צוות היגוי "יוצאים למרחב" – מפגש בתאריך 9.1.2012

22/01/2012
 
 
הלוגו של המרחב לחיים עצמאיים

נוכחים: גדעון פלס –יוצאים למרחב, עופר מיכאלי-יוצאים למרחב, צביקה היבנר – מנהל אגף השיקום המוסד לביטוח לאומי טבריה, פארס קטייש– מנהל מחלקת גמלאות במוסד לביטוח לאומי - סניף טבריה, רנדי גרבר-מסד נכויות ופיתוח שירותים ג'וינט ישראל, ד"ר עמנואל תמיר-רכז אקדמי מכללת אוהלו, איילת אורן-רכזת תחום מוגבלויות במתנ"ס חצור הגלילית, גבריאלה-סטודנטית ממכללת תל-חי, מי-טל הירש מטלון וניצן- עמותת "אתגרים", גיורא לב וד"ר רויטל שורץ סבירסקי – מנהלי נגישות ישראל צפון, הגראמיר-עו"ס ומרכזת תחום פיגור ושיקום רווחה חצור, ישי אדלר – מנהל בי"ס "שחפים", זמיר סבר – יוזמה צפונית "דרך הלב" משרד הבריאות, יעל שחר- מפקח שיקום משרד הרווחה חיפה והצפון, שרית מסטר-עו"ס שיקום המוסד לביטוח לאומי ק"ש וצפת, אסתר קרפל – יו"ר אילן ק"ש ואצבע הגליל, ורד שור – מנהלת לשכת רווחה מטולה ועו"ס מרחבית בצפון באיל"ן, שי – יועץ חינוכי בי"ס "רננים" ק"ש, עליזה שטילמן- רכזת תעסוקה רננים, צור ישראל – יו"ר ועד הורים "רננים" ואבא לנערה בת 15 (מקווה למצוא מסגרות משלימות לשעות אחה"צ לתלמידים שמשולבים בבי"ס "רננים"), סאוסן ספדי- מנהלת לשכת רווחה טובה-זנגריה, זאבית דרומי - מנהלת לשכת רווחה מוא"ז גליל עליון.

 

חלק ראשון: הרצאתו של מר צביקה היבנר – מנהל אגף השיקום במוסד לביטוח לאומי – סניף טבריה.
שיקום זו מילה רחבה, נופלת על הרבה תחומים משיקום האסיר ועד שיקום בריאותי. אנו מדברים על שיקום מקצועי, על החזרה של אנשים לשוק העבודה ברמות שכר של עד 80% משכר מינימום. לצורך כך אנו מפעילים מגוון תכניות שיוצגו במצגת להלן ויתארו את התהליך שעובר האדם לצורך שיקומו.


שקף 1 – בעלי תפקידים במוסד לביטוח לאומי.
שקף 2 –  ???
שקף 3 – זכאים לשיקום: אלמנות/ים, נפגעי עבודה, נפגעי פעולות איבה, נכים.
שקף 4 – מבנה מחלקת שיקום בסניף טבריה. כל עובדי השיקום הינם עובדים סוציאליים בהכשרתם.
שקף 5 – מטרות מחלקת השיקום: הכשרה מקצועית, הכנה לעבודה בשוק החופשי, הכנה לעבודה בשוק המוגן (המשקם), רווחה ומיצוי זכויות כספיות. דרך העבודה הינה בדומה לאגף השיקום במשרד הביטחון.
שקף 6 – הזכאות לשיקום מקצועי קבועה בחוק הביטוח הלאומי ותקנותיו.
שקף 7 – תהליך השיקום המקצועי.
שקף 8 – תנאי הזכאות לשיקום מקצועי.
שקף 9 – סף הזכאות לשיקום של הנכים: נכות כללית 20%, נפגעי עבודה 10%, נפגעי פעולות איבה 20%.
שקף 10 – זכאים לשיקום: אלמנים/ות (שארים ותלויים זכאים למענק חד פעמי או מקבלי גמלה), חסרי מקצוע, מי שנמצאים מתאימים לשיקום מקצועי, מי שאינם זכאים לפי חוק אחר, נפגעי פעולות איבה.
שקף 11 – דרכי הפניה לשיקום: פניה עצמית, פעולות יזומות של מחלקות השיקום, הפניה ע"י פקידי תביעות בסניפים, גורמים מקצועיים בקהילה (לשכות לשירותים חברתיים, בתי חולים ועוד).
שקף 12 – עקרונות השיקום: תכנית השיקום מתייחסת לרצון הפונה ונבנית תוך התאמה לנכותו והשלכותיה, השכלתו, כישוריו והמצב התעסוקתי בשוק העבודה. ללקוח תפקיד מרכזי בתהליך השיקום, מתוך תפישה של שותפות ואחריות לתוצאותיו. התהליך נהינו דיאלוג בין הלקוח ועובד השיקום (העו"ס).
שקף 13 – תהליך השיקום המקצועי: קליטה והכרות>אבחון>תכנית שיקום>השמה בעבודה>מעקב וסיום טיפול.
האבחון יכול להיות פנימי של עובדי השיקום או חיצוני, במרכזי שיקום, מכונים פרטיים, או אבחון נוירופסיכולוגי.
שקף 14 -  תכניות טרום שיקום: השלמת השכלה, קורס מקצועי. תכניות שיקום: הכשרה יחידנית, השכלה גבוהה.
מטרות כל התוכניות הן השמה בעבודה בסיום תהליך ההכשרה, כאשר האדם המשתקם יימצה את כישוריו ויכולותיו.
שקף 15 – השמה בעבודה: נעזרים בשרות התעסוקה, סיוע עובדי השיקום, מדריך מאמן, עבודה מוגנת, "המשקם" ותעסוקה בשוק החופשי.
שקף 16 – תשלומים נלווים לתכניות השיקום: דמי שיקום או דמי מחיה, מימון נסיעות, מימון מכשירי לימוד, מימון מכשירי עבודה והתאמת סביבת עבודה (עבר לתמ"ת), מימון שכר לימוד (עפ"י קבלות ובניכוי מלגות), מימון שיעורי עזר, מימון שרותי תמיכה לנכים קשים (יש סל מיוחד לתחום העיוורון, ליקויי שמיעה ועוד).
שקף 17 – טכניקות התערבות: טיפול פרטני שקומי, טיפול זוגי ומשפחתי לקראת שיקום מקצועי, התערבות קבוצתיות, התערבות קהילתית (הערכות לשע"ח או אסון המוני, סיוע בסל שיקום לנפגעי נפש, הקרן לפיתוח שירותים לנכים-פרויקטים).
שקף 18 – אגף הקרנות: בביטוח לאומי פועלות חמש קרנות. קיים שיתוף פעולה עם הקרן לפיתוח שירותים לנכים, מתן יעוץ לגופים בקהילה ליזום תכניות שונות הקשורות בפיתוח שרותי שיקום מקצועי, השתתפות בוועדות היגוי בקהילה, בביצוע התכניות ומעקב אחר ביצוען.


שאלות ותשובות
שאלה 1. שי-יועץ רננים: האם אנשים עם פיגור שכלי זכאים לשיקום? תשובה: בעלי פיגור שכלי קל בלבד.
שאלה 2. סאוסן מנהלת רווחה טובה זנגריה: שילוב נכים בעבודה במצב מאוד קשה, כיצד ניתן לקדם זאת?
תשובה: אני מרים את הכפפה, בואו אלי עם רשימת נכים שמעוניינים להשתקם ולצאת לעבודה ונחפש פתרונות.
חלק שני: הרצאתו של מר פארס קטייש– מנהל מחלקת גמלאות במוסד לביטוח לאומי - סניף טבריה
התשתית החוקית לגמלאות: ביטוח נכות- פרק ט' בחוק הביטוח הלאומי, הסכם בדבר גמלת ניידות, הסכם בדבר מתן שירותים מיוחדים לעולים.
ביטוח נכות זוהי רשת בטחון תחתונה לנכים, לאחר שלא נמצאו זכאים לגמלת נפגעי פעולות איבה, נפגעי עבודה, אסירי ציון ונכי צה"ל. תחילת חוק ביטוח נכות בשנת 1974. ביטוח הנכות – הזכאות עפ"י מבחני תפקוד.


הקצבאות האפשריות הן: קצבת נכות, קצבת שירותים מיוחדים, גמלת ילד נכה.
בדיקת זכאות לקצבת נכות – תנאי רפואי לבדיקת אובדן הכושר להשתכר.
- רופא מוסמך קבע נכות רפואית בשיעור 60% לפי המבחנים הרפואיים.
- יש ועדה רפואית לעררים או בית הדין לעבודה.
- סכומי הקצבה נעים מסכום של 2210 ₪ ליחיד ועד 5087 ₪ לזוג + 2 ילדים.
- ק.ח.ן. – זוהי קצבה חודשית נוספת בשיעור שבין 237-351 לחודש, החל מ-50% נכות.
- חוק לרון – בעקבות שביתת הנכים בשנת 2002, נקבע שנכים יכולים לצאת לעבודה. מעל שכר של 4800 ₪ הנכה לא יקבל קצבת נכות. יש עידוד לנכה שיוצא לעבוד. כיום יש לנכים אפשרות לחזור לשוק העבודה.
- ש.ר.מ. – שירותים מיוחדים – מיועד לנכים קשים שזקוקים לסיוע בתפקוד יומיומי:
1. 60% נכות רפואית – מקבל קצבת נכות.
2. 75% נכות רפואית למי שאינו מקבל קצבת נכות (עקב הכנסות).
בדיקת הזכאות לשר"מ ע"י רופא/אחות בבית הנכה. שר"מ ניתן לקבל החל מגיל 18 ותשעים יום.
סכום המינימום 50%  הינו 1033 ₪, המקסימום 175% עומד על 3614 ₪.
- גמלת ילד נכה – ניתנת להורים בגין נכות ילד בין גיל 0 לגיל 18.
- גמלת ניידות – הבדיקה נעשית ע"י משרד הבריאות, הגמלה ניתנת ע"י המוסד לביטוח לאומי.
- דמי פגיעה בעבודה – יש להגיש תביעה לנכות מעבודה.
- דמי תאונה - רק אם לא מוכר בשום חוק אחר.
- נכות לנפגעי פעולות איבה – רק למי שנפגע כתוצאה מפעולת איבה.
- ועדות להקלה במס הכנסה עקב נכות מבוצעות ע"י הביטוח הלאומי בתשלום של 576 ₪ לוועדה.


שאלות ותשובות
1. עופר מיכאלי: אני נותן במרחב ייעוץ עמיתים. אנשים לא יודעים את הזכויות שלהם. אני לא מבין איך המוסד לביטוח לאומי משאיר ערפל על הזכויות של האנשים. למשל, במקרה של ילד נכה קשה – מדוע לא מודיעים למשפחתו על הזכויות? דוגמא לילד חולה בתסמונת "דושן" – איך ידעו הוריו על כל זכויותיו?
תשובה: כיום, ב 10 השנים האחרונות, האנשים יודעים הרבה יותר על זכויותיהם ופונים יותר לברר. יש יותר דחיות של בקשות מאשר היו בעבר.
2.  סאוסן – האם ניתן לבדוק חולה נפש בבית?
תשובה: יש מצב שהמוסד לביטוח  לאומי ישלח רופא הביתה לבדיקת חולה נפש.
3. ורד – מה קורה עם חובות של אדם, שעקב חזרה למעגל העבודה, נדרש לשלם סכום של כמה עשרות אלפי שקלים על תקופה בה קיבל גמלת נכות שלא כדין?
תשובה: באחריות האדם להודיע על כל שינוי במצבו.
4. יעל – בתוכנית "כנפיים", נכים קשים יוצאים מהבית לשנתיים-שלוש, כמו שיוצאים למסגרת, ומבטלים להם את השר"מ. הרי גם בדירה של כנפיים האדם זקוק לטיפול האישי, אז מדוע מבטלים?
תשובה:  תעביר לנו רשימה שמית ונבדוק.
5.  יעל – בעניין מכשירים רפואיים ושיקומיים, אדם שעבר להוסטל, האם מגיעה לו עזרה לרכישת מכשירים לבית, על מנת שיוכל להגיע לביקורים (למשל כסא גלגלים למקלחת)?.
תשובה: לגבי רכישת עזרים לבית יש לפנות למשרד הבריאות.
6. רויטל – ניידות רכב מטיפוס וואן, באיזו מידה המוסד לביטוח לאומי מעודד אנשים נוהגים לעבור לוואן?

7. זאבית – לנכה עם ילדים יש תוספת תלויים? האם זה אוטומטי?
תשובה: התוספת הינה עד 2 ילדים.
גדעון מסכם:
תודה לצביקה ולפארס על המידע.
המפגש הבא מתוכנן להיות בנושא שיקום נפגעי נפש. תודה לכל המשתתפים במפגש.
מספרי טלפון לבירור זכויות במוסד לביטוח לאומי
מוקד ארצי: 6050*
אגף השיקום ק"ש: עו"ס עדי סעדיה 6738009, עו"ס שרית מסטר 6738001.
אגף השיקום צפת: עו"ס שוש פלס 6825145, עו"ס שרית מסטר 6825163.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד