״י 1918 חלק 1 - נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות – 12/2008
• תקן 1918 ת"י ישראלי חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת – 2/2015
• תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 2-נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבניין

בעת כתיבת התקנות והתקנים להנגשת מכשירים אוטומטיים מבוססי טכנולוגיה הייתה התייחסות נקודתית וייעודית למכשירים שהיו קיימים וידועים באותה תקופה, כגון למשיכת מזומנים ומידע של הבנקים, קיוסקי מידע, מכשירי תשלום לחניות בחניונים, מכשירים להנפקת כרטיסים. באותה עת לא היו בנמצא מכשירים מסוג קופות עצמאיות, מסכי מגע להזמנת מזון וכרטיסים, סליקה מאובטחת ועוד.

בארצות הברית קיים סטנדרט בשם - 2010 ADA Standards for Accessible Design ותקן להנגשת ICT – נגישות למידע וכנולוגיות תקשורת – Section 508 Standards שדומה לתקן האירופי-Accessibility requirements for ICT products and services EN 301 549

ד. החוק דורש שיעשה המיטב ובכל מקרה תינתן חלופה נגישה למתן השירות:

1. כך לפי סעיף 19יא' לחוק אשר מחיל את ביצוע התאמות הנגישות לא רק על המקום הציבורי אלא גם על השירות הציבורי. לכן אם מכשיר מבוסס טכנולוגיות למתן שירות לא ניתן להנגשה או לא נותן מענה לסוג מוגבלות מסוים באופן שניתן לקיים את כל תהליך השירות, נותן השירות חייב לתת חלופה אחרת לכל השירות או לחלק ממנו- לפי הנסיבות- שתאפשר שירות שוויוני.
2. מקורות נוספים לחובה זו הם בין היתר סעיף 6 לתקנות בדבר שירותים נלווים שדורש התאמות נגישות לכל שירות נלווה, סעיפים 26 ו- 27 לתקנות לפיהם נותן השירות מחויב לספק התאמות עזר לשירות ושאלה יהיו זמינות בכל שעות מתן שירות, וכן סעיף 9 לתקנות המחייב התאמת נהלים והליכים בשירות.
3. תקן 1918 ת"י ישראלי חלק 4 מציין בהערה לסעיף 2.4.4: "במכונות שהשירות הניתן בהן דורש רצף של מספר פעולות מורכבות, תינתן אפשרות לקריאה לקבלת מענה אנושי או סיוע אנושי".

ה. המלצות:

קיים פער משמעותי בין ההתקדמות הטכנולוגית וזמינותם של פתרונות חדשים לבין ההוראות המחייבות הקיימות כיום בתקנות ובתקן הישראלי לנגישות.

פער זה נוצר עקב הגדרה לא ברורה בתקנות ובתקן, פערים בין התקנים בארץ ובעולם, חוסר המענה לשרות מבוסס טכנולוגי חדש ושונה מההגדרות בתקן, הפטור מביצוע התקנה כאשר לא ניתן לייבא מכשיר העומד בתקן השראלי ודרישות יחודיות בתקן הישראלי שלא ניתנות ליישום טכני.

לפיכך המלצותינו הן -

1. להגדיר בתקן ובתקנות בסעיפי "ההגדרות" מהו מכשיר למתן שירות אוטומטי או מתן מונח אחר לטכנולוגיות בשירות עצמי כך שיתאים למנעד מכשירים מבוססי טכנולוגיות קיימות ועתידיות.
2. לפעול לשיפור ההגדרות וההנחיות בתקנה 25 כך שזו תהייה רלבנטית למגוון ומנעד מכשירים מבוססי טכנולוגיות לשירות עצמי לאנשים עם מוגבלות בעצמאות ונוחות שימוש.
3. לפעול לביטול הפטור מהנגשת המוצרים בתקנות.
4. לייצר אפשרות לפטור טכנולוגי זמני בדומה לתקנות נגישות לאתרי אינטרנט.
5. לפעול לריביזיה בהגדרות בסעיף 2.4 בתקן הישראלי לנגישות 1918 חלק 4 למכשיר למתן שירות אוטומטי תקן 1918 ת"י ישראלי חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת – 2/2015 כך שזו תתאים לתקינה הבינלאומית למכשירים אוטומטיים וטכנולוגיות שונות לשירות עצמי, ובכך להקטין את בעיית זמינות המכונות, בין ע" יבוא ובין ע"י רכישה .
6. לפעול להחלת חובה לבדיקה תקופתית של זמינות מכונות נגישות בדומה לחובה החלה על אמצעים אחרים.

סיכום

אנחנו נמצאים בעידן טכנולוגי בו מתפתחות טכנולוגיות חדשות רבות לשיפור ועצמאות השירות בין ארגונים ללקוחותיהם. ישנה חשיבות רבה לוודא שאלה יהיו נגישים מראש לשימוש עצמאי ונוח על ידי אנשים עם מוגבלות. בפועל נדרשת רביזיה בתקנות נגישות לשרות וכן בתקן הישראלי לנושא כך שיתמוך במגוון הטכנולוגיות הצפויות והקיימות ובנגישותן כנדרש בעקרון השוויון.

עמותת נגישות ישראל המובילה את האקוסיסטם להנגשת העתיד הטכנולוגי מראש,פועלת בעניין מורכב זה הן בעדכון תקנות נגישות השרות והן בעדכון התקנים הישראלים.

א'- דוגמא לניתוח "קופה לשירות עצמי"

ב'- פירוט השוני בין התקן הישראלי למכשירים אוטומטיים מול התקן האמריקני

נספח א'- דוגמא לניתוח "קופה לשירות עצמי"

קופה לשירות עצמי היא מכשיר שבאמצעותו הלקוח מעביר בעצמו את המוצרים ומתפעל בעצמו את הקופה; סורק ברקוד, שוקל, אורז בסיום ומבצע תשלום.

בהקשר של מכשירים לשירות עצמי עולות לדיון מספר שאלות לגבי הקופה:

• מה דורשת הפעלת הקופה?
• מתי ניתן לומר לגבי מכשיר מסוים שהוא מספק שירות אוטומטי, והאם ניתן להגדיר קופה לשירות עצמי כמכונה למתן שירות אוטומטי?
• האם היא דומה למכשיר למכונות לממכר אוכל ומשקאות, מכונות תשלום, מיתקנים לקבלת מידע, לרבות מדפסות אוטומטיות ומיתקנים שניתנים באמצעותם שירותי בנק, וכן מיתקנים להספקת מים חמים או קרים לשתייה?
• האם נדרש להנגיש קופה לשירות עצמי?
• האם התקן הישראלי מגדיר מה נדרש למכשיר מסוג זה?
• האם ניתן לייבא מכשיר שכזה העומד בתקן הישראלי?

מה דורשת הפעלת הקופה?

קופה לשירות עצמי דורשת רצף של מספר פעולות מורכבות.

הפעלת קופה עצמאית אמורה להתאפשר על ידי אנשים עם מוגבלויות שונות-אבל זה יהיה בלתי אפשרי לדוגמא אם מדובר באדם עם מוגבלות בידיים -איך אדם עם מוגבלות בידיים יעביר בכלל את המוצרים בעצמו מהעגלה, לסריקת הברקוד, אולי לשקילה ולשקית/עגלה. איך אדם עיוור-ידע לאתר את הברקוד שעל המוצר שנכון להיום אינו מישושי או ניגודי-כך שגם אם המכשיר הונגש לכאורה לתפעול קולי ללקויי ראייה, המשימה והתפעול יהיו בלתי אפשריים כל עוד לא יחייבו בחקיקה חדשה את הנגשת הברקודים.

מתי ניתן לומר לגבי מכשיר מסוים שהוא מספק שירות אוטומטי, והאם ניתן להגדיר קופה לשירות עצמי כמכונה למתן שירות אוטומטי?

חשוב להבין את היחס בין הגדרת מכשיר כאוטומטי לבין מכשיר לשירות עצמי. לשם כך נדרשת הגדרה בחקיקה שתשמש כבסיס לסוגייה זוכפי שפרטנו בנייר העמדה. אם הגדרה אפשרית למכונה נגישה למתן שירות אוטומטי היא ביצוע עצמאי נגיש של תהליך השירות מתחילתו עד סופוללא מעורבות גורם אנושי נוסף, אזי לפי הגדרה כזו קופה לשירות עצמי אינה מהווה פתרון אוטומטי,בודאי שלא לכל סוגי המוגבלויות.

האם הקופה לשירות עצמי דומה למכונות בדוגמאות המפורטות היום בתקנות?

להבנתנו היא איננה מסוג המכונות שדוגמאות להן מובאות בתקנות ושנקבעו לגביהן הוראות מחייבות (על ההסתייגויות שהבענו בעמדה). בהיעדר הגדרות מתאימות או אפיון של המכונה, לא ברור אילו הנחיות חלות עליה.

האם נדרש להנגיש קופה לשירות עצמי?

ברמה השירותית, בהיבט של שוויון הזדמנויות אין ספק שראוי שהקופה לשירות עצמי תהיה נגישה ובכל מקרה קיימת החובה לספק חלופות נגישות כאמור בנייר העמדה. עם זאת להבנתנו נראה שכיום התקנות לא מטפלות במכשיר שכזה במסגרת מכונות למתן השירות האוטומטי.

האם התקן הישראלי מגדיר מה נדרש למכשיר מסוג זה?

כפי הידוע לעמותת נגישות ישראל, כיום לא.

האם יש קופה לשימוש עצמי מסוג זה שניתן לייבא באופן נגיש מראש ושתהיה בהתאם לתקן הישראלי לנגישות מכונות אוטומטיות?

ככל שנבדק וידוע לעמותת נגישות ישראל, כנראה שלא.