בארץ מעל ל 1,400,000 איש עם מוגבלות ומתוכם כ 500,000 עם מוגבלויות
                 חמורות. בשנת 1998 חוקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הקובע זכות
                 לשוויון של אנשים עם מוגבלות ובשנת 2005 הוסף בחוק  פרק הנגישות.

"נגישות" – אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, נוח, עצמאי ובטיחותי; (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח-1998).

א.                  על מנת שלכל אדם בקהילה יתאפשר להגיע לבית הכנסת ולפעילויות המתקיימות בו.

ב.                  כי לכל יהודי זכות להצטרף לתפילה בציבור מתוך עצמאות ושוויון מבלי שהוא יחוש תלות בחסדים של אחרים.

ג.                   שלא להביך הורים קשישים, קרובי משפחה ואורחים עם מוגבלות זמנית או קבועה.

ד.                  שיפור הלכידות של הקהילה, הנוחות ושביעות הרצון של החברים והמתפללים.

ה.                  למנוע חילול השם מטענה ששומרי מצוות מביישים אנשים המבקשים להשתתף בפעילות המתקיימת בבית כנסת.

ו.                    על מנת לעמוד בדרישות החוק ולהימנע מאפשרות תביעה.

4. למי מיועדת ההנגשה?

500,000 אנשים עם מוגבלות קשה חיים בישראל, בין אלה נכי צה"ל ופעולות איבה, נפגעי תאונות עבודה ודרכים, ואנשים עם מוגבלות כתוצאה ממחלה או זקנה.
מדובר באנשים המתקשים להתנייד; נעים על כסא גלגלים, נעזרים בהליכון או מקל, מתקשים בהליכה לקויי ראייה ועיוורים, לקויי שמיעה וחרשים, אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית לרבות מוגבלות שכלית, בנפגעי נפש ואחרים. מדובר באנשים עם משפחות וחברים. ראוי לציין שאחוז ניכר מאנשים קשישים חווים מוגבלות אחת ויותר.
מקום נגיש בהגדרה יותר נוח גם לאחרים כגון - הורים עם עגלות ילדים, אנשים עם מידות גוף חריגות ושונים.

א.              מקום חדש – מקום שקיבל היתר בניה לאחר תשס"ח (1.09.2009) יש להנגיש מיידית.

ב.              מקום קיים –מקום שקיבל היתר בניה לפני 1.09.2009. יש להנגיש  על פי תקנות נגישות למקום ציבור שהוא בניין קיים. במידה ובית הכנסת הינו ציבורי  עליו להיות נגיש עד 15 ליוני 2015. במידה ואינו ציבורי עד ה 15 בדצמבר, 2014.
פירוט מלא על נושא זמני ביצוע חובה לבדוק את תקנה 7 ו- 8 בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בנין קיים), התשע"א – 2010

6. מהו בית כנסת נגיש?

א.                  חניית נכים
חניות נכים תקניות מבחינת מידות ושילוט, קרובות לכניסה, עם דרך נגישה מהרכב ועד לכניסה הראשית לבית הכנסת. רלבנטי לימי חול, ערב שבת וחג ומוצאי שבת וחג.

ב.                  גישה עד לדלת הכניסה
דרך  גישה נוחה ונגישה לאדם המתנייע בכסא גלגלים מהרחוב ומחניות הנכים ועד דלתות הכניסה. במידה ויש מדרגות –  יש לוודא שתהיה גם גישה בדרך ברוחב גדול מ-110 ס"מ ששיפועה לא יותר מ 10%. כבש חדש יבנה ברוחב גדול מ- 130 ס"מ ובשיפוע שאינו עולה על 8%. (מומלץ דרך אופקית עד לכניסות או כבש/רמפה ששיפועו אינו יותר מ 6%) כבשים/רמפות ומדרגות ילוו בבתי אחיזה בגובה כ- 90 ס"מ. אלה יותקנו כך שתתאפשר בחירה למשתמשים ביד ימין וביד שמאל. במידה ויש מדרגות נדרש לסמן עבור לקויי ראייה את קצות המדרגות בצבע נוגד למדרגה. כמו כן יש להתקין משטחי אזהרה בתחילת הירידה בגרם מדרגות.

ג.                   דלתות
כל הדלתות המשמשות דרכים נגישות יהיו ברוחב גדול מ-75 ס"מ, כבר בפתיחת כף אחת, ללא מדרגה וללא סף, על הדלת להיפתח בקלות. אם מרחיבים פתח, הוא יהיה לפחות ברוחב 80 ס"מ. במידה ומדובר בדלת שקופה יש לסמנה עם מדבקות עגולות בשני גווים נוגדים, בקוטר גדול מ- 15 ס"מ כך שתיראה גם על ידי לקויי ראייה. אפשר להשתמש בסמל בית הכנסת.

ד.                  מזוזות
הואיל ואין חובה לגעת במזוזה, אפשר להתקינה גם בגובה לא נגיש. אנו ממליצים על התקנה בגובה כזה שאמצע המזוזה לא תעלה על 140 ס"מ מעל הרצפה (מומלץ 120 ס"מ).

ה.                  מעברים
על המעברים להיות מוארים וברוחב פנוי של לפחות 130 ס"מ ללא מכשולים מכל סוג שהו העשויים להפריע ללקויי ראייה. אפשרי גם מעברים קצרים ברוחב שלא יפחת מ-90 ס"מ בקו ישר. אם יש פניה, יש להעזר בנוסחה הבאה: רוחב מעבר/פרוזדור או פתח ממנו מגיעים + רוחב מעבר/פרוזדור אליו פונים יהיה לפחות 200 ס"מ.

ו.                    שרותי נכים
חובה להתקין שרותי נכים תקניים ומאובזרים כחוק. כך שניתן להגיע אליהם מכל מפלס נגיש.
גודל התא במקום קיים מינימום אורך של 166 ורוחב מינימאלי של 136 ס"מ, דלת נפתחת החוצה ברוחב מינימאלי של 75 ס"מ. אסלה מוגבהת בגובה של 45-50 ס"מ, מאחזי יד - לפי מפרט (מסוג "L" על הקיר הקרוב לאסלה, ומסוג "מתקפל"  בצד השני לאסלה, מאחז אופקי על הדלת בצדה הפנימי כדי למשוך את הדלת לסגירתה, מקום פנוי לכסא הגלגלים של 75 ס"מ בין האסלה לקיר. כמו כן ימצא כיור ואבזור נוסף לפי מפרט) פרטים באתר נגישות ישראל.

ז.                   כיור נטילת ידיים
נדרש כיור נגיש מחוץ לשרותים גובה פנוי מתחת לברכיים לפחות 70 ס"מ, גובה עליון עד 85 ס"מ, + משטח תמרון נוח המאפשר גישה חזיתית לכיור וקוטר סיבוב של 150 ס"מ. מגבוני ניר ופח בהישג יד גם של משתש המתנייע בכסא גלגלים.

ח.                  מעלית
במידה ונדרשת מעלית על מנת לייצר גישה לעזרת נשים וקומות נוספות בהן נערכת פעילות של בית הכנסת, עליה להיות עם מנגנון המקובל הלכתית להפעלה על הקהילה. מידותיה כמוגדר בחוק, פרטים באתר נגישות ישראל.

ט.                  עזרת נשים

1.                       על זו להיות נגישה לכל סוגי מוגבלויות.

2.           אפשר לקבוע עזרת נשים משנית באותו מפלס של עזרת הגברים. במצב זה יש לאפשר מקומות מיוחדים לפחות ל- 3 נשים המתנייעות בכסא גלגלים יחד עם מלוויהם בני משפחותיהם וחבריהם.

3.           כאמור ניתן להתקין מעלית אם הדבר מקובל על הקהילה. חיוני לברר נקודה זו לפני שמתכננים פתרונות הנגשה.

י.                    מרכיבי נגישות – עיצוב פנים

1.           ארון הקודש - ניתן לתכנן ארון קודש עם גישה לכסא גלגלים ועם אפשרות לפתיחת הארון בעצמאות. לשם כך יש לוודא כי ארון הקודש מצוי במפלס נגיש. במקרה הצורך יש לתכנן כבש נגיש (רמפה). כמובן שיש לספק  שטח תמרון שיאפשר פתיחת הדלתות בחזית הארון. אם יש מדרגות בדרך אל ארון הקודש, יש ללוותם במסעדי יד, גם לטובת כוהנים.

2.           בימת תפילה - במידה ויש במה וודא שיש רמפה בשיפוע עד 8% וברוחב מינימאלי של 100 ס"מ. מדרגה בודדת אפשר שיפוע עד 12%. שתי מדרגות – עד 10%. מדרגות עם 2 מאחזי יד. ניתן שרמפה זו תהיה מתקפלת או ניידת וזמינה בעת הצורך. 
הערה - אין דרישה הלכתית לבימה מוגבהת.

3.           שולחן לקריאה בספר תורה -  על השולחן לאפשר גישה של אדם בכסא גלגלים, בין השאר על ידי  מקום לברכיים (גובה 72 ס"מ, עומק 48 ס"מ, רוחב 80 ס"מ ) מחד ולאדם עומד מאידך. יש לאפשר פניה כדי לעמוד חזיתית לצד הקורא.

4.           מקומות ישיבה באולם התפילה

א)             במקומות בהם הריהוט קבוע,יש לוודא קיומן של מקומות מותאמים עם גישה לאדם בכסא גלגלים. מקומות אלה יהיו במסגרת מקומות הישיבה הרגילים ולא בתוך מעברים, גודל המקום הנדרש הינו לפחות 120 אורך ולפחות 80 ס"מ רוחב. כמות המקומות ראו בתקנות הנגישות.

ב)             חשוב שיהיו גם מושבים לבעלי מידות גוף חריגות (גבוהים, רחבי גוף, נמוכי קומה).

ג)             הגדרת הדרישות למושב מותאם ניתן למצוא בחלק 3.2 של תקן הישראלי 1918.

ד)            בחלק 2 של ת"י 1918 יש גם תאור ספסלים נגישים.

5.           תאורה – תהיה תאורה מספיקה לטובת לקויי שמיעה על מנת לאפשר קריאת שפתיים של דוברים ודרשנים. כמו כן התאורה לא תהיה מסנוורת, לטובת לקויי ראייה.

6.           אקוסטיקה – אקוסטיקה טובה חיונית באולם התפילה ומאוד מועילה ללקויי שמיעה. ראוי מאוד להתייעץ עם יועץ אקוסטיקה לקבלת תוצאה מיטבית

יא.                שילוט נגיש –

1.           השילוט יהיה ברור ונגיש. פרטים ניתן למצוא בחלק 4 של ת"י 1918.  השילוט יפנה ככל שדרוש ליציאות, שרותי הנכים, למעלית, לרמפה (כבש), לעזרת נשים משנית, לאולם קידושים, לבית מדרש, לחללים העומדים לשימוש הציבור, חניות נכים ולעזרה ועזרים מיוחדים.

יב.                שרות נגיש

1.           ספרי תפילה וחומשים – חלק מהסידורים והחומשים לציבור יהיו בכתב מוגדל לטובת לקויי ראייה.

2.           הדרכת גבאי בית הכנסת – על הגבאים להכיר את כל הסדרי ההנגשה.

3.           נכון לגבש נוהל שיסייע לגבאים לעזור ללקויי שמיעה, ראיה, תקשורת, שפה וכדומה. על הגבאים החדשים ללמוד נוהל זה מהגבאים הותיקים.

יג.                 פרסום מידע נגישות

1.           יידוע הציבור / פרסום הסדרי הנגישות - חשוב שקהל המטרה של בית הכנסת יכיר את כל הסדרי הנגישות כך שיוכלו לקבל החלטה להגיע לבית הכנסת.
ראוי לפרסם את הסדרי הנגישות באתר האינטרנט של הרשות המקומית,  אתר האינטרנט של בית הכנסת (במידה ויש) ואתרים רלוונטיים אחרים. אתר נגישות ישראל ישמח גם הוא לעמוד לרשותכם.

2.           עזרה הדדית - ניתן להקים קבוצת מתנדבים שתסייע למתפללים עם מוגבלות כל אחד בהתאם לצרכיו - החל מסיוע בהגעה לבית הכנסת דרך סיוע בזמן התפילות והפעילויות ועד עזרה בחזרה לביתם. במידה ויש פעילות עזרה התנדבותית חשוב ביותר שחברי הקהילה יכירו אותה.

3.           אתר האינטרנט – במידה ויש לבית הכנסת אתר אינטרנט, יש לוודא שהוא מפותח באופן המאפשר נגישות גם לאנשים עם מוגבלות בראייה’, בידיים ובשמיעה ובהתאם לתקנות נגישות לשירות.  ראה פרטים באתר www.aisrael.org

4.           מרכזיה טלפונית – יש לוודא שבעת ההקלטה הטלפונית לא תהיה מוזיקת רקע. בנוסף יש לאפשר חלופות לטובת המתקשים בשמיעה ודיבור ע"י פקס, מייל, מסרון.

7. רוצה בית כנסת נגיש ?

א.                  הנחה את האדריכל, מתכנן הריהוט והמעצב לתכנן תוך אימוץ דרישות הנגישות. בבניה חדשה, עליהם להתייעץ עם מורשה נגישות מבנים תשתית וסביבה ומורשה נגישות השרות. כך מומלץ גם לגבי מקום קיים.

8. אזהרה

א.           המידע במנשר זה הינו ברמת המודעות בלבד. מידע זה אינו תחליף להתייעצות עם "מורשי נגישות" כנדרש בחוק.

ב.           עפ"י החוק – בעת הגשת בקשה להיתר בניה, ובעת בקשת "אישור"  (טופס 4) – יש להציג חוות דעת של מורשה נגישות מבנים תשתית וסביבה שהתייעץ עם מורשה נגישות שירות הקובע כי המקום עומד בדרישות הנגישות הנקובות בחוק .