המרחב בגליל צולל – קדימה...

9/09/2019
 
 

כמה טוב, לפעמים, שהמסורת והחברים מכתיבים לנו מה לעשות?! כמו בשש השנים האחרונות, כשמגיע הקיץ בפתאומיות שלו, אנחנו אוהבים לצנן את הרוחות והגוף בבריכת השחייה בלהבות הבשן, אשר נותן לנו להשתמש בבריכתו כרצוננו וללא תשלום

הפעם הדרישה מהחברים מאתנו לקיים את ההשתכשכות הייתה נמרצת, ואנחנו בשמחה נעתרנו ללחצים. ושוב, כמו בחודשים האחרונים, חברת תרמו-פישר באה לעזרנו. יהודי דתי זועק: מאין יבוא עזרי?! ומנהלי במרחב בגליל צועקים: " רויט(טל), ניצן בואו לעזרתנו!" עד כאן זו נשמעת כפתיחה לחידת חמניצר, אבל מיד ההסבר המדעי למבוא. 

חברי המרחב לחיים עצמאיים בגליל במגש חברתי בבריכת להבות הבשן
חברי המרחב לחיים עצמאיים בגליל במפגש חברתי בבריכת להבות הבשן


הכסף של המרחב אזל, נגמר, חוסל כבר בחודש דצמבר, ופעלנו בחודשים האחרונים על האדים שבמכל הדלק (קרי: כספי נגישות ישראל). הוטל עלינו לקיים מפגשים חברתיים במינימום הוצאות ובמקסימום אמפטיה ציבורית.

נגה שלנו פנתה למנהלת רווחה וקשרי קהילה, לרויט כהן, ולמנכ"ל ניצן רוזנבליט, וביקשה את עזרתם ושיתופם לא רק בקיום המפגש החברתי, אלא גם, אי"ה (לא מאמין שאני כותב אי"ה, הרי אני שמו"צניק שרוף) בשיתוף פעולה ארוך טווח עם המרחב בגליל, כל זה משום שאנשי תרמו-פישר כבר מסייעים למרחב מחודש מאי! וידם לא רק שלא מתקצרת, נהפוך הוא פשוט מתארכת ולבם גם.

וכאן משהו חשוב ועיקרי: למפגש החברתי הזה, הביאה רויט כהן את בנה, רואי, כאן רויט ממש מימשה את החלום הרטוב של מנהלי המרחב: לעורר ולהציף את עניין הנגישות לאנשים עם מוגבלות לילדים ונערים, כי הם הם מי שבעתיד ישאו את לפיד הנגישות הפיזית, יותר מכך, את הנגישות החברתית לאנשים עם מוגבלות. רואי בא ביום שבו הוא עבר את הטסט! במקום לחגוג עם החבר'ה הוא הגיע לחגוג אתנו. זו ה-נגישות בעולם! לו יהי!

הפעם אנשי תרמו-פישר הסיעו והחזירו את חברינו מכל פינות אצבע הגליל אל הבריכה בלהבות הבשן.

בבריכה חיכו לנו שולחנות עם כל טוב עוגות שנתרמו בחפץ לב ע"י חברת "ארומה". אלה היו העוגות הטובות ביותר שאכלנו אי-פעם במפגשינו החברתיים. "מאסטר-שף ישראל תיזהרו, ארומה מאיימת עליכם... על השולחנות שכרעו מעומס העוגות נוספו פלחי אבטיח קר, החתוך בסגנון נאו-קלסי ספרדי המושפע מהחיתוך המוסלמי הקדום. בר משקאות חמים ציפה בחום-קומקום לחברים.

צהלת החברות והחברים שהגיעו למפגש נשמעה למרחוק, כמאמר השיר: "אח פגישה אח פגישה שכזאת זה רק פעם בשניים דורות, מה נשמע, איך הולך, מה חדש, זה את זה לא ראינו מזמן" וגו. גם כיסא ההורדה והעלאה למים היה כבר בכוננות גבוהה. חלק גדול מחברינו וחברותינו שמחו על ההזדמנות להיכנס לבריכה בעזרת הכיסא המיוחד, והיה זה מחזה נפלא לראותם שוחים. 

חבר המרחב נכנס לבריכה באמצעות כיסא המעלון
החברים שמחו על ההזדמנות להיכנס לבריכה בעזרת הכיסא המיוחד


אבל... בעיה! במשך השנה אנחנו חמושים בסטודנטים רבות ורבים, אשר עוזרים לנו לשמור ולהשגיח שהכול יהיה בסדר במובן החיובי של בסדר! הפעם לא היו סטודנטים, כי הם התפזרו למקומם הטבעי בית. והנה, שוב אנשי תרמו-פישר לקחו את הגה הנהיגה המימית, וכל אחד מהם אירח לו לחברה במים את אחד מחברינו, אם לשיחה, אם לשמירה, ואם לחברות טבעית, לעזאזל הנכות! אנחנו אנשים רגילים ונחמדים.

מחוץ לבריכה התקיים פרלמנט של החברים היותר יבשתיים. פרלמנט שכזה שמתקיים בכל מקום, אז מה אם רוב האנשים ישובים בכיסאות גלגלים, אז מה אם חלקם עיוורים, אז מה... בניגוד לכנסת ישראל אשר אסור לחברי הכנסת לאכול ולשתות במליאה, הרי שאצלנו מותר ורצוי לאכול ולשתות, וכל המרבה הרי זה משובח. וקלי הרגליים שבינינו: נגה, עופר ואנשי תרמו-פישר, היינו לשעה קלה למלצרים מהירים ויעילים, ובעונג הגשנו לכל דורש מה שביקש.

ואז... כמו בסיפור המפורסם "סינדרלה", הקיש האורלוגין הזקן שבבריכה שבעה צלצולים רמים, וזה היה הסימן שעלינו לנסוע הביתה. לא נחפזנו כמו סינדרלה, אבל החברים הסיעו כסאותיהם במהירות המותרת, וכולם עלו על מכוניות אנשי תרמו-פישר ושבו בנים לגבולם!

זה היה מפגש יוצא מהכלל, שלמד בו משהו חשוב לדעת הכותב שורות אלו: עצם המפגש החברתי הוא הוא החשוב, ולאו-דווקא התוכן. החברים מאוד אוהבים את הפרלמנט שנוצר כל מפגש חברתי, ופרלמנט זה הוא לב לבו של המפגש.

תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים, עפרות ארצנו באשר הם שם (חנ"ב).

 

אחד מחברי המרחב בכיסא גלגלים בשפת הבריכה

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד