סוף שבוע בבוסטון והסביבה בניו אינגלנד - טיול לכסאות גלגלים
12/09/2005
 
 
הגדל

בוסטון

סוף שבוע בניו אינגלנד/ג'ק מאהוני

הכתבה תורגמה מאתר Global Access ע"י באדיבות מעיין אור

הערה מנגישות ישראל - הכתבה הינה משנת 1997 ישנה סבירות שהמצב שופר והמחירים שונים.

במהלך סוף שבוע שנמשך שלושה ימים בבוסטון וסביבותיה, גילו ג'ק מאהוני ואשתו, ליילה,  מגוון אתרים נגישים.

הנסיעה האחרונה שלנו לניו אינגלנד (New England) היתה דוגמה מושלמת לניסיון לדחוס יותר מדי לטיול קצר. היו לנו רק שלושה ימים, אך החלטנו שננצל אותם באופן מקסימאלי. טסנו מוושינגטון די. סי, ונחתנו בנמל התעופה הבינלאומי לוגאן בבוסטון (Logan International Airport), שהתגלה כנגיש לחלוטין, לרבות חדרי השירותים.

אספנו את המכונית השכורה שלנו מ-National Rental Car. הסוכנות להשכרת הרכב ראויה לציון לשבח על כך שהרכב הגיע אלינו, עד לשפת המדרכה בשדה התעופה. בנסיעות אחרות, על מנת לאסוף את המכונית שלנו, נאלצנו אני ואשתי להיפרד: היא היתה צריכה לעלות על אוטובוס בלתי נגיש על מנת לאסוף את המכונית מקצה שדה התעופה. אחר כך היה עליה להתמודד עם נתיבי הנסיעה שלרוב היו מוזרים ביותר, על מנת לשוב למסוף ולאסוף אותי. חשנו התרגשות והקלה כשגילינו שהפעם הסוכנות נענית לצרכינו.

פנינו לביתו הנגיש של חברנו, על מנת לפרוק את המטען שלנו לפני שנצא אל אתרי התיירות. האתר הראשון ברשימה שלנו היה מוזיאון בוסטון לאמנות יפה (Boston Museum of Fine Arts), בכתובת 465 Huntington Ave. המוזיאון נמצא רחוב אחד מערבית ל-Copley Square. הכניסה הנגישה וחניית הנכים נמצאות ב-Museum Rd., בקרבת האגף המערבי. שעות הפתיחה: ימים שני ושלישי 10:00-16:45; ימים רביעי, חמישי ושישי 10:00-21:45; וימים שבת וראשון 10:00-17:45. כדי לקבל עלון בנושא נגישות, התקשרו לטלפון שמספרו 3369-3302 (617). דמי הכניסה: 10$.

המוזיאון כולו היה תענוג נגיש שכלל את כל הגלריות (שמציגות כל דבר, מרנואר ועד עתיקות ממצרים), חדרי השירותים, חנות המתנות והקפיטריה. הקצנו לביקור את כל אחר הצהרים, מאחר והיה כל כך הרבה לראות שם.

כשעזבנו את המוזיאון, היתה שעת ארוחת הערב. הכנו את עצמנו לעומס של שעת השיא בכבישים, ויצאנו אל קווינסי מארקט (Quincy Market), שקיים מהמאה ה-19. כיום המקום נקרא פניאל הול מארקט פלייס (Faneuil Hall Marketplace), בניין לבנים יפהפה במרכז העיר, ליד נתיב החירות (Freedom Trail).

קווינסי מארקט, שנוסד ב-1826, היה שוק המזון הראשון בבוסטון. הוא נסגר בשנות ה-50 של המאה ה-20, אך שוחזר בצורה יפה ונפתח מחדש ב-1975. המקום מלא במסעדות וחנויות, ונחמד לטייל בו לפני או אחרי ארוחת הערב. למרבה הצער, המבנה המיושן מרוצף באבנים עגולות. בכל זאת, לדעתי הביקור הצדיק את הנסיעה הקופצנית.

מציאת חניה ברחוב (כדי להימנע מהחניונים הפרטיים והיקרים) היתה אתגר של ממש. לאחר שהסתובבנו באזור יותר משעה, מצאנו מקום חניה שחוקיותו מוטלת בספק, ויצאנו בחיפוש אחר מזון. החלטנו לאכול ארוחת ערב איטלקית במסעדת Il Panino, והתרשמנו מאיכות המזון והשירות. מעלית נגישה שיגרה אותנו לקומה השניה של המסעדה, המשקיפה על הקניון הנוצץ תחתיה. טווחי המחירים של ארוחות הערב מתונים, ונעים בין 8$-16$.

למחרת פנינו לדרך הצפונית לבוסטון, לביקור בחלק מהכפרים המקסימים הנושקים לחוף. התחנה הראשונה שלנו היתה רוקפורט (Rockport), עיירה ציורית מהסוג שמעורר השראה באמנים בשל הנוף הפונה לאוקיאנוס, והארכיטקטורה בסגנון ניו אינגלנד. זוהי עיירה יפהפה, עמוסה בגלריות אמנות ומקומות טובים לאכול בהם. עצרנו לקפה ומאפים ב-Helmut's Strudel(במקום מדרגה אחת). לאחר מכן טיילנו במרכז, שהינו מישורי מאוד וסגור לתנועה. לצערנו, אל רבות מהחנויות במקום הובילו מדרגות מדרגה אחת או יותר. למרות זאת, העיירה עדיין מצדיקה עצירה לתצפיות.

המשכנו צפונה ב-Highway 127, דרך גלוסטר (Gloucester), אל סיילם (Salem). הנסיעה לאורך החוף מהווה הזדמנות נפלאה ליהנות מהסתיו, מאחר ועלי השלכת יוצרים מחזה מרהיב עין. סיילם (שלושה שבועות לפני ליל כל הקדושים) התהדרה במעשי הכשפים המשובחים ביותר שלה. העיירה, שב-1620 נשפטו בה מכשפות, מגיעה ללא ספק לרווחים יפים בשל ההיסטוריה הידועה לשמצה שלה. בכל פינה מתנוססות כרזות שבהן מכשפות רוכבות על מטאטאים, ושלטים המפצירים בתיירים לבקר במוזיאון המכשפות (Witch Museum), או להצטרף לסיור הלילי רדוף הרוחות. תכננו לצאת לסיור, אך הצינה בשעות הערב המוקדמות גברה עלינו. לכן, ערכנו ביקור קצר בבית הקברות המפורסם (יש לעלות מדרגה אחת, ולאחריה מתחיל שביל עפר דחוס), ואחריו טיילנו בקניון המרוצף באבנים עגולות, לפני שפנינו חזרה לבוסטון.

כשהגענו לעיר, נסענו לקיימברידג' (Cambridge) כדי לבקר בכיכר הרווארד (Harvard Square) לארוחת ערב, ולפקוד את חנויות הספרים הרבות. קנינו ארוחה קלה ב-Au Bon Pain (נגישות מלאה), מקום לא יקר לממכר כריכים בכיכר. בילינו את שארית הערב בטיול ברחובות, ובכניסה ויציאה מחנויות ספרים, שרמת הנגישות שלהן השתנתה ממקום למקום.

ביומנו האחרון בבוסטון, הצטרפנו לסיור הברווזים (Duck Tour) המפורסם, שאורך 80 דקות, ב-Prudential Center. הכתובת: 101 Huntington Ave.. מספר הטלפון: (617) 723-DUCK. הסיור נערך ברכבים משופצים מימי מלחמת העולם השניה, שעוברים באתרים ההיסטוריים בבוסטון, ולאחריהם צוללים אל הנהר צ'ארלס (Charles River), לצורך תצפיות פנוראמיות על הנהר והעיר. הרכבים נגישים לחלוטין, ומצוידים במנוף שמרים את התיירים המשתמשים בכיסאות גלגלים אל מקום ישיבה נגיש. בעינינו היו מדריכי הסיור חבר'ה חמים, שנונים ומסבירי פנים. בסתיו מומלץ ללבוש בגדים חמים, מאחר והרכב פתוח והוא עשוי להיות קריר. הסיור עולה 18$ ושווה כל אגורה. לעתים קרובות יש צורך בהזמנות מראש, מאחר והסיורים מתמלאים במהירות.

לאחר הסיור, נכנסו ל-   Prudential Center הנגיש, שבתוכו קניון מקורה נהדר המכיל חנויות ומסעדות. בחרנו לאכול המבורגרים אצל Flamers באזור ההסעדה, שנמצא ליד חדרי שירותים נגישים המיועדים לנשים ולגברים (unisex), ובוהקים בניקיונם.

בבוקר המחרת מיהרנו לטיסה שלנו, תוך שאנו נשבעים שזה לא יהיה הטיול האחרון שלנו בניו אינגלנד.

אם אתם מעוניינים לבקר במדינות אחרות בצפון-מזרח ארה"ב, נסו את המספרים הבאים ללא תשלום:

קונטיקט – 282-6863 (800)

מיין – 533-9595 (800)

מסצ'וסטס – 227-6277 (800)

ניו יורק – 225-5697 (800)

 

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד