האור בקצה המערה: המהפך של מערת הנטיפים

14/08/2012
 
 
מערת הנטיפים (הגדל)

 

מערת הנטיפים תמיד מזכירה לי אטרקציית ילדות: אתה מבקר בה פעם או פעמיים במסגרת טיול בית ספר או עם המשפחה בסופ"ש, ואז שוכח ממנה למשך שנים.

 

אבל עכשיו, כמו כל אטרקציה ותיקה שאולי דעך כוכבה ורוצה לעשות קאמבק, היא עושה מהפך, מתחדשת ונותנת "פייט" לשאר האטרקציות באזור בית שמש, בטח למערות האחרות שמאפיינות את אזור השפלה.

 

 

מערת הנטיפים, הידועה גם כמערת שורק ומערת אבשלום (ע"ש אבשלום שוהם שנפל במלחמת ההתשה), היא מערה קרסטית הנמצאת בשוליים המערביים של הרי יהודה. אמרת קרסט - אמרת שם של חבל ארץ בסלובניה שבו נתגלתה לראשונה התופעה של המסת סלעי גיר ודולומיט על-ידי מי גשמים - מה שיצר חללים גדולים בתוך הסלע שהם חלק מהמערות שאנו מכירים כיום.

 

הנטיפים במערת שורק נוצרו לפני כ-5 מיליון שנים בעקבות מפגש של המים עם פחמן דו-חמצני (תהליך שקורה גם כיום) - אז נוצרת מעין חומצה שממיסה את הסלע, ושאריות של הגיר מצטברות על תקרת המערה כשהן נוטפות ומתקשות - מכאן נטיף. התמיסה מגיעה לקרקע ומצטברת שם בערמה זקופה - מכאן זקיף. כשהנטיפים והזקיפים מתחברים - נוצרים לנו עמודים יפהפיים.

  

אור אקולוגי
רשות הטבע והגנים, האמונה על מערת הנטיפים והטיפול בה, השקיעה ביחד עם החברה הממשלתית לתיירות והקרן לפיתוח שירותים לנכים של הביטוח הלאומי כ-1.5 מיליון שקל,

עיר עם נטיף 
 
בלב שכונת דניה שבחיפה, מתחת למכסה ביוב תמים למראה, מסתתרת אחת ממערות הנטיפים היפות בישראל שמצויה בסכנת פגיעה עקב בנייה במקום. המקום מסוכן וסגור למבקרים
לכתבה המלאה 
  
 
בעיקר בתחום התאורה שיצרה למערה מראה צבעוני ומיוחד תוך כדי שמירה אקולוגית למניעת נזקים למערה.

 

התאורה החדשה עושה שימוש בתאורת LED ייעודית שאינה מייצרת חום ובעלת הרכב אורכי גל, המונע התפתחות אצות או פטריות שחורות על דופן המערה. בנוסף לפן האקולוגי, התאורה החדשה אף מיטיבה עם הנטיפים והזקיפים, ומצליחה להדגיש את יופיים ואת החללים המעניינים הנוצרים ביניהם.

 

במסגרת העבודות לשדרוג המערה הוחלפו גם המעקות לאורך השביל, ובוצעו עבודות שמשפרות נגישות למוגבלי הליכה; כמו כן הותקנו מאחזי יד, הודגשו אלמנטים בנויים, כגון ספסלים ומעקות, והותאמה התאורה לאורך השביל ובמבואה.

 

   
מצפים ל-400 אלף מבקרים בשנה
מערת הנטיפים התגלתה במקרה ב-1968, בעת פיצוץ שגרתי במחצבה שסמוכה למערה ועדיין פעילה. היא נפתחה לציבור רק כ-9 שנים לאחר מכן, והיתה לאחת האטרקציות הייחודיות בארץ בשנות ה-80, ויש אומרים גם בעולם, אפילו כיום.

 

 
לא צריך מזגן כדי להימלט מחום הקיץ. נטיפים וזקיפים, סולמות וחבלים מחכים במקומות רבים בארץ, במסע לבטן האדמה
לכתבה המלאה 
   
"כיום מגיעים למערה כ-200 אלף מבקרים בשנה", אמרו בשבוע שעבר ברשות הטבע והגנים בטקס חניכתה המחודש של המערה. שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, אמר באירוע שעם כל מהלכי השיווק הנכונים, הציפייה למספר המבקרים עשויה להעלות גם ל-400 אלף איש. אולם הבעיה של אנשי רט"ג היא לאכלס את האתר במבקרים דווקא באמצע השבוע, היות ובסוף השבוע מספר המבקרים רב.

 

מזג האוויר במערה אינו משתנה כמעט, ועומד על כ-23-22 מעלות צלסיוס - מפלט מצוין לקיץ הלח אבל גם מחסה טוב לחורף בימות הגשם. אורך המערה 91 מ', רוחבה המרבי - 80 מ', גובה התקרה המרבי - 15 מ' ושטחה כ-4,800 מ"ר (מעט פחות מ-5 דונם).

 

האתר מונגש מזה כעשור למבקרים בעלי נכות ומוגבלות, כשבשנת 2003 הונגש מערך   הכניסה למערה, שופרו דרכי הגישה לנכים, הותקנו שירותי נכים, והותקנו שני מעלונים לירידה למפלס המערה וכן עמדת תצפית.
 

לכל אלו שמבקרים ומתים לנגוע בנטיפים והזקיפים - דעו שהדבר אסור, גם מחשש שישברו אבל גם בגלל העברת השומן הטבעי שבידיים לנטיפים - מה שייחבל בהמשך יצירתם, כי כפי שידוע שמן ומים אינם חברים טובים.

 

עם זאת, הכינו עבורכם בכניסה למערה פינת ליטוף, או "פינת ניטוף" כפי שמכנים אותה מנהלי האתר, שבה כמה דוגמאות אמיתיות למישוש נטיפים ללא הפסקה.

 

אז עכשיו רק נותר לכם לצאת מהמערה, כפי שאמר אפלטון, ופשוט להיכנס לאחת. תבלו.

 

 איך מגיעים: מכביש מספר 1 במחלף שער הגיא מכיוון ירושלים/תל-אביב פונים לכביש 38 לכיוון בית שמש, עוברים את מסילת הרכבת, ברמזורים פונים שמאלה, ממשיכים ישר דרך אזור התעשייה של בית שמש עד לישוב מחסייה, פונים שמאלה לכביש 3866 וממשיכים בכביש במעלה ההר כ-5 ק"מ עד לצומת צ'לנג'ר, פונים שמאלה וממשיכים לאורך הכביש כ-2 ק"מ עד החנייה.

 

עלות כניסה: 27 שקל למבוגר, 14 שקל לילד.

שעות פתיחה:  ימי חול ושבת (קיץ) - 17:00-08:00, (חורף) - 16:00-08:00, שישי - עד 16:00.

טלפונים: 02-9911117, 02-9994730.

אופי הביקור: בהדרכה של אנשי רט"ג בלבד.

מערות נוספות מומלצות בסביבה: בית גוברין, לוזית.

 

צילום: זיו ריינשטן

 

הכתבה באדיבות האתר YNET

 

 

 

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד