פעילות חודש יוני 2012

בחודש הזה החל במרחב, בניצוחנו, תהליך אסטרטגי חדש, והוא העמקת הקשרים בין הארגונים השונים במרחב ושיתוף פעולה ביניהם. אספנו שנים-עשר מנהלי ארגונים מק"ש ומחצור, ודנו איתם על שת"פ לטווח קצר, בינוני וארוך. השת"פ הקצר יתחיל החודש, חודש יולי, בו הארגונים השונים ייצאו לטיול משותף לאזור הצפון בקבוצות מעורבות – רב נכותיות
3/07/2012
 
 
הלוגו של המרחב לחיים עצמאיים

 

הרעיון כאן הוא ליצור היכרויות בין האנשים, שבמילא סובלים מבדידות, על-מנת לשבור מחיצות וסטיגמות ולהגדיל את מאגר החברים הפוטנציאלי. הסתבר שהן הפעילים והן העמיתים, אפילו הם שכנים קרובים, לא הכירו כלל זה את זה...  אנו מאמינים ששת"פ כזה יוסיף עומק לפעילויות בין הארגונים וכן ירכז את הצרכים ואת האמצעים.

 

בפעם הראשונה נוצר תהליך מעניין של עירוב ושיתוף אנשים עם מוגבלות (העמיתים) הן על תוכן הפעילות והן בארגונה. הסיסמה שטבענו: "כל מה שעלינו – איתנו"! קורמת עור וגידים. אחת מרכזות הארגונים עמדה בתוקף על שיתופם של העמיתים בדיונים לקראת הטיולים ותכנונם.  בהתחלה הייתה בקרב קבוצת הרכזים ספקנות והסתייגות, אבל אט אט (בסיוענו) "הקרח נשבר", וכבר במפגש הראשון הבא לקחו חלק עמיתים משני ארגונים לפחות.  אנחנו חושבים שזו נקודה חשובה בעבודתנו, ונראה לנו שעברנו את נקודת האל-חזור ומעתה תהליך המעורבות רק ילך וייגבר.

 

בימים אלה מסתיימת פעילות חוג התיאטרון שלנו. החוג היה בעל משמעות אישית מרחיקת לכת למשתתפות בו.  לא זה המקום לסכם את פעילותו משום הדיסקרטיות הנדרשת. מה שאפשר לומר כבר כעת הוא שהאופי המיוחד של החוג והמנחה המאוד מיוחד ושיטות עבודתו, גרמו להיפתחות של המשתתפות, והן פרקו בעיות מחייהן, אשר לפעמים נשארו חבויות וצרובות בנפשן עשרות שנים!
בגדול אנו סבורים שחוג כזה יכול להיות מצוין לכל מרכז לחיים עצמאיים!

 

השתתפנו ביום נגישות בקצרין. אנחנו שמחים לציין שהיום הזה היה מאורגן ומתוקתק בצורה מקצועית לעילה ולעילה. כאן המקום לומר שאפו לרעות ולרחלי מנגישות ישראל שעשו עבודה נהדרת וכן גם תודה והערכה רבה למתנדבים של ני"צ, אשר כרגיל עשו עבודה מאוד יסודית, רצינית ומקצועית.

 

עיריית קריית שמונה חזרה בה בינתיים מנכונותם לקיים יום הדרכת נגישות. אנחנו עובדים על העניין ומקווים לשכנעם לקיים יום נגישות באוקטובר.

 

קיימנו סדרת פגישות עם בתי-ספר לאנשים עם מוגבלויות. חוט השני שעבר בשיחות אלה היה: מה קורה לחניכים ביום שלאחר הגיעם לגיל 21. ביום זה הם יוצאים מתחת כנפי מערכת החינוך והאחריות לפעילות השוטפת מוטלת ישירות על המשפחה, המתקשה במקרים רבים להתמודד עם המטלה היומיומית הזו, מה שפוגע מיידית בתפקודם של הבחורים והבחורות.

 

ברור שלהורים יש תפקיד מפתח בהצלחת השתלבותם של הבנים בחיי בגרות עצמאיים ומוצלחים. עלה רעיון להקים מרכז הכוונה להורים שינחה ויסייע להורים לתכנן ולדחוףפתרונות מתאימים בתחומי התעסוקה, הפנאי, החברה והמגורים. יצרנו קשר עם החוג לעבודה סוציאלית במכללת תל חי, שיתנו את הגיבוי האקדמי לפעילות זו. בחודש הקרוב נקיים פגישות עם ראשי החוג לעו"ס, ואנו מקווים לשת"פ פורה עמם בתחום זה.

 

קיבלנו שישה סטודנטים חדשים לעבודה עמנו בשנה"ל הבאה, והם יקבלו משימות שונות ברמה הפרטנית והקבוצתית. בעקבות הניסיון המצטבר נשנה מעט את שיטת העבודה. על זה נדווח בעתיד.

 

אנחנו עסוקים לא מעט, בבקשות לעזרה שונות למוסדות שונים של בעלי-מוגבלויות, ואנו מושיטים להם יד חמה. לא תמיד בהצלחה מלאה, אולם ישנן לא מעט הצלחות בגיוס כספים עבורם, או אמצעים אחרים, והחשוב אולי מכל: אנו מהווים עבורם כתובת ויוצרים להם קשרים עם אנשים ומוסדות מתאימים.

 

בברכה
גדעון ועופר

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד