טיול לטנריף / ישראל אבן זהב
19/03/2007
 
 
הגדל

טיול לטנריף – רשמי מסע דרך כסא הגלגלים

בחודש פברואר השנה החלטנו שהשמש במקומותינו לא מספיקה והחלטנו לטוס לאי טנריף. האי שייך לספרד אך נמצא מול חופי מרוקו באוקיאנוס האטלנטי.

נתחיל ישירות בגועל נפש- משך הטיסה. טיסה "ישירה" עם איבריה למדריד דרך ברצלונה וטיסת המשך לטנריף. התענוג המפוקפק נמשך נטו 8 שעות אך למעשה כ 12 שעות.

כסא הגלגלים שלי נשלח עם המטען וסמכתי על איבריה שתעניק לי את שרותיה במעבר מטרמינל לטרמינל במדריד. אין ספק שהרבה חוש הומור נדרש כדי להגיע ליעד במצב רוח טוב ועם איברים במצב סביר.

הפרס בסוף- אי מקסים.

האי בנוי מהר געש (לא לדאוג הוא כבר לא פעיל כמה מאות שנים), עוד כמה הרים פחות מרשימים והרבה ים.

נסענו בתקופת הקרנבל שלהבדיל מבן דודו הברזילאי מזכיר יותר עדלאידע בת"א אבל עם הרבה חום אנושי ספרדי.

מזג האויר באי מצוין כ 20 מעלות במשך היום ו 13 בלילה. כמעט שלא יורד גשם ונעים מאד לטייל. בגלל גודלו של האי, יותר נכון קוטנו, אפשר להגיע מצפון לדרום תוך שעה וממזרח למערב תוך שעה וחצי. רכב שכור משפר בהרבה את אפשרויות הטיול למי שלא נזקק למנגנון – אין שם רכבים עם מנגנונים.

באופן לא מפתיע, שהרי האי נחשב חלק מספרד, יש התייחסות לנושא הנגישות. הנמכות מדרכה הן עניין מובן מאליו ברוב במקומות. חניות מסומנות לנכים יש בכל מקום ציבורי. שרותי נכים קל למצוא כמעט בכל מסעדה (שאגב באף אחת מהן לא נכוינו). יש חופים מסודרים עם רמפות עד המים. לטיילת שלאורך הים יש גישה עם כסא הגלגלים .תמיד ימצא אדם נחמד שיפנה אותך למקום נגיש אם לא ראית אותו בעצמך וכמובן יש תמיד מתנדבים לדחוף את הכסא.

משום שידענו שיש קרנבל בקשנו לראות מה שניתן. נסענו לעיר הבירה סנטה קרוז והתמקמנו ברחוב הראשי שלאורך הים. העירייה הכינה כסאות פלסטיק לאורך מסלול הצועדים ותמורת סכום פעוט של 4 אירו אפשר היה לצפות ולהנות בישיבה.

עשרות אלפי אנשים הגיעו בטיסה, בנסיעה ברכב ובמעבורות מהאיים הסמוכים כדי לצפות בצועדים המחופשים. השתתפו בשמחה כל הגילאים: מתינוקות בעגלה שלא מצאו להם בייביסיטר , נכים בסאות גלגלים, זקנים ובעלי פיגור שונים. כולם מחופשים לפי נושאים, שרים ורוקדים, משליכים ממתקים על הקהל הרב, מצטלמים עם התיירים הנודניקים ו"מתדלקים" לפי הצורך באלכוהול להרבות את השמחה.

מה להגיד, אכן חוויה מקסימה ומשמחת.

לא אלאה את הקוראים בתיאור הערים (הקטנות) והעיירות (הקטנטנות) והקפה המעולה שהרי את כל זה יכול היום כל אחד לקרוא באינטרנט.

נהנינו מאד והצל היחיד שהעיב היה הצורך לעבור שוב את מסלול העינויים בדרך חזרה.

מי שלא ניבהל מהקושי ואוהב לטייל – יהנה מאד. מי שחושב על הנסיעה לשם וחזרה כעל עינוי – שיסע לכרתים שאגב נגישה הרבה פחות.

נאורה וישראל אבן זהב

 

למידע אודות טיולים נוספים

למידע אודות הכנות לטיול בחו"ל

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד