במסגרת הפעילות השתתפו תלמידות האולפנית בהרצאה, שבה למדו מהי נגישות ונחשפו למוגבלויות השונות – בראייה, בשמיעה, בניידות ובקוגניציה, ולמדו מה המשמעות של נגישות בבית הספר ומחוצה לו.

בתום ההרצאה עברו התלמידות בין תחנות התנסות במוגבלויות השונות עליהן למדו. בכל תחנה הן נפגשו עם אדם עם אותה מוגבלות, נחשפו לסיפורו האישי ולהשפעות של המוגבלות על חייו, ולאחר מכן התנסו בעצמן באותה מוגבלות.

בתחנת המוגבלות בשמיעה, ניסו המשתתפות להעביר מסרים אחת לשנייה ללא שמיעה וללא דיבור. בתחנת המוגבלות בראיה, למדו המשתתפות כיצד לעזור להוביל אדם שאינו רואה, על ידי הובלת חברותיהן כשעיניהן מכוסות.
בתחנת המוגבלות בניידות, התנסו המשתתפות במכשולים שאדם עם כסא גלגלים נתקל בהם, כמו מעבר בדלת, נסיעה במדרון ועוד.
ובתחנת המוגבלות הקוגניטיבית, התנסו המשתתפות בפתיחת קופסאות חשיבה קשות לפתיחה, כשברקע רעשים וצעקות, במטרה לדמות את הקושי של אדם עם מוגבלות קוגניטיבית בהתמודדות עם משימות שונות בסביבה שאינה סבלנית.

עם סיום ההפנינג, עברו תלמידות האולפנית לשיחת סיכום, בה שיתפו בחוויותיהן מהפעילות ודיברו על מה שלמדו.
התלמידות שיתפו מהי נגישות עבורן: "האפשרות לאנשים עם מוגבלות לתפקד כמו כל אחד בחברה", "התחשבות", "רגישות", "גישה להגיע לכל מיני מקומות", "לדעת לתת להם לעשות דברים לבד אבל לדעת מתי כן לעזור", ש"עם תרגול ועזרה ומכשירים הנכונים אפשר להגיע לכל רמה שכל בן אדם יכול לעשות".

תלמידה נוספת סיכמה את הפעילות: "היה כיף להתמודד עם הדברים והקשיים ולראות ולהתנסות ועכשיו כל פעם אני אדע להגיש עזרה ואני אדע גם איך, זה היה טוב להזדהות עם הדבר הזה.