ברצלונה על כסא גלגלים / אביב כנען
6/09/2007
 
 

כתב וצילם: אביב כנען, ברצלונה

מזה שנים אחדות שאני מציע לתייר הישראלי המגיע לברצלונה סיורים פרטיים, אישיים, אחד על אחד, התפורים למידתו, למאווייו ולהעדפותיו של המזמין. רוב הסיורים נערכים בהליכה ברגל, ומאפשרים, אגב כך, לחוש את דופק העיר מן הצד של מי שמתגורר בה.

לסייר בברצלונה על כיסא גלגלים זה לא פשוט ודורש הכרת הצרכים הייחודיים, החל משלב הטיסה, הסעה משדה התעופה וחזרה אליו, מתקנים מיוחדים במלון ובתנועה בעיר, הכרת המקומות הנגישים והכניסות המותאמות. אפילו ההסברים צריכים להינתן תוך התחשבות במבטו של אדם היושב בכיסא שהוא נמוך יותר מאדם עומד. למרבה הצער, דומה שרוב המתקנים לנכים תוכננו בידי אנשים ההולכים על שתי רגליים בריאות, שלא נתנו דעתם לירידות מסוכנות לכביש, לכיווני תנועה מנוגדים, או לשיפוע תלול מדי שלא מאפשר עליה בכיסא חשמלי. כאמור, לא כל מה שנראה נגיש, הוא אכן כזה. אבל, לאחר פעמים רבות בהן התמודדתי עם האתגר ואפילו בהצלחה, ומתוך אמונה שלכל אחד, גם אם הוא מוגבל בתנועה, מגיע ליהנות מברצלונה אני רוצה לספר לכם את סיפורה של מורן מירושלים.

מורןהפגישה הראשונה

לפני חודשים אחדים, פנתה אלי אמה של מורן. בשיחת הטלפון בינינו סיפרה כי בתה בת ה-25, רוצה לבוא לטיול בברצלונה, אבל היא, האם, חוששת מן הבלתי ידוע, "עד כמה ניתן להקל את התנאים ולהתגלגל בכיסא בברצלונה?" שאלה. פניות כאלה מציבות בפניי תמיד אתגר והבטחתי לה לסייע למורן לצלוח בשלום את ברצלונה, בצורה הטובה והבטוחה ביותר. היות שאותו זמן שהיתי בחופשה בישראל, הצעתי להן להיפגש בתל אביב, להציג להן את המסלולים המתאימים ולשמוע מה הצרכים של מורן מבחינת מלון, הסעה ועוד. באחד מימי הקיץ המהבילים של יולי, מצאנו מפלט בחללו הממוזג של בית-קפה תל אביבי. שוחחנו בפתיחות מלאה, פעם ראשונה שנתתי דעתי לכך שאדם שאיננו יכול ללכת, לא יכול להשתמש בתאי השירותים במטוס, דבר הכופה עליו שעות ארוכות של התאפקות או פתרונות לא נוחים. הבטחתי לסייע במציאת מלון. מנסיוני, אני יודע, שלא כל המלונות המכריזים על עצמם כמותאמים לנכים, הם אכן כאלה:  ראיתי מלונות שגם אם דלת הכניסה לחדר הייתה רחבה דיה ומותאמת למעבר הכיסא, הרי שהכניסה לשירותים היתה צרה מדי, או שמתחת לכיור באמבטיה, הוצב ארון המונע מן האדם היושב בכיסא להתקרב לכיור. במקרים אחרים בהם הותאמו פתחי הכניסה לחדר ולאמבטיה, הוצבו ברחבי החלל המצומצם בלאו הכי, שפע רהיטים מיותרים שמנעו כמעט כליל תמרון נוח עם הכיסא. מצאתי מקומות שמעברי הנכים שהותקנו בהם היו בשיפוע תלול, וגם אם לא היוו סכנה של ממש ליושב בכיסא, הרי שהסבו לו פחד וחוסר נוחות מיותרים. לאחר סיכום הצרכים נודע לי שמורן למדה ואף דוברת ספרדית, אלא שהלשון שבפיה איננה מתורגלת די הצורך, ועל-כן היא קצת מהססת לדבר. פניתי אליה בספרדית ומורן השיבה לי מיד ברהיטות ראויה לציון ועיניה אורו. אותו רגע ידעתי שנצליח לסדר הכול, גם אם זה לא יהיה קל וגם אם יתגלו קשיים בלתי צפויים נצליח להתמודד איתם.

לפני ההגעה

המלון שהוצע למורן על ידי סוכנות הנסיעות בישראל, הוא מלון ארבעה כוכבים, במרכז העיר. בעבר, כבר בדקתי מלונות אחרים עבור נכים בסטנדרט ובדרגות טיב שונות. ע' בת ה-20 ואחותה, שהו במלון שלושה כוכבים, שתאם את ציפיותיהן. ד' שהגיע עם אשתו ועם מטפל צמוד, שהה במלון חמישה כוכבים. התעקשתי לראות את החדר שהציעו למורן. באתי מצויד במטר נשלף ומדדתי את רוחב פתחי הכניסה לחדר ולחדר האמבטיה. המקלחת נתחמה בדלתות זכוכית רחבות הנפתחות לרווחה ומאפשרות כניסה עם הכסא. וידאתי שיש מוטות עזר במקלחת וליד האסלה. מושב העץ מתחת לטוש במקלחת היה קטן מדי וממש לא מזמין לשבת עליו, אבל מהנהלת המלון הבטיחו לספק כיסא פלסטיק חלופי, וכך עשו.

במהלך ההכנות התעוררה בעיה נוספת: על מנת לעבור מהכיסא לכיסא אחר או למיטה, נעזרת מורן במנוף מיוחד הנושא אותה בקלות למקום. אלא שחברת התעופה לא אישרה להטיס את המנוף, שמשקלו 50 ק"ג, לברצלונה. לפיכך, החליט אביה של מורן להתלוות אליה, ליטול את מקומה של המטפלת, שאמורה היתה להצטרף למורן, ולסייע לה לעבור מהכיסא במידת הצורך.

מורן ביקשה ממני לאתר מישהי שתסייע לה להתרחץ. מצאתי את נעמה, ישראלית, המתגוררת ולומדת בברצלונה, שהתגלתה כאשת חיל, והתנדבה לסייע, ללא קשר למחיר שהוצע לה עבור עבודתה. אך לבסוף לא נזקקו לשרותיה.

Taxi Amic היא חברת מוניות חדשה יחסית, ולה צי של כ-50 מוניות המותאמות במיוחד לנוסעים המתקשים בתנועה. אלה כלי רכב שהדלת האחורית בהם נפתחת וכבש מיוחד מאפשר לאדם הישוב בכיסא הגלגלים להיכנס למונית בלי לעבור מהכיסא שלו למושב המונית. בנוסף יש מקום לארבעה נוסעים נוספים. ניתן להזמין את המונית שתמתין במקום מסוים בשעה היעודה. המחיר לנסיעה עירונית זהה למחיר נסיעה במונית רגילה. איסוף משדה התעופה, לעומת זאת, מעט יקר יותר ממחיר נסיעה במונית רגילה והנסיעה משדה התעופה לעיר עולה כ-30 אירו, שכן זו מונית הבאה במיוחד לאסוף את המזמין ואינה ממתינה בתור המוניות הכללי. הזמנתי מונית כזו שתחכה לנו בשדה התעופה, כשעה לאחר הנחיתה הצפויה.

מונית נגישה פתיחת רמפה לכסא גלגלים כניסת כסא גלגלים מאחור

המוניות היעודיות הן פתרון נוח במיוחד

יומיים לפני ההגעה ניסיתי להשיג את חברת המוניות. הייתי מוטרד מן האפשרות של איחור בטיסה וביקשתי להימנע מתשלום דמי המתנה. משך שעות לא ניתן היה ליצור עמם קשר טלפוני, והחלטתי לשלוח להם פקס, בו ביקשתי מהם ליצור עמי קשר בדחיפות. תוך פחות מחמש דקות התקשרה מריאלה, מתנצלת על העומס ועל הבעיות בקווים, שכן, היא לבד במשרד. סיכמנו שבבוקר ההגעה אתקשר לאחר ההמראה להודיע את שעת הנחיתה המעודכנת, ולסכם סופית את השעה בה על המונית לחכות בשדה התעופה.

יום ההגעה

יום ראשון בבוקר: מריאלה מחברת המוניות מתקשרת לוודא את שעת הנחיתה. אני מבקש ממנה להורות למונית להגיע כשעה לאחר הנחיתה. על-פי הסיכום, אני יוצא לפגוש את מורן ואביה בשדה התעופה. למונית יש אישור לחנות מול אולם קבלת הבאים, במקום בו ניתן לפתוח את הדלת האחורית, להוריד את הכבש ולהעלות את הכיסא, מבלי להפריע לתור המוניות הכללי. הנהג מגיע בשעה שנקבעה ומתקשר להודיע לי היכן הוא חונה. כעבור חמש דקות אני רואה את מורן ואביה יוצאים לאולם מקבלי הפנים. עייפים, מתוחים, אבל עם חיוך, בראותם שאני ממתין להם. אנו מתגלגלים לעבר המונית. מורן בכיסא חשמלי, מצוידת במזוודה ובתיק ובכסא גלגלים מתקפל חלופי. במלון, אגב, הבטיחו להעמיד לרשותנו כיסא גלגלים במידה שנזדקק לו. נהג המונית מעלה את מורן למקומה ומעמיס במיומנות את מזוודותיה ואנו יוצאים לדרך.

מורן מחייכת חיוך עייף, כשהיא מספרת שהטיסה עברה בשלום. האוכל, בחברת הצ'רטר הספרדית, כפי שהזהרתי אותה מראש, היה בלתי אכיל. צוות קרקע בישראל דאג להעביר אותה מכיסא הגלגלים למושב במטוס, וצוות ספרדי העביר אותה לכיסא הגלגלים ולאחר מכן ברכב מיוחד לטרמינל. מורן, שזו לה הפעם הראשונה לנסוע במונית כזו, נרגשת.

המקלחת עונה על הצרכיםאנחנו מגיעים למלון. הטיפול ברישום מהיר ויעיל. למורן הוקצה חדר מס' 857, אותו חדר שבדקתי עבורה שבועות אחדים קודם לכן. ההגעה לחדר נוחה. מורן סבורה שהמלון והחדר יפים מאוד. רהיטים מיותרים אחדים, מקשים על התנועה בחדר עם הכיסא, ומאלצים אותנו לעצב אותו מחדש, תוך שאנו מסיטים הצידה רהיטים המהווים מכשול. העייפות ניכרת על פניה של מורן, גם אביה לא היה מתנגד לתנומה. למרות זאת, אנו יורדים למטה, ואני ממליץ להם על מסעדה קרובה, שאנו מתגלגלים אליה בין טיפות הגשם הקיצי. אני נפרד מהם עד למחרת, תוך שאני מפציר בהם לא להסס להתקשר אלי בכל בעיה. אנו קובעים להיפגש למחרת בבוקר לסייר ביחד. אני נושם לרווחה, זה עבר עם אפס תקלות והם כאן.

למחרת

בבוקר המחרת אנו נפגשים במלון. מורן ואביה כבר ממתינים לי בלובי, מוכנים לסיור המשותף. הם מספרים שאמש, לאחר שנחו מהטיסה, יצאו בכוחות מחודשים לטייל ברמבלה תוך שמורן מציינת שהתנועה עם הכיסא נוחה מאוד ובכל מקום יש מעבר נוח לכיסא. אנו יוצאים לסיור באזור הרובע הגותי: הקתדרלה, חצרות כמוסות הנסתרות מעין רואה, הרובע היהודי, הרמבלה, שכונת ראוול, שוק הבוקריה הקורץ בשפע צבעיו, המוזיאון לאומנות מודרנית, בית-החולים העתיק. ארבע שעות של הנאה צרופה חולפות ביעף, לכל המקומות ניתן להיכנס עם כיסא גלגלים למעט שניים: חצר המכון ללימודים קטלאנים, שעל-אף הכבש הנוח המוביל אליה אנו נתקלים במדרגה גבוהה בינו לבין הכניסה ולא נכנסים, וחצר בית-החולים העתיק. לקתדרלה, אגב, לא נכנסים דרך הכניסה הרגילה עם המדרגות, אלא מכניסה צדדית שהותאמה לשם כך, והשומר בכניסה פותח עבורנו במיוחד.

ביום המחרת החליטו מורן ואביה לסייר בעיר בעצמם, תוך שימוש באוטובוס התיירים, המאפשר עלייה עם כיסא גלגלים.

רמפה בכניסה למכון ללימודים קטלאניים... ...שבסופה נמצאת מדרגה!

 חצר המכון ללימודים קטלאנים אליה לא הצלחנו להיכנס

הפגישה הבאה

אנו קובעים להיפגש במלון בשעה עשר בבוקר, מזג האוויר מעונן, אף שגשם לא יורד אותה שעה. התחזית בטלוויזיה צפתה ממטרים (לעתים חזקים) בחלקים נרחבים של צפון ספרד ובתוך כך גם בנקודות אחדות בקטלוניה, אף שבברצלונה עצמה צפה החזאי מזג אוויר מעונן חלקית. בצאתי מהבית, חצי שעה קודם, כבר החל לטפטף גשם ובהגיעי למלון ניתך מטר סוחף. מורן ואביה ממתינים בלובי ואנו מחליטים להמתין קצת לראות אם יחול שיפור במזג האוויר. בתוך כך, אנו משוחחים על יום אתמול, ועל נושאים אישיים שונים. מורן מדגישה בפניי שוב עד כמה העיר נגישה לתנועה עם כיסא הגלגלים ועד כמה נכון צוות המלון לסייע להם. אני שואל באשר לחוויותיה מן הנסיעה באוטובוס התיירים ומורן אומרת שהעליה לאוטובוס קלה אך מיקום הכיסא הוא בניגוד לכיוון הנסיעה, בעוד שכל יתר המושבים פונים לכיוון הנסיעה וההסברים מיועדים ליושבים בכיוון הזה, דבר שפגם ביכולתה לעקוב אחר ההסברים באנגלית ולהבין את כוונתם. מורן משתפת אותי בפתיחות בקשיים אותם היא חווה מדי יום בחייה כמי שמרותקת לכיסא גלגלים: מה הם האילוצים שלה בטיול מחוץ לסביבה המוכרת והמתורגלת, כגון הצורך בשקעים לטעינת הכיסא, מרחקים נדרשים, שיפועים מסוכנים, כיצד יורדים או עולים עם כיסא ובאיזה כיוון, כיצד מתרחצים או איך מתמרנים עם הכסא. למדתי המון.

הגשם נחלש, אף שלא פסק לחלוטין, ומורן מודיעה שהיא לא רוצה לדחות עוד את הסיור המשותף שלנו, שחבל על הזמן והיא רוצה לראות את העיר. אני מציע לה לכסות את תיבת ההילוכים בניילון, אנו מצטיידים בשתי מטריות ויוצאים לדרך. זה, אמנם, לא היה כל-כך נעים, אבל בהחלט אפשרי. מדי פעם כשהגשם התגבר, עצרנו לשעה קלה מתחת לסוכך, עד יעבור זעם. הפעם אנו מטיילים בעקבות הארכיטקטים מזרם המודרניסימו, שבנייני הפאר שהקימו בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 כה מאפיינים את ברצלונה. יצירותיהם של גאודי ושל אדריכלים נוספים, סקרנו את שלושת הבתים "בתפוח המחלוקת" חלפנו על-פני "בית מילה", ראינו את "בית השפיצים" וביקרנו בכנסיית "המשפחה הקדושה".

סימול תחנת מטרו מותאמת לנכיםאנו נוסעים ברכבת התחתית חזרה למלון. עבורי, זו הפעם הראשונה שאני נוסע באמצעי זה, כשאני מלווה מישהו בכיסא גלגלים. חלק מהתחנות כבר הותאמו לכסאות גלגלים, וליד המלון בו שהתה מורן יש תחנה מותאמת. אנו יורדים במעלית. יש סימון של כיסא גלגלים המפנה לעבר המעלית ולכיוון היציאה, כשיש יותר מיציאה אחת מהתחנה ורק אחת מהן נגישה לכיסא גלגלים, אני בוחר להיכנס לקרון הצמוד לתא הנהג. הוא, בראותו, שאנו מתעכבים בכניסה, יוצא מתאו ומסביר לנו איך להיכנס לקרון. בקרון יש מקום לכיסא וחגורות מיוחדות לקשור אותו לבל יזוז ממקומו. גם הנוסעים האחרים מכוונים אותנו לנקודת הקשירה. ביציאה מהקרון אני שם לב שנהג הרכבת עוקב לראות שיצאנו בשלום.

פרידה

מחר מורן חוזרת לישראל. אני מזמין עבורם מונית מיוחדת שתביא אותם לשדה התעופה. הפעם, הם כבר מתורגלים ואינם זקוקים לליווי. אמרתי שאבוא להיפרד מהם, כשאני מגיע, מורן ואביה כבר מחכים בלובי. אנחנו מסכמים את הביקור ומורן מספרת לי על היום האחרון בו בילו לבד בעיר, קונה מתנות לחברים ולעצמה. אנו נפרדים. מורן מודה לי במילים חמות ואומרת שראתה עיר ייחודית ויוצאת דופן. בעבר טיילה מורן עם קבוצת נכים בחו"ל אבל אז זה היה פשוט יותר כי היה צוות מטפל. היא הוכיחה לעצמה שזה לא בשמים ונהתה מאוד מברצלונה. אני מודה למורן על ההזדמנות ללוות אותם ולסייע להם באילוצים המציבים בפניה אתגרים חדשים מדי יום, וגם תודה מיוחדת על הזכות ללמוד ממנה על צרכיהם המיוחדים של מי שמתקשים בתנועה ונעזרים בכיסא גלגלים. נתתי למורן גלויה של אחד הבניינים בברצלונה שהותיר בה רושם עמוק. התרשמתי מאוד ממערכת היחסים המצוינת בין מורן לאביה, המטפל בה במסירות ובאחריות ודואג לכל מחסורה למרות הקשיים. אני אוצר בזכרוני את צחוקה וחיוכיה של מורן, בכל פעם שנקרינו לפני אתר מעניין או בניין ייחודי ומאחל לה שתמשיך לטייל בעולם ולא תיכנע למגבלות.

טיפים:

חשוב לבדוק מה בדיוק מציע המלון כשהוא אומר חדר מותאם לנכים.

לא כל תחנות המטרו מותאמות עדיין לנכים בכסאות גלגלים, ועדיף לברר מראש באתר החברה באינטרנט אילו תחנות נגישות. בכתובת הזאת:

 http://www.tmb.net/en_US/barcelona/bonviatge/llistatestacionsmetro.jsp

בכל האוטובוסים האדומים יש רמפה המאפשרת כניסה נוחה בכיסא גלגלים, וזו דרך מצוינת לנוע בעיר.

מפת קווי האוטובוסים ניתנת להשגה רק בכמה תחנות ובלשכת התיירות בכיכר קטלוניה.

דלתות אוטובוס נגיש לנכים לחצן הפעלה לנכים

בכל האוטובוסים האדומים יש גישה לנכים

המוניות היעודיות הן פתרון נוח במיוחד וניתן להזמין את השירות לאיסוף במלון או לכל נקודה אחרת בעיר, מוטב להזמין דרך המלון כי שליטת הטלפנים באנגלית מעטה במיוחד.

בכניסה לקתדרלה הגותית יש לבקש מהשומר בכניסה שיפתחו עבורכם את הדלת מרחוב Comtes, המיועדת לכניסה עם כסאות גלגלים.

אני עומד לרשותכם בכל שאלה, התלבטות או בקשת עזרה
בטלפון: 97 48 69 34-654+
או בדוא"ל: aviv_knaan@hotmail.com

©כל הזכויות שמורות למחבר.

לכתבת ההמשך - ברצלונה על גלגלים

למדור מטיילים מספרים על טיולים

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד