רותם אשכנזי חובטת בכל המכשולים

רותם אשכנזי (16) היא הטניסאית החירשת התחרותית היחידה בישראל, ולא נותנת ללקות להפריע לה: "רוצה להיות בין מאה הראשונות בעולם"
13/11/2014
 
 
רותם אשכנזי

טניסאי העבר אנדי רם סיפר פעם, במסיבת עיתונאים לפני אחד ממפגשי גביע דייויס של ישראל, על הכוח שהוא ויוני ארליך מקבלים מהאוהדים: "כשאנחנו שומעים את הקהל צועק 'אנדיוני'", הוא אמר, "זה יוצר חשמל באוויר ומוציא מאיתנו את המיטב".

אלה לא רק אנדיוני. הטניסאים הישראלים דואגים להזכיר בקביעות את החשיבות הגבוהה של דחיפת הקהל. רותם אשכנזי (16) לא נהנית מהכוח הזה. כשרותם עולה לשחק, היא לא שומעת דבר. לא את קריאות הקהל, לא את הכדור המקפץ וגם לא את הטראש־טוק מצד היריבה. אשכנזי, חירשת מינקות, נוהגת להסיר בזמן משחקים את מכשיר השמיעה שלה. "כשאני לא שומעת אני יותר מרוכזת וחושבת אך ורק על המשחק", היא מסבירה, "אני לא אוהבת לשמוע מחיאות כפיים מהקהל, זה מלחיץ אותי. לא מפריע לי לא לשמוע את הכדור, התרגלתי לזה".

איל תעוז, מנהל המרכז לטניס בישראל - רמת־השרון, דווקא מאמין כי לשמיעה יש משקל לא קטן בטניס: "צריך לשמוע את הכדור, את הגלגול שלו ואת עוצמת החבטה. לאוזניים יש תפקיד מכריע אצל טניסאי. מלבד רותם, אין אף שחקן חירש שהגיע לרמה תחרותית גבוהה. אין לזה אח ורע בטניס".

הכל התחיל מפדרר

אשכנזי נולדה ב־1998 בהרצליה עם אח תאום ובמשקל נמוך במיוחד - 900 גרם. מצבה הבריאותי עם לידתה היה רע, והיא סבלה מזיהום בדם שגרם בסופו של דבר לאובדן השמיעה. בגיל שנה וחצי היא עברה ניתוח, ומאז היא מרכיבה מכשיר שמיעה.

"כשהייתי קטנה לקות השמיעה הפריעה לי, הרגשתי רע עם עצמי, קינאתי באנשים ששומעים", היא נזכרת, אך מבהירה: "היום זה כבר ממש לא מפריע לי".

רותם גילתה לראשונה את הטניס בגיל 6, כשצפתה בטלוויזיה ברוג'ר פדרר משחק, והתלהבה. אביה רשם אותה לחוג טניס בהרצליה ורותם התאהבה בענף כבר מהחבטה הראשונה.

משם הגיעה אשכנזי להפועל ת"א, ושם החלה לשחק בהצלחה בתחרויות אזוריות. החל מגיל 11 היא מתאמנת במרכז ברמת־השרון, שם היא שייכת למסגרת תחרותית ומשתתפת באופן סדיר בתחרויות ארציות.

כיום היא מדורגת 15 בארץ לנערות, זאת למרות שחלק מהשחקניות מבוגרות ממנה בשנתיים. בקרוב היא תעבור להתחרות גם בזירה הבינלאומית, בטורנירים באיטליה שיתקיימו בפסח. "כשעברתי לרמת־השרון, התחלתי להרגיש טוב וקיבלתי אהבה. זה יותר בית מאשר מועדון עבורי", היא מספרת.

"אני רוצה להגיע למאה הראשונות בעולם ומשם להמשיך ולטפס בדירוג", אומרת אשכנזי כשהיא נשאלת לגבי חלומותיה בעתיד, "אבל אם לא אהיה שחקנית מקצוענית, אני רוצה להיות מאמנת. זה נראה לי כמו תפקיד מאתגר".

"דרך הטניס רותם מוצאת ביטחון עצמי ודרך ביטוי, אנחנו חולים עליה במרכז", מסכם תעוז. "למרות לקות השמיעה, כל ההתנהלות סביבה היא רגילה לגמרי. היא כל כך חיובית, זה פשוט לא ייאמן".

 

לכתבה המלאה שהתפרסמה בידיעות אחרונות - לחצו כאן

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד