תחבורה ציבורית נגישה בישראל - הדרך ארוכה היא ורבה

8/05/2016
 
 
נוסעים בתוך אוטובוס

משרד התחבורה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, החברות המפעילות והרשויות המקומיות - לכולם חלק משמעותי בקיום מצב מתקדם של הנגשת התחבורה הציבורית בישראל מתקדמת. יחד עם זאת, הדרך להנגשה מלאה של התחבורה הציבורית עדיין ארוכה

תחבורה ציבורית נחלקת לשלושה תחומים: אווירי, קרקעי וימי.
העיקרון הבסיסי לעניין נגישות התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלות, הינו לאפשר לכל אדם עם מוגבלות לעשות שימוש בתחבורה הציבורית בצורה נוחה ושוויונית, ללא אפליה ביחס לאנשים ללא מוגבלות.

התחבורה הציבורית האווירית (מטוסים) והימית (יאכטות ואוניות) בדרך כלל נועדו לתחום התיירות, הנופש והפנאי. התחבורה הציבורית היבשתית, הכוללת רכבות, אוטובוסים, מוניות והשכרת רכבים מיועדת גם לתיירים, אך בעיקר לאלו שאין באמצעותם רכב פרטי, או לאלו המעדיפים, מסיבות של איכות הסביבה או הימנעות מפקקים, לעשות שימוש בתחבורה הציבורית.

חלק משמעותי מצרכני התחבורה הציבורית הינם אנשים עם מוגבלויות: כאלה המוגבלים פיזית, הנעזרים בכיסאות גלגלים, קלנועיות וקביים, או פשוט מתקשים בהליכה. קיימות גם מוגבלויות הראייה - החל מלקויות ראייה ועד לעיוורים; יש את הנוסעים עם מוגבלויות שמיעה - מכבדי שמיעה ועד לחירשים; אנשים עם מוגבלות נפשית ושכלית; ואחרונים חביבים - הקשישים.

עבור אוכלוסייה זו נדרשת הנגשת התחבורה הציבורית. נושא זה יצא לדרך בישראל במסגרת חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998), בו הוגדרה החובה להתקין תקנות מתאימות ולהנגיש את התחבורה הציבורית, הימית והיבשתית.

 

הנגשת תחנות הרכבת והרכבות

רוב תחנות הרכבת נגישות מבחינת חניות נכים, דרכי גישה, קופות נגישות, התאמות לאנשים עם מוגבלויות שמיעה וראייה, ואף מעלון ייעודי, המאפשר כניסת אדם שנעזר בכיסא גלגלים, או קלנועית להיכנס ולצאת מהרכבת.

 

הנגשת האוטובוסים העירוניים ותחנות האוטובוס

הרשויות המקומיות הנגישו את תחנות האוטובוס, וחברות האוטובוסים הנגישו את האוטובוסים והתחנות המרכזיות. כך שכיום, בכל אוטובוס עירוני קיימת רמפה הנפתחת החוצה מהדלת האחורית ומקום לעגינת כיסא הגלגלים. האוטובוס גם מותאם לאנשים עם מוגבלות שמיעה, באמצעות מסך אלקטרוני המציג מידע אודות התחנה הבאה; ולאנשים עם מוגבלות ראייה יש מערכת כריזה המציינת בקול את התחנה הבאה.

 

השכרת רכב נגיש

כיום חברות השכרת הרכב נדרשות לאפשר להשכיר רכבים המיועדים לאנשים עם מוגבלות, לנהיגה עצמית עם מנגנון נהיגה, כמו גם רכבים גדולים עם מעלון לכיסא גלגלים. במצב זה יש מענה הן לתיירים עם מוגבלות והן לאנשים עם מוגבלות שרכבם בטיפול.

 

 

הנגשת מוניות

מדינת ישראל מתכננת פריסת 1,000 מוניות נגישות מדן ועד אילת, מונית נגישה הינה כזו המאפשרת כניסה לאדם עם כיסא גלגלים ועגינתו, כניסת אדם עם מוגבלות בניידות ע”י כך שיהיו מאחזי יד וכניסת נוסעים עם כלבי נחייה או שירות, כל זאת ללא תוספת עלות.

 

הנגשת הרכבת הקלה

גם זו הונגשה ברמה גבוהה, למרות שאין תקנות נגישות מחייבות בתוקף, אשר מגדירות איך ומה להנגיש. עם זאת, הרכבת הקלה בירושלים הונגשה ברמה גבוהה, ובכלל זה - התחנות נגישות והריצוף בגובה הקרון, כך שמתאפשר להיכנס ולצאת מהקרון עם כיסא גלגלים ללא צורך במעלון, והקרונות נגישים הן לאנשים עם מוגבלות בניידות והן לאנשים עם מוגבלויות ראייה ושמיעה.

 

אז האם התחבורה הציבורית בישראל נגישה?

משרד התחבורה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, החברות המפעילות והרשויות המקומיות - לכולם חלק משמעותי בקיום מצב מתקדם זה של הנגשת התחבורה הציבורית בישראל.


אך למרות כל מה שפורט כאן לעיל, כאשר נשאלת השאלה: האם התחבורה הציבורית בישראל כבר יכולה להיקרא נגישה? לצערי הרב, התשובה היא - עדיין לא. הדרך עודנה ארוכה. אכן האלמנטים הקיימים הונגשו, אבל בכדי שהתחבורה תהיה שימושית, ישנם מספר אתגרים שיש להשיג:
הראשון - הנגשת התחבורה הציבורית הבינעירונית. נכון ל-2016 תחבורה זו לא נגישה, כך שכל הפריפריה, למעשה, מנותקת. חייבים למצוא פתרון לכל המקומות שאין בהם תחבורה ציבורית עירונית.
אתגר שני - פריסת המוניות הנגישות בכל הארץ. נושא זה טרם הושלם והינו קריטי, מאחר שישנם אנשים רבים עם מוגבלות שגרים רחוק מתחנת האוטובוס והרכבת, ומונית נגישה הינה האמצעי היחיד להגיע מהבית ועד לאוטובוס/רכבת.
אתגר שלישי - טכנולוגיות שיסייעו לקשר בין האדם עם המוגבלות לאמצעי התחבורה. למשל: כיצד ידע אדם עיוור אם הגיעה עבורו המונית? איך נהג המונית יידע לקוח חירש על הגעתו? וכיצד נוסע עם מוגבלות שמיעה יתעדכן על הודעות שינוי בקווים הנמסרים בכריזה הקולית?
אתגר רביעי - שיפור השירות, הדרכות למודעות ושיפור השרות ושיפור התקשורת עם הנוסע עם המוגבלות. אתגר חמישי - שיפור הבטיחות, הגדרת אמצעי העגינה. ואתגר שישי ואחרון - פרסום הסדרי הנגישות ועידוד שימוש בתחבורה הנגישה.

לסיכום, התקדמנו רבות, וזה הזמן להוביל להשלמת יעדי הנגשת התחבורה הציבורית בישראל.

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד