מקום ראשון באליפות ישראל ביאכטות לצוות של אנשים עם מוגבלות

10/12/2015
 
 
חבר צוות סונר ערן אלמוג במהלך השייט

הנני שמח ומאושר לבשר כי צוות סונר ערן אלמוג של אתגרים זכה במקום הראשון באליפות ישראל ביאכטות בקטגוריה ORC4 (הקטגוריה הכי קטנה ) שנערכה בחודש נובמבר 2015 בחסות הפורום לקידום השייט.

בצוות : יורם שרת (מתנדב וותיק) מפקד סירה אסטרטג וטקטיקן , שחר טל (חבר אתגרים) איש מפרש ראשי , תמי סיוון (מתנדבת ותיקה ) אשת חלוץ ומפרש ספינקר ואני אלעד רוזנצוייג (חבר אתגרים) הגאי.

תודות לשיוטים כמעט מושלמים תוך שיפור מדהים בטכניקת עבודה של כל אחד ואחת מהצוות ועבודת צוות משובחת תוך מתן דגש על מקסימום ריכוז מתוך חמישה שיוטים ניצחנו בארבעה מהם.

חשוב לציין כי בכל תחרויות הפורם לרבות זאת אנחנו מתחרים נגד שייטים ללא מגבלה פיזית כלל –כשווים מול שווים .

אך תחילה בהזדמנות זו בשם כל חברי ומתנדבי חוג שייט תחרותי, רוצה להודות לגיא אורן –רכז ה שייט ת"א אתגרים, לגל גרבר- המאמן שלנו ולצוות מתנדבי שנת השירות וכמובן להנהלה שלא חסכו במשאבים כדי להכין עבורנו את שלושת הסונרים שהתחרו למרות הקושי בתמרון כוח אדם בין מגוון הפעילויות הכה רבות במועדון ועל הזזתם בימי האליפות, תודה רבה.

קצת רקע על התחרות

היא מתחלקת לשני ימי שישי שבת בהפרש של שבועיים .

1. השיוט הראשון "volvo race" הינו מרתון המתחיל בסמוך למרינה ת"א עד לנ.צ וירטואלי בסמוך לחוף סידני עלי וחזרה .

2. שיוט "קידר" מצופים בסמוך למרינה ת"א.

3. "שיוט ימית" ממרינה ת"א עד יפו וחזרה.

4. שני שיוטי מצופים .

כעיוור ונכה בין היתר שעולמו התהפך ב180 מעלות ברגע אחד עקב רשלנות רפואית במהלך ניתוח פוליפים באף בגיל 28 בשנת 2004 מן הסתם ההשתגלות למגוון מגבלותיי הפיזיים וקבלת נכותי לא הייתה ביום אחד אלא בתהליך שיקומי ארוך הן פיזי והן נפשי (שימשך כל חיי).

כספורטאי תחרותי עוד משחר נעורי בעיקר כשחיין תמיד הצבתי לעצמי מטרות וחלומות אך עם קבלת בשורת על נכותי לא האמנתי שאוכל לעסוק עוד בספורט כלל בטח ובטח לחזור להתחרות.

באחד מימי היותי מאושפז בשיקום נוירולוגי בתל השומר הגעתי ליום חשיפה של עמותת אתגרים בפארק הלאומי בר"ג שם הציגו את מגוון פעילויות העמותה כגון חבל, אופני יד וטנדם(שאז לא היה), וכמובן שייט באגם.

בשנת 2006 בתום שחרורי משיקום יום הגעתי למועדון של אתגרים במרינה ת"א שם לראשונה עליתי על סירת מפרש , נדהמתי לגלות שגם ללא חוש הראיה ניתן להשיט סירה בהתבסס על תחושת הרוח , מהירות הסירה, לחץ על ההגה ועוד...... כמילות השיר זאת הייתה אהבה ממבט ראשון .

מעבר ליכולת לחזור לעסוק בספורט תודות לאתגרים ניתנה לי הזכות לחזור להתחרות ובעיקר לחזור לחלום!

מה שתרם לחיזוק הביטחון העצמי , המעבר מספורט אינדיבידואל (שחייה) לצוות תרמה רבות .

כשאני שט אני שוכח מהנכות ומרוכז בהולכת הסירה מה שמעניק לי חוויה של עונג .

סוד הקסם באתגרים הוא שמסתכלים עליך כאדם ! מבלי לייחס חשיבות יתרה למגבלות היישר בגובה העיניים , לא מלמטה בטח ובטח שלא מלמעלה.

אז מה היה לנו.......

חווינו כמעט את כל סוגי תנאי מזג אוויר לרבות שיוט בגשם שוטף וקור מקפיא במשך חמש שעות בשיוט המרתון –חוויה בלתי נשכחת , , רוחות במשבים משתנים כולל רוח חלשה ואף שתיל (אין רוח) מה שמבדיל בין שייטים טובים למעולים .

 

 

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד