תחבורה ציבורית נגישה בישראל – עדיין בגדר חלום

25/12/2018
 
 

נכון לשנת 2018 נגישות בתחבורה הציבורית בישראל הינה בגדר חלום, וזאת למרות שלכאורה הונגשו הרכבות והאוטובוסים העירוניים, קיימת חובה למוניות נגישות, התחבורה האווירית הונגשה ובתחבורה הימית עדיין יש פער גדול

 

מאת: יובל וגנר, נשיא עמותת נגישות ישראל

 

אשה בכיסא גלגלים נכנסת לאוטובוס באמצעות רמפה
אשה בכיסא גלגלים נכנסת לאוטובוס באמצעות רמפה

 

 

אחד התחומים המהותיים בהנגשה לאנשים עם מוגבלות וקשישים הינו התחבורה הציבורית. כנושא מהותי הוא אף נמצא ברמת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כתחום להנגשה.

תחום התחבורה הציבורית הנגישה מיועד למספר קהלי יעד, אנשים עם כל סוגי המוגבלויות פיזיות, ראייה, שמיעה שכלית ונפשית. מכל הגילים ובכל הארץ מדן ועד אילת.

התחבורה הציבורית נחלקת לשלושה סוגים: יבשתית, ימית ואווירית.

כאשר מדובר בתחבורה ציבורית יבשתית, קהלי המטרה הם בעיקר של אלה שאינם נוהגים ותיירים.

מבנה החקיקה בישראל בנוי משלוש רמות: חוק, תקנות והגדרות טכניות - חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות המדבר על החובה בתחבורה ציבורית נגישה, מפנה לתקנות נגישות שונות כגון לעניין אוטובוסים, מוניות, השכרת רכב, תעופה, חניות נכים ועוד ואלה מפנות להגדרות טכניות הנמצאות בתקן הישראלי לנגישות 1918.

כאשר מדברים על נגישות תחבורה ציבורית מדברים על התאמות לסוגי המוגבלויות השונות, לדוגמא לאפשר כניסת כיסא גלגלים או קולנועית ועיגון בטיחותי, מקומות ישיבה נוחים ומאחזי יד לטובת אנשים עם מוגבלות בניידות, מקומות ייעודיים לאנשים לקויי ראייה ועיוורים עם כלבי נחייה, התאמות של המידע כגון שלט עם מידע לטובת לקויי שמיעה וכריזה קולית לטובת אנשים עם מוגבלות בראייה. מחוץ לתחנה עוסקים בתחנות נגישות, שילוט ומידע נגיש לכל המוגבלויות ועוד.

נכון לשנת 2018 נגישות בתחבורה הציבורית היבשתית בישראל הינה בגדר חלום
וזאת למרות שהרכבות הונגשו לכאורה, האוטובוסים העירוניים הונגשו לכאורה, קיימת חובה חוקית למוניות נגישות, התחבורה האווירית הונגשה בעיקר בשל מחויבות לתקינה הבינלאומית בנושא ובתחבורה הימית עדיין יש פער גדול.

בכדי להבין את גודל הפער צריך להבין שמדובר בפאזל שכל עוד הוא לא הושלם התחבורה אינה נגישה.

כך לדוגמא, למרות שיש אוטובוסים נגישים בעיר, אדם על כיסא גלגלים או קשיש המוגבל בהליכה הגר במרחק של מעל למספר מאות מטרים מהתחנה לא יוכל להגיע הוא חייב מונית נגישה שתאפשר לו להגיע לאוטובוס או לרכבת.

חשוב להגדיר את המטרה "תחבורה ציבורית נגישה, נוחה, שוויונית (מבחינת זמני נסיעה ועלויות), בכל הארץ ולכל סוגי המוגבלויות"

 

בתחבורה היבשתית -

 

על מנת להשלים את הפאזל בתחום ישנם נושאים גדולים ומהותיים להנגשה .

  1. תחבורה בינעירונית נגישה כגון אוטובוסים, הסעיות או פתרון אחר.
  2. מוניות נגישות בפריסה ארצית, בזמינות גבוהה ובמחיר שוויוני.
  3. לשפר את הנגישות באוטובוסים וברכבות.
  4. לחייב מוניות בקווי שרות להיות נגישות.
  5. להוסיף פתרונות שיתופיים ו/או מקוריים (הסעות מתנדבים, סבסוד עלויות...).
  6. לשפר את הבטיחות בזמן נסיעה.
  7. לשפר את הנגישות הטכנולוגית לטובת המתקשים, לדוגמא השימוש במכונות הכרטוס.
  8. שיפור השרות לנוסע.
  9. נושא חניות הנכים החל מיצירת תו אישי, סימון חניות שונות לרכבים עם מעלית ולאלה הנעזרים בעזרים לעומת חניות לזכאים מהלכים, הגדלת הקנס, פתרון לפתיחת מחסומי חנייה, סימון חניות במרחב העירוני, סימון חניות בצמוד למגורים ומקומות עבודה ועוד.

בתחבורה האווירית -

בנושא זה פערי נגישות שבעיקרם קבלת השירות, הסיוע בטרמינל, היכולת להגיע למטוס, לעלות ולרדת בצורה מכבדת, נוחה ובטוחה, היכולת והסיוע במעבר מהכיסא גלגלים למושב המטוס ובחזרה. חוסר בשרותי נכים במטוסים, בעיית מקומות ישיבה, התאמות לעיוורים ולקויי שמיעה, לוודא שהעגלות אינן נפגעות בדרך.

בתחבורה הימית -

 

הפערים בתחום זה גדולים, החל מהיכולת לעלות לאונייה בכיסא גלגלים, יכולת הנידות בספינה לאזורים השונים, שרותי נכים, מקומות ישיבה, היכולת לרדת למים ועד חדרי שינה ושירותים נגישים בחדרים. קיימות תקנות וזה הזמן לאכיפת הנושא.

צריך להבין שתחבורה ציבורית הינה אמצעי קריטי ליכולתם של אנשים עם מוגבלות לצאת את ביתם ולהגיע ליעדם. להשתלב בחברה בשוויון ולהמשיך לחיות נורמטיבית קרי ללמוד, לעבוד, להגיע לרופא, לבלות, לקנות, לטייל ועוד.

אכן התקדמנו רבות וכמעט ניתן לומר שהתקנות בנושא יושמו, אבל במבחן המעשי הפונקציונאלי, הדרך עוד ארוכה, נדרשים לשפר את התקנות ולפעול לכך שאמצעי התחבורה עצמם יהיו יותר נגישים, יותר נוחים ויותר בטוחים ושהפאזל מלא, ומכל מקום ניתן להגיע לכל יעד בנגישות, נוחות ובכל זמן.

את כל הנושאים האלה מקדמת עמותת נגישות ישראל, הן בפעילות ישירה מול משרד התחבורה, הן בפעילות בסיוע חברי הכנסת וועדות הכנסת בעדכוני ויוזמות חקיקה והן בפעילות של מודעות והסברה.

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד