אתר נגישות ישראל - עמוד הבית

השם שמור במערכת

אתמול באתי לסופר השכונתי בערב חג לקניות, במקרה בקומה מעל הסופר יש מועדון כושר.

2 חניות הנכים הממוקמות בפתח הסופר כמובן תפוסות. האחת עם רכב ללא תו חניה לנכים בכלל והשנייה עם תו חניה משולש.
השעה עשרה לשלוש ואוטוטו סוגרים את הסופר, ועדיין לא קניתי שום דבר לארוחת החג.

ואני יושב לי באוטו מעוצבן בכלל על הרכב ללא תו החניה, וכבר מתחיל להעביר לעצמי תסריטים מה להגיד לנהג/ת כשהם יגיעו לרכב.

או אולי פשוט להחנות ולחסום את הרכב ללא התו ולצאת לי לקניות. לצערי נגמר לי מלאי המדבקות שקיבלתי מעמותת נגישות ישראל שאני בד"כ נוהג להדביק לכל "הלא מתחשבים" למיניהם.

בעוד אני מהרהר לעצמי מה אגיד ומה יהיה עם הקניות, מישהו מגיע מכיוון מכון הכושר – האם זה הנהג של הרכב ללא תו חניה או לא?

במבט נץ וכועס אני עוקב אחר הגבר החסון לבוש במיטב אופנת מועדוני הספורט עם מגבת זיעה עוטפת את צווארו, לאיזה רכב יפנה.

האם זה הנהג שבגללו אני כבר 10 דקות מתעצבן ומתעכב? האם בגללו לא אספיק את קניות החג?

זה נראה שזה הוא, הוא מתקרב לחניות הנכים ואכן הוא מגיע, אך לא לרכב ללא תו חניה.

הוא מגיע לרכב עם תו החניה המשולש!

אתם מאמינים – הבחור יצא מחדר הכושר (שרוב הסיכויים היה שם לפחות שעה) ובלי כל בושה הוא חנה בחניית נכים בערב חג עם תו חניה חוקי ומשולש.

אני מודה פשוט הייתי בשוק, ראיתי הרבה ציניות, הרבה תחמנים, ואפילו הרבה נכים.
אבל המקרה הזה פשוט המם אותי. עוד בטרם הספקתי להגיד לו את כל מה שכבר תכננתי הוא נכנס לרכבו בחיפזון, העיף עלי מבט ללא בושה ופשוט טס לו לדרכו בחופזה.

אז אנחנו ב-2007, ערב חג, וזו המציאות בישראל.

עדיין אין בושה ואנשים שאינם זקוקים לחניות נכים חונים ללא היתר.

עדיין אנשים שאינם זקוקים לתו, אינם מהססים להשיגו למטרות נוחות.

בני משפחה של בעלי תו חניה עושים שימוש בתווי חניה חוקיים.

מציאות זו חייבת להשתנות ולאלתר.

חג שמח ונגיש.