בקרוב"שביל ישראל" נגיש למטיילים מוגבלים בתנועה

2/06/2014
 
 
שלט שביל חוצה ישראל

פרויקט "שביל ישראל נגיש" למטיילים מוגבלים בתנועה מניב רעיונות יצירתיים. אחד מהם, בקטע נחל הירקון ממזרח לכביש גהה, משקף את התוכנית המשלבת בין רמת הפיתוח והנוחות לבין שמירה על אופיו הטבעי של השטח

שביל ישראל להולכי רגל הפך במרוצת השנים לאבן שואבת ומותג מוביל בקרב חובבי הטבע והארץ.

לפני כשנתיים התגבש בעמותת נגישות ישראל הרעיון להנגיש למוגבלים את שביל ישראל בשלושה מקטעים לאורכו - בצפון, במרכז ובדרום הארץ. לאחר שקק"ל נרתמה במהרה להוביל והקציב מימון ראשוני, יצא לדרך פרויקט "שביל ישראל נגיש".

המקטע המרכזי של שביל ישראל הרגלי עובר לאורך נחל הירקון, המתפתל לאורך 30 ק"מ ממקורות הירקון ליד ראש העין עד ת"א. במקטע זה עובר הנחל באזורים אורבניים ובאזורים טבעיים.

מקטע ת"א ובני ברק, לאורך פארק הירקון ומשפך הירקון צפונה, נגיש כולו, עם שבילי אספלט ובטון, אבל אזור הירקון ממזרח לכביש גהה, שהינו טבעי ויפהפה - פחות מוכר והרבה פחות נגיש.

בפני המתכננים עמדה הדילמה המרכזית, האופיינית לתכנון פיתוח בשטח טבעי, והיא שמירת האיזון הנכון בין רמת הפיתוח ורמת הנוחות למשתמשים לבין שמירה על אופיו הטבעי של השטח.

באזור הירקון המזרחי הוקמו עד היום כ- 8 ק"מ של שבילי אופניים, שתוכננו תוך התחשבות מירבית בסביבה הטבעית. השבילים צרים ומתפתלים באיזור הצמחייה הטבעית ובינה לבין השדות החקלאיים. החומר ממנו נסללו השבילים עשוי מצעים מיוצבים בחומר פולימרי שקוף, ללא אספלט, בטון או ריצופים שונים, במטרה לשמור על המראה והאופי הטבעי של השטח, תוך מענה לשימוש בכל עונות השנה - בלי יותר מידי בוץ בחורף, ומבלי לשקוע בחול בקיץ.

חומר סלילה נגיש

אבל מה שמתאים לאופני הרים אינו מתאים בהכרח להנגשה למוגבלים, לכיסאות גלגלים, למוגבלים בראייה ועוד.

בבדיקת שטח יסודית עם אנשי עמותת נגישות ישראל התברר ששביל נגיש לא חייב להיות עשוי מאספלט או בטון. גם שביל מצעים, באיכות סלילה טובה, שפניו קשיחים וחלקים יכול בהחלט לענות על המטרה. כיסא הגלגלים יכול להתגבר על שטח שפניו אינם חלקים לגמרי ויש בו מעט גרגרי אבן ושקעים קלים (עד גבול מסוים). בעניין זה ראוי לציין כי מסקנות חיוביות עולות גם מתוצאות מחקר, שנערך ע"י המרכז הלאומי לנגישות ואונ' אינדיאנה בארה"ב, ובו נבחנו חומרי סלילה דומים.

היבט נוסף של בחירת חומר הסלילה, הינו ההיבט התקציבי. באופן כללי ניתן לומר שככל שחומר הסלילה קשיח יותר, עלות הביצוע גבוהה יותר. עלות הביצוע הינה גורם קריטי בהיתכנות הקמתם של שבילים נגישים ארוכים, והיא תלויה ישירות באורך השבילים, תנאי הקרקע, וחומר הסלילה.

בבחינת אוכלוסיית מוגבלי התנועה מסתבר שישנם כאלה המתקשים מאוד בתנועה ונדרשים לתנאי דרך נוחים מאוד. לעומתם ישנם רבים המסוגלים להניע את כיסא הגלגלים גם אם השביל אינו חלק לחלוטין. כך שגם בתוך ההגדרה של "שביל נגיש" ניתן למצוא רמות הנגשה שונות.

הערכת תקציב ראשונית לפרויקט הצביעה על עלות כוללת של עשרות מיליוני שקלים - היקף נכבד שאינו זמין באופן רגיל לפרויקטים מסוג זה, ולפיכך (כרגיל) הוחלט לקדמו בשלבים בהתאם ליכולת התקציבית של הגופים המעורבים.

בשלב ראשון הוחלט על הקמת פרויקט פיילוט בשביל "בית הבטון".

שביל בית הבטון ליד כפר הבפטיסטים

בית הבטון הינו מבנה תחנת שאיבת מים מהירקון הנחשב למבנה הראשון בארץ שנבנה מבטון בשנת 1912.

במקום חורשת אקליפטוסים ותיקים בשתי גדות הנחל הזורם לאיטו. בשנת 2011 נסלל מקטע שביל אופנים קצר, והוקם במקום גשר להולכי רגל ואופנים המאפשר חציית הנחל.

במסגרת תכנית השביל הנגיש תוסדר גישת כלי רכב ובצמוד לחורשה תוקם חניה מוסדרת, כולל חניות נגישות. מבואה ושביל מונגש ברמה גבוהה (גמר בטון מסורק) אך קצר, יאפשרו גישה מבית הבטון ההיסטורי עד הגשר על הנחל שהינו נקודת התצפית הנוחה ונעימה ביותר אל המים.

בנוסף ישודרג שביל האופניים הקיים בשכבת סלילה נוספת במראה טבעי, שתאפשר הנגשה של כק"מ נוסף מהשביל לטובת מוגבלי התנועה.

לאורך השביל יוקמו מוקדי מנוחה ויוצבו ספסלים למנוחה. על מנת להשתלב בסביבה הטבעית עיצבו המתכננים את הספסלים מגזעי עץ אקליפטוס שלמים וגולמיים, אשר יותאמו למידות ותקני הנגישות אך תוך שמירה על האופי הטבעי המיוחד של המקום.

בימים אלה נמצא הפרויקט לקראת תחילת ביצוע ע"י קק"ל .

הכותב הינו ממשרד "לוטן אדריכלות ונוף", אשר עוסק בתכנון שבילים ופארקים לאופנים, שיקום ופיתוח נחלים, פארקים עירוניים ושטחים פתוחים

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד