יום עיון בנושא נגישות השירות לאנשי המועצה האזורית גליל עליון

21/11/2012
 
 
יום עיון בנושא נגישות השירות לאנשי המועצה האזורית גליל עליון (הגדל)

 

ביום שני 26.11.12 קיימו עמותת נגישות ישראל ו"יוצאים למרחב בגליל", יום בנושא נגישות השירות למנהלי קהילות בקיבוצי המועצה, למנהלי מחלקות, לכל העו"ס של מחלקת הרווחה, וכן לאנשים הנותנים שירות במועצה האזורית.
היום הוכן בצורה קפדנית ע"י נוגה סיון מיוצאים למרחב ורעות רונן מנגישות ישראל, בתיאום עם אנשי מח' הרווחה במועצה.
היום התקיים במלון הגושרים, והגיעו אליו 78 חברים וחברות.

ראש המועצה, מר אהרון ולנסי בירך את הנוכחים, ובדבריו קצת היכה על חטא, שלא נעשו תמיד הדברים למען נגישות בעלי המוגבלויות במועצה. הוא הוסיף ואמר שהוא מציע שכל עובד חדש שיתקבל, יצטרך לדעת ולפעול ברוח החדשה הנושבת של נגישות לכולם!!! אחריו ברך בשם המרחב גדעון פלס, אשר סיפר בקצרה לשומעים על יוצאים למרחב בגליל, ולאחר מכן הוא קרא קטע מעיתון בו אחת העיתונאיות הנודעות בארה"ב כינתה את הנשיא אובמה בכינוי "מפגר". מי שהשיב לאותה עיתונאית היה איש עם מוגבלות קוגניטיבית, אשר ענה לה בלשון מנומסת אך נוקבת על דעתו על אנשים כמותה, שלועגים לאנשים עם מוגבלות.
את המצגת: א' ב' של נגישות והצגת עמותת נגישות ישראל וההיסטוריה שלה העביר עופר מיכאלי מיוצאים למרחב בגליל. עופר העביר את העניין בצורה קולחת, והביא למצגת ניחוחות של רשמים אישיים. את החלק המקצועי של המצגת העבירה בחן ובהומור דניאלה יקירה. דניאלה שילבה במצגת תמונות שהיא צילמה במועצה האזורית. התמונות הברורות וההרגשה של הנוכחים ש"זה שלנו", גרמו לזמן לחלוף במהירות. חשוב לציין שלמרות זמנו הדוחק, נשאר ראש המועצה עוד שעה ארוכה לאחר ברכתו לנוכחים, לטענתו: "זה מעניין אותי מאוד"

.
לאחר המצגת יצאנו לארוחה קלה, וחזרנו לארבע תחנות להמחשת מוגבלות בראייה, בשמיעה, קוגניטיבית וניידות. נוגה סיון לקחה על עצמה להכניס אופי חדש ושונה לתחנת מוגבלות בראייה- היא אטמה חדר גדול מכל כניסה של אור, ע"י מתיחת בדים שחורים כבדים על כל חלון ופתח בחדר. בתחנה הדריכו לצד נוגה הנאא מהמרכז לחיים עצמאיים בסח'נין, ופרחיה דהן מקריית-שמונה, מטעם המרחב לחיים עצמאיים בגליל, שתיהן עם מוגבלות בראייה. הפעילות הייתה מצמררת, משום שלאחר שהחברים התיישבו בבטחה בכיסאותיהם, ביקשה נוגה שכולם יצאו מהחדר, הנאא ופרחיה לא היו בשעה זו בחדר והמשתתפים לא ידעו על קיומן. בחוץ חולקו לחברים כיסויי עיניים, ומקלות נחייה למי שרצה. אז התחילו להכניס את החברים חזרה לחדר, תוך דרבון בלתי פוסק ש"צריך להיכנס מהר כי אין לנו זמן"! הדרבון גרם לאנשים הסומים להיכנס ללחץ נוראי (בייחוד לכותב  שורות אלה...), הכניסה הייתה מוזרה כי החברים לא מצאו את ידיהם ורגליהם בחשכה, בזמן זה הוגנבו הנאא ופרחיה לחדר ללא ידיעת המשתתפים. לבסוף, לאחר שהתיישבנו, נגה סיפרה שבחדר יש שתי נשים אחת עיוורת והשניה כבדת ראיה והתחילה השיחה עם הנאא  על העיוורון. אחרי מספר דקות קיבלנו רשות להסיר את כיסויי העיניים, ואז... להפתעתנו לא ראינו דבר! החדר היה מוחשך בלי קרנונת קטנה של אור. לאחר עוד מספר דקות של שיחה הודלק האור בחדר, ומצאנו עצמנו יושבים בבלגן של כיסאות לא מסודרים בצורה רגילה של כינוס, אלא פה ושם כיסא – ללא סדר הגיוני. רק אז הבנו מדוע לא מצאנו כל אחד את כיסאו. השיחה עם הנאא ופרחיה הייתה מרגשת, ושתי הנשים נשאלו שאלות לגבי החיים בחושך. לצערנו הזמן היה קצר מדי כדי לפתח שיחה יותר עמוקה, אך הכול שיבחו את התחנה הזו, כי היה בה משהו מלחיץ/מוזר/חי שנתן מושג-מה על החיים בעיוורון.
לי ששון, כרגיל הפעימה את השומעים בסיפורה האישי והקולח. לי קיבלה הרבה תשבחות (נאמר למארגנים ואולי גם ללי באופן אישי) מאנשי מח' הרווחה, על-כך שזו להם הפעם הראשונה שהם שומעים מאישה עם מוגבלות קוגנטיבית על חייה, ועל הצלחות/בעיות/התמודדות עם הסביבה וכו'.
את תחנת הניידות ובעיות מוטוריקה עדינה בידיים העבירו דניאלה יקירה, ואילנה לשם. ואת תחנת מוגבלות בשמיעה הדריכה רחלי רגב, אר סיפרה על פתיחות נדירה ומרגשת מצד המשתתפים לספר על קשיי שמיעה אשר חווים בעצמם.
בסיכום היום ניתנה למשתתפים אפשרות לשתף את אשר עברו ביום זה. להלן ציטוט של מהנדס הוועדה המקומית לבניה ואחראי היתרי הבניה במועצה: "אני מכה על חטא, היו מקרים שאני כמהנדס המועצה, בסיטואציות מסוימות ויתרתי על הלוקסוס שנקרא מעלית. תמיד כשהגענו למעלית נגמר הכסף. לא הבנו כמה אנחנו פוגעים באפשרויות של אנשים עם מוגבלות, ולכן לי זה נותן. יש המון פירים למעליות ונגמר הכסף. מקווה שנצליח שכל פיר יתמלא במעלית ושתהיה נגישות".

 

למידע אודות התמונות, עמדו עם העכבר על התמונה.

 

מקבלים הרצאה על מוגבלות בראייה

 

מתנסים בכיסאות גלגלים

 

בהצאה על מוגבלות פיזית מאילנה לשם עובדת העמותה

 


 שומעים הרצאה על מוגבלות קוגנטיבית מלי עובדת העמותה

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד