מדריך להנגשת מרפאת שיניים עבור אנשים עם מוגבלות

 
 
כיסא טיפולים במרפאת שיניים

סמלי נגישות למוגבלויות שונות

 

1. למה להנגיש?

·         על מנת לעמוד בדרישות הדין ולהימנע מאפשרות תביעה אזרחית ואכיפה פלילית.

·         זו חובה לצורך קבלת רשיון עסק.

·         עסק נגיש מאפשר ליותר לקוחות להגיע, להיכנס וליהנות מהשירות;

·         נכון חברתית, ערכית ותדמיתית.

·         גם לאנשים עם מוגבלות מגיע לחיות בכבוד, בעצמאות ולקבל שירות רפואי באופן שיוויני כמו שאר הציבור.

 

 

2. למי מיועדת ההנגשה?


בישראל חיים כיום כ- 1,600,000 אנשים עם מוגבלות, מתוכם כ- 600,000 אנשים עם מוגבלות קשה, בין אלה נכי צה"ל ופעולות איבה, נפגעי תאונות עבודה ודרכים, ואנשים עם מוגבלות כתוצאה ממחלה או זקנה.
חלקם מתקשים להתנייד- נעים על כסא גלגלים, נעזרים בהליכון או מקל, מתקשים בהליכה; לקויי ראייה ועיוורים; לקויי שמיעה וחרשים; אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית לרבות מוגבלות שכלית, נפגעי נפש ואחרים. מדובר באנשים עם משפחות וחברים שלעיתים אף נתמכים בהם לצורך עזרה. ראוי לציין כי אחוז ניכר מאוכלוסיית הקשישים חווים מוגבלות אחת ויותר.
"מקום נגיש" בהגדרתו  הוא מקום שיהיה נוח יותר גם לאנשים אחרים כגון - הורים עם עגלות ילדים, אנשים עם מידות גוף חריגות ועוד. למרות מגוון המוגבלויות לכולם מכנה משותף - כולם מעוניינים לקבל את אותו השירות באותו המקום בו כלל הציבור מקבל.

 

 

3. חקיקה להנגשת שרותי רפואה


חקיקת הנגישות הינה במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ( תשנ"ח-1998) כאשר פרק הנגישות התווסף בשנת 2005. חקיקה זו קובעת חובת הנגשה של מקומות ציבור ושירות ציבורי (בין היתר שירותי בריאות), איסור אפלייה, חובת נגישות, פטורים, אכיפה ומינוי רכז נגישות. תקנות הנגישות למקומות המספקים שרותי בריאות עדיין בגדר טיוטא ובדיונים בתת הוועדה לעניין תקנות נגישות בראשות חה"כ אילן גילאון.
תקנות רלוונטיות נוספות הינן תקנות התאמות נגישות לשירות (תשע"ג-2013).

 

 

4. אכיפה


אכיפת הנגישות תתבצע ע"י מחלקת רישוי עסקים (שיכולה שלא לחדש את רישיון העסק בנסיבות מסויימות), פקחי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (שלהם הסמכות החוקית לאכיפה פלילית על ידי הטלת קנסות והגשת כתבי אישום) ואף אפשרית באמצעות הגשת תביעה אזרחית על ידי כל אזרח כאשר ניתן לתבוע עד 60,000 ₪ ללא הוכחת נזק בגין כל הפרה של הדין.

 

 

5. מרכיבי תכנון למרפאת שיניים נגישה?


הערה חשובה!! ההגדרות המפרטות כיצד בדיוק יש להנגיש את הנושאים השונים מבחינה טכנית/מידות - נמצאות בתקן הישראלי לנגישות 1918.
הערה חשובה!!  מרפאות שההיתר לבנייתן ניתן ו/או ההיתר לשימוש בהן ניתן לפני אוגוסט 2009 - זכאיות להקלות נגישות שונות.

5.1.  חניית נכים
אופן סימון חניות נכים מוגדר בתקן הישראלי 1918 (חלק 2), הקובע תקניות אופן סימון החנייה מבחינת מידות, שילוט, עלייה למדרכה במידה והחניה נמצאת בבעלות המרפאה. [כאשר החניה  איננה באחריות בעל מרפאת השיניים, האחריות תהיה על הרשות המקומית או בעלי המבנה שחייבים בהנגשת הרכוש הציבורי המשותף].

5.2.   גישה עד לדלת הכניסה
דרך גישה נוחה ונגישה לאדם המתנייד בכסא גלגלים, הליכון, לקוי ראייה או עיוור מחניות הנכים ו/או מהרחוב ועד דלתות הכניסה למרפאה.
במידה וקיימות מדרגות- יש לוודא שתהיה גם דרך גישה חלופית באמצעות כבש (רמפה) ברוחב של- 130 ס"מ ובשיפוע שאינו עולה על 8%. (מומלץ דרך אופקית עד לכניסות או כבש/רמפה ששיפועם אינו עולה על 6%).
כבשים/רמפות ומדרגות ילוו לצידם בבתי אחיזה בגובה 90 ס"מ. אלה יותקנו בשני הצדדים כך שתתאפשר בחירה למשתמשים ביד ימין או ביד שמאל.
במידה ויש מדרגות נדרש לסמן  את קצות המדרגות בצבע נוגד למדרגה לטובת לקויי ראייה. כמו כן יש להתקין משטחי אזהרה בתחילת הירידה בגרם המדרגות (למעלה).

5.3.   דלת כניסה ודלתות פנים
כל הדלתות במקום קיים תהינה ברוחב הגדול מ-75 ס"מ ובמקום חדש ברוחב מינמאלי של  80 ס"מ. יש להקפיד על כניסה ללא מדרגה וללא סף, וכן על הדלת להיות קלה ופתיחתה תבוצע בקלות.
במידה ומדובר בדלת שקופה, יש לסמנה עם שתי מדבקות עגולות בשני גוונים נוגדים, בקוטר גדול מ- 15 ס"מ כך שתבלוט גם עבור לקויי ראייה האחת, בגובה 90-100 ס"מ והשניה בגובה 150-160 ס"מ. אפשר להשתמש במדבקה עם לוגו המרפאה ובתנאי שמידותיה יהיו מעל 15 ס"מ ובצבעים ניגודיים.

5.4.   חדר קבלה
על חדר זה לאפשר מעבר ותמרון ללא מכשולים לאנשים עם מגבלות בכלל ובפרט לאנשים על כסאות גלגלים ועיוורים. על המעברים להיות ברוחב מינ' של 130 ס"מ ומול דלפק הקבלה שטח תמרון ברדיוס של 150 ס"מ.

5.5.   חדר טיפולים / חדר רופא
חשוב ביותר לתכנן את חדר הטיפולים בצורה כזו שיתאפשר לאדם המתייד בכסא גלגלים להגיע בנוחות לשני צידי כסא הטיפולים. בנוסף, יש לאפשר תמרון של כסא הגלגלים. המידות הנדרשות הן בקוטר של 150 ס"מ בשני צידי כסא הטיפולים. בצורה זו יתאפשר לאדם על כסא הגלגלים להגיע בנוחות ליד כסא הטיפולים ולעבור אליו בנוחות ובבטחה. הגדרות שונות לגבי כסא הטיפולים ראה בסעיף הבא "מרכיבי נגישות - עיצוב פנים"
חדר טיפולים במרפאת שיניים

5.6.   מעברים
על המעברים להיות מוארים וברוחב פנוי של 130 ס"מ לפחות, ללא מכשולים מכל סוג שהוא העשויים להפריע ללקויי ראייה או לאלה המתניידים בכסא גלגלים. אפשר גם להקצות מעברים קצרים ברוחב שלא יפחת מ-90 ס"מ בקו ישר. יש לוודא גישה ללא מכשולים לדלפק הקבלה, חדר המתנה, לשרותי הנכים וכל מקום פונקציונאלי אחר הזמין ללקוחות.

5.7.   שרותי נכים
חובת המצאות שרותי נכים תקניים ומאובזרים כחוק במרפאה או עד 60 מטרים ממנה, בתוך המבנה.
גודל תא שרותי הנכים במרפאה קיימת (שההיתר לבנייתו ניתן לפני ה- 1 באוגוסט 2009 ) מינימום אורך של 166 ורוחב מינימאלי של 136 ס"מ, על הדלת להפתח החוצה ברוחב מינימאלי של 75 ס"מ.
גודל תא שרותי נכים במרפאה חדשה (שההיתר לבנייתו ניתן לאחר ה- 1 באוגוסט 2009) מינימום אורך של 200 ורוחב מינימאלי של 150 ס"מ, פתיחת הדלת כלפי חוץ ברוחב מינימאלי של 80 ס"מ.
גובה האסלה  45-50 ס"מ, מאחזי יד - לפי מפרט בגובה 75 ס"מ  (מסוג "
L" על הקיר הקרוב לאסלה, ומסוג "מתקפל" בצד השני לאסלה, מאחז אופקי על הדלת בצדה הפנימי כדי למשוך את הדלת לסגירתה, מקום פנוי לכסא הגלגלים של מינ' 75 ס"מ בין האסלה לקיר במקום קיים ובמקום חדש 80 ס"מ. כמו כן ימצא כיור ואבזור נוסף לפי המפרט).
חשוב לוודא שיש שילוט הכוונה לשרותי הנכים.
 

 

 

6. מרכיבי נגישות – עיצוב פנים:

 

6.1.   כסא טיפולים
חשוב ביותר שכסא הטיפולים יאפשר עלייה וירידה בגובה מ 45-50 ס"מ מהרצפה ואם ניתן אף יותר. במידה ולכסא ידיות -  חשוב שאלה תהינה פריקות או לפחות ניתנות להזזה כך שיתאפשר מעבר נוח מכסא הגלגלים לכסא הטיפולים. בחו"ל יש כסאות ייעודיים לטיפול בלקוח על כסא גלגלים (ראה תמונה) ולעיתים מומלץ מנוף המסייע להעברת הלקוח.
כסא ייעודי למטופלים  על כסאות גלגלים

6.2.  עמדת קבלה
על עמדת הקבלה להיות נגישה ומותאמת הן לאנשים עומדים והן ללקוח המתניידים בכסא גלגלים. דלפק העמידה (הגבוה) גובהו המקסימאלי הינו 105 ס"מ. ודלפק מונמך המותאם לכסא גלגלים, נדרש לגובה של 72-80 ס"מ, רוחב 90 ס"מ ועומק פנוי לברכיים של 48 ס"מ.
עמדת הקבלה תהיה נגישה גם עבור לקוחות עם מוגבלות בשמיעה באמצעות התקנת לולאת השראה ושלט המציין שקיימת מערכת מסוג זה.

6.3.   פינת המתנה
יש לתכנן באופן כזה שיהיה מקום נוח להתמקמות ולהמתנה לאדם על כסא גלגלים במידות 120 ס"מ אורך ו 80 ס"מ רוחב (שלא במעבר) ובנוסף מקום נוח ללקוח עיוור שמגיע עם כלב הנחייה (חיית שרות). על הריהוט באזור ההמתנה להיות נוח ונגיש באופן הבא:

6.4.   ריהוט נגיש - כסאות
כיסא נגיש מיועד בעיקר לאנשים שתהליך הישיבה והקימה מהכסא קשה להם.
גובה המושב בכסא נגיש 45-48 ס"מ, עומק המושב 45-50 ס"מ, משני צידי המושב מאחזי יד באורך של 30 ס"מ לפחות ובגובה מעל פני המושב של 18-24 ס"מ.
הכמות הנדרשת הינה לפחות 10% מסה"כ הכסאות ולא פחות משני כסאות.

6.5.  תאורה
נדרשת תאורה מספיקה, לטובת אנשים מוגבלות בשמיעה, בכדי לאפשר להם קריאת שפתיים של הדוברים; כמו כן, על התאורה להיות לא מסנוורת, וזאת לטובת אנשים מוגבלות בראייה.

6.6.  אקוסטיקה
אקוסטיקה טובה חיונית ומאוד מסייעת לאנשים עם לקויי שמיעה (רצוי מאוד להתייעץ עם יועץ אקוסטיקה לקבלת תוצאה מיטבית).

 

7. שרות נגיש

 

7.1.   כניסת חיות שרות
אנשים עם מוגבלות ובעיקר עיוורים נעזרים בחיות שרות, בעיקר בכלבי שרות. בישראל ניתן לראות בעיקר אנשים עיוורים הנעזרים בכלבי נחייה. נבהיר כי הלקוח זכאי להיכנס עם חיית השרות. בעל המרפאה רשאי לבקש הצגת תעודה או סימן המעיד על היות החיה, חיית שירות. ניתן לקבוע ולתאם עם בעל כלב השירות/נחייה השארת הכלב במקום הולם בעת הטיפול.
מותרת כניסה עם חיות שירות

7.2.  הדרכות שרות נגיש
נדרש להדריך את צוות המרפאה על מתן שירות ללקוחות עם מוגבלות, איך לסייע, איך לתקשר עם כל סוג מוגבלות ועל עקרונות כגון - שיוויון, מניעת אפליה, נגישות, שירות נגיש ומותאם.

7.3.  סיוע
צוות השרות יציע עזרתו בסיוע בהכוונה וליווי, בהצעת כריות לנוחיות הלקוח, בהקראת ומילוי טפסים, בחתימות, סיוע בתשלום, מקום הולם לחיית השרות, התאמת גובה כסא הטיפולים.
ניתן לבקש את עזרת הצוות

7.4.  מערכת ניתוב שיחות / מוקד טלפוני / מרכזייה
מערכת זו צריכה להיות ללא מוזיקת רקע בעת ההסבר על הנתב (יכולה להיות מוסיקה בעת ההמתנה), על ההקלטה להיות ברורה פשוטה ובקצב איטי, כאשר הלקוח לא בוחר בשלוחה כלשהי, השיחה תועבר ישירות למענה אנושי.

7.5.  תאום תורים
חלק מהאנשים עם המוגבלות יתקשו להזמין תור טלפונית (לדוגמא לקויי שמיעה/חרשים), נדרש לאפשר הזמנת מקום גם בדרכים אלטרנטיביות לדוגמא בפקס / אינטרנט / SMS.

7.6.  שילוט אלקטרוני / כריזה קולית
במקום בו קיים שלט אלקטרוני או מסך לטובת לקויי שמיעה, נדרשת כריזה קולית לטובת לקויי ראייה ושילוט אלקטרוני לטובת לקויי שמיעה.
אופציה נוספת במקום כריזה קולית הינה מסרון
SMS ללקוח.

7.7.  עזרים טכנולוגיים
בקופה נדרשת לולאת השראה לטובת לקויי שמיעה.
לולאת השראה עבור אנשים עם מוגבלות בשמיעה

 

7.8.  העברת מידע בפורמטים נגישים
מידע העובר בין המרפאה לבין לקוח עם מוגבלות נדרש להיות נגיש לשימוש הלקוח בהתאם למוגבלותו. זה רלוונטי לגבי טפסים, מידע אודות סוג שרות / טיפול, ברושורים וכדומה. כך לדוגמא עיוור לא יכול לקרוא ברושור, לקויי ראייה לא יכול לקרוא כתב קטן. חובת נותן השרות לתת מידע בפורמטים נגישים - החל מסיוע בהקראה, דרך הדפסה בכתב מוגדל, בכתב ברייל, בקובץ ממוחשב דרך מייל וכדומה כל זאת בתיאום מול הלקוח ולבקשתו.

7.9.  נהלים
יש להתאים את נהלי ומנהגי המקום, על מנת לאפשר שרות נגיש, שיוויוני, עצמאי, נוח, בטיחותי ואיכותי כמו לכל לקוח אחר. בין היתר, הנהלים צריכים לדאוג לטיפול בפינוי בשעת חרום, הזמנת תור לאדם עם מוגבלות, מתן שרות לאדם עם מוגבלות, טפסים נגישים, אישור כניסה לחיות שרות, הדרכות עובדים למתן שרות נגיש, עזרים שונים כגון לולאת השראה ללקויי שמיעה - תחזוקתם ושמירה על זמינותם ותקינותם.

7.10.שילוט נגיש
השילוט בבית העסק יהיה ברור ונגיש ויעמוד בדרישות חלק 4 של ת"י 1918.
השילוט יפנה ככל שדרוש ליציאות, שרותי הנכים, דרך נגישה, סיוע ועזרה, קיום עזרים טכנולוגיים כגון לולאת השראה, חניות נכים, דלפק נגיש וכדומה.
שלט 'שירותי נכים'

7.11. רכז נגישות - ארגון המעסיק 25 עובדים ומעלה חייב למנות רכז נגישות ולדאוג להכשרתו.

7.12. שונות - יש להחזיק בצורה זמינה מספר כריות לשיפור הנוחות של לקוחות עם מוגבלות בזמן הטיפול.

 

 

8. פרסום מידע נגישות

8.1.  פרסום הסדרי הנגישות - חשוב ונדרש לפרסם את כל הסדרי הנגישות בצורה אמינה ומפורטת כך שלקוח עם מוגבלות ימנע מדאגה וחשש מהגעה למקום שאינו נגיש.
ראוי לפרסם את הסדרי הנגישות באתר האינטרנט של המרפאה, במענה הטלפוני ובפרסומי המרפאה.

8.2.   אתר האינטרנט – במידה ויש למרפאה אתר אינטרנט, יש לוודא שהוא מפותח באופן המאפשר נגישות גם לאנשים עם מוגבלות בראייה, בידיים ובתקשורת. ניתן למצוא פרטים נוספים באתר www.nagish.org.il .

 

 

9. רוצה מרפאה נגישה ?


הנחה את האדריכל, מתכנן הריהוט והמעצב לתכנן את המקום תוך אימוץ והקפדה על דרישות הנגישות הקיימות בדין. בבניה חדשה או בהתאמת מקום קיים יש להתייעץ עם מורשה נגישות מבנים תשתית וסביבה ומורשה נגישות השרות.

 

 

10. אזהרה

·         המידע במנשר זה כולל מידע בסיסי ונועד להעלאת המודעות בלבד, ואינו מהווה תחליף להתייעצות עם "מורשי נגישות" כנדרש ע"פ חוק.

·         עפ"י חוק – בעת הגשת בקשה לאישור רישוי עסקים – יש להציג חוות דעת של מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה שהתייעץ עם מורשה נגישות שירות, הקובע כי המקום עומד בדרישות הנגישות הנקובות בחוק.

 

 

11. חקיקה


בשנת 1998 חוקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הקובע זכות לשוויון של אנשים עם מוגבלות ובשנת 2005 תוקן בחוק 'פרק הנגישות', הקובע חובה להתקין תקנות נגישות המחייבות בין היתר מרפאות להיות נגישות.
כחלק מהתנאים לקבלת רשיון עסק, הינך מחוייב לאשר את התוכניות ואת ביצוען ע"י מורשה נגישות מתו"ס.
חקיקה רלוונטית:

·         חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח 1998

·         תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש''ל-1970 חלק ח1

·         תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), תשע"ב- 2011

·         תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע''ג-2013

·         תקנות הל"ת, התשס"ז 2007

·         חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968

·         תקן ישראלי לנגישות - ת.י. 1918

 

 

12. מקורות מדע נוספים

·         אתר "נגישות ישראל" www.aisrael.org

·         לפרטים נוספים, ייעוץ, להדרכות 'שרות נגיש', לקורס רכזי נגישות, 'אות נגישות ישראל' - צור קשר 09-7451126 netta@aisrael.org

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד