קבוצת הכדורשער של המרחב לחיים עצמאיים בגליל - כרגע במקום 2 בליגה

21/05/2018
 
 

קבוצת הכדורשער של המרחב לחיים עצמאיים בגליל - בהנהלת נגישות ישראל, שבה ממשחקי המחזור ה-2 של הליגה הלאומית. אידית אוחיון, סטודנטית לחינוך ושחקנית בקבוצה, כותבת על החוויות

הקבוצה של המרחב לחיים עצמאיים בגליל במהלך התקפי במשחק
הקבוצה של המרחב לחיים עצמאיים בגליל (בלבן) במהלך התקפי במשחק


לקראת הליגה כולנו התרגשנו. השתדלנו להכין את עצמנו הכי טוב שאפשר באימונים. אבי המאמן, תמיד הדגיש – "ניתן את כל מה שיש לנו, אבל אל תשכחו שאנו באים בעיקר ליהנות ולחוות".

ביום חמישי 10/5 נסענו מקרית שמונה לכיוון ירושלים. עצרנו בדרך לעשות פיקניק משותף יחד, לפתוח את הבוקר על בטן מלאה ועם המון אנרגיות טובות. מצאנו פינה מקסימה לשבת בה. כל אחד תרם במאכלים לכבוד ארוחת הבוקר, אכלנו יחד, סיפרנו על ההתרגשויות שלנו לקראת התחרות, צחקנו יחד והמשכנו בדרכינו.

הגענו לירושלים, ההתרגשות בשיאה! מצאנו את עצמנו בחדרים, התמקמנו, התארגנו ונפגשנו לשיחת קבוצה. אבי הזכיר לנו שניתן את כל כולנו, ונשתדל ליהנות מזה. אנחנו, מתרגשים, מצפים לראות מתי אנחנו משחקים ובאילו הרכבים. כולם חיזקו אחד את השנייה, נתנו תחושה טובה. הייתה אנרגיה מדהימה, של התרגשות וחיבור שאי אפשר להסביר אותו. יש תחושה שהיא שכולם הם למען כולם. ממש כמו משפחה.

 

חברי הקבוצה בשיחה לפני סבב המשחקים
חברי הקבוצה בשיחה לפני סבב המשחקים

הגיע הרגע שבו עלינו לרצף משחקים. מי שעלה לשחק התכונן, האחרים חיזקו ותמכו רגשית. היה מדהים לראות איזה חוזק נפשי יש בקבוצה. גם ברגעים שהמשחק היה מדהים וצלח, וגם ברגעים שפחות הצליח, הייתה תחושה של תמיכה, הדדיות, חיזוק והכלה.

המשחקים היו מוצלחים מאוד. ניצחנו את שני המשחקים הראשונים (10-6 את ויצו ניר העמק ו-9-3 את בית הלוחם/חינוך). הלכנו לאכול ארוחת ערב משותפת ולשבת יחדיו ולשוחח. קצת לספר מה המרגש, לצחוק, לדבר וסתם לשבת לנוח. התכוננו למשחק האחרון. השעה הייתה כבר מאוחרת. למרות זאת, הורגשה אנרגיה מדהימה, כולם היו חלק, גם מי שלא שיחק. זה היה מדהים. היה עידוד מהספסל בזמן שחלק מחברי הקבוצה שיחקו. סימה ושרון מהעמותה הגיעו לבקר והתרשמו מהקבוצה ומהשחקנים. ואנחנו שמחים שהן באו לבקר ונשמח גם לארח עוד אנשי ועובדי עמותה במשחקים הבאים! במשחק עצמו הפסדנו לנבחרת העתודה 8-5.

אחרי היום המתיש והמספק הזה, עשינו שיחה. מה היה טוב, מה היה פחות טוב. היו יכולים להאשים ולכעוס. אבל לא, גם אם ידעו שהיו טעויות הכול נאמר כביקורת בונה וזה הורגש. מה כדאי עשות אחרת, איפה כדאי להשתפר. האחריות היא על כולם, לא על חבר קבוצה אחד. זה לא מובן מאליו להרגיש את זה שכולם בשביל אחד, ואחד בשביל כולם. וזו לא רק אמרה.

 

3 חברות בקבוצת המרחב לחיים עצמאיים בגליל
3 חברות בקבוצת המרחב לחיים עצמאיים בגליל


ביום השני, קמנו מאוד מוקדם משום שאנחנו שיחקנו במשחק הראשון. למרות רמת העייפות הייתה התאפסות מצד כולם. הייתה אנרגיה, האדרנלין זרם בנו וזה הורגש. גם באווירה וגם במשחקים. כולם נתנו את הכל, שיחקנו מדהים, ומי שלא שיחק עודד מהצד וחיזק את השחקנים.

סיימנו מקום שני מתוך שבע קבוצות. 4 נצחונות ו-2 הפסדים. אותו מאזן כמו במחזור ה-1. רוב הקבוצות האחרות ברמה מאוד גבוהה ולכן זה מקום מאוד מכובד. אם לא היינו מגובשים כל כך, ומחזקים זה את זה, אין ספק שזה לא היה נראה כך. משום שמקצועיות היא חשובה אבל היא לא מספיקה, במיוחד בימים כל כך אינטנסיביים שזקוקים בהם לתמיכה רגשית רבה.

הייתה חוויה מדהימה, חוויה של יחד, חוויה של שוויון, גם מי שרואה וגם מי שלא רואה שיחק, היה חלק וכולם היו באותה הסיטואציה – לא רואים, רק מרגישים. בשביל אנשים שרואים זה תמיד מטורף ולא מובן מאליו להרגיש לרגע מה מרגישים עיוורים. אני חושבת שזו הזדמנות מדהימה עבור כל אדם. זה מעמיד אותנו במצב שאנחנו לכמה רגעים מרגישים כמו, מנסים להתמודד כמו, להיות במקום של אדם אחר. זה משהו מאוד חזק. התחושה שזה נותן לך וההתמודדות שלך באותו המצב.

הלוואי וכולם יזכו להזדמנות כזו, קשה להסביר את התחושות שעולות בעקבות חוויה שכזו. תודה על ההזמנות להיות חלק מזה, חלק מהקבוצה, חלק מהמשפחה, להרגיש ולחוות.

תודה!

 

הקבוצה של המרחב לחיים עצמאיים בגליל במהלך משחק
הקבוצה של המרחב לחיים עצמאיים בגליל במהלך משחק

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד