בית רוקח מספר על הגשמת חלומם של יהודי יפו לצאת מסמטאותיה אל מרחבי החולות הזהובים, כדי להקים שכונה עברית ראשונה. בית רוקח היה ביתו של שמעון רוקח, בעל החזון, המארגן והבונה של שכונת נוה צדק ב-1887.

בעקבות נוה צדק צמחו שכונה ועוד שכונה וניבנו בית ועוד בית, שכבשו את הדיונות והתפרשו למרחקים, עד אשר הפכו ברבות הימים לעיר תל אביב. הבית שימש כמעונו הפרטי של רוקח וכבית ועד לאנשי השכונה ולמנהיגי הקהילה, אשר שמעון רוקח עמד בראשה ודאג לצרכיה. הוא כונה על ידי הקהילה בשם הש"ר, המבוסס על ראשי תיבות שמו, בשל הכבוד שרכשו הבריות לפעילותו הציבורית הענפה.

היוזמה להקמת השכונה, ראשיתה בשנת 1884, כשהאחים שמעון ואלעזר רוקח כינסו 48 משפחות מתושבי יפו באגודה "עזרת ישראל". האגודה רכשה חלקת קרקע ממר אהרון שלוש שהציעה בתנאים נוחים בתנאי שהבנייה תחל במהרה. בניגוד לשכונות ומושבות שהוקמו בארץ באותה תקופה, נבנתה נוה-צדק ללא תמיכה מגורמי חוץ.

בניית בתי השכונה מומנה על ידי מקימיה. השכונה נבנתה על עקרון של קואופרטיב כשכל מתיישב מפקיד בכל חודש סכום כסף מתחילת המבצע ועד לסיום הבנייה והשתכנותם של כל המתיישבים. סדר ההתנחלות בבתים, נקבע לפי הגרלה. בשלב הראשון נבנו עשרה בתים ובית רוקח היה אחד מהם. תחילה נבנו הבתים בשלוש שורות צמודות אחד לשני ומוקפים חומה, מטעמי ביטחון. הרווחים בין שורות הבתים הפכו, במרוצת הזמן, לרחובות רוקח ושטיין.

כל בית הכיל שני חדרים כש"בית התבשיל" ו"בית הכבוד" נבנו מחוץ לבית, בחצר פנימית. החידוש בתכנון נוה-צדק, התבטא בכך שאותם "בית התבשיל" ו"בית הכבוד" נבנו עבור כל משפחה בנפרד. שלא כפי שמורגלים היו בני תקופתם להשתמש בחדרי נוחיות אלה במשותף עם שכניהם. לאחר מספר שנים, נוספה לבית קומתו השנייה, בתכנונו של אדריכל צ'כי וכן נוספה למבנה כיפת נחושת יפיפייה.

במשך שנים שמשה קומה זו כבית ועד לתושבי יפו – נוה צדק. בקומה זו מוקם שולחן האוכל הגדול של המשפחה, אשר סביבו נאספו מדי ערב, במשך כשלושים שנה תושבים ומנהיגי הקהילה, אשר באו להיוועץ בש"ר או לדון עימו בפיתוח וניהול מוסדות הקהילה. שמעון רוקח הוא שייסד וניהל את בית החולים לקהילה, "שער ציון", תמך בהקמת ספרייה ציבורית, כיום בית אריאלה, הקים את בית הקברות ברח' טרומפלדור, ונטע פרדסים ליד הירקון. כמו כן הקים וניהל את ארגון הפרדסנות הראשון "פרדס", בשנת 1903 ויזם לראשונה יצוא עברי של פרי הדר לחו"ל. חיי המשפחה התנהלו במקביל לחיים הציבוריים שהתקיימו בבית.

כאן התגורר עם אשתו רחל, וכאן נולדו חמשת ילדיו: יוסף, חנה, יצחק, ישראל (לעתיד ראש עיריית תל אביב בין השנים 1936-1953) ומרים. שמעון רוקח נפטר בשנת 1922. בניו תרמו את ביתו למוסד ציבורי על מנת שישמש את הציבור וינציח את שמו. במרוצת השנים נזנח הבית וננטש ועמד לקרוס.

בשנת 1982 קיבלה על עצמה נכדתו של הש"ר, הפסלת לאה מג'רו מינץ, לשקם את הבית, תוך שמירה על מתכונתו המקורית. שיקום בית רוקח בוצע ללא כל תמיכה ציבורית – מעשה שלא נמצא דומה לו בשיקום אתרים בארץ. על שיקום בית רוקח זכתה לאה בפרס ראשון מטעם קרן פורד בתחרות ארצית בישראל וכן זכתה בפרס המועצה לשימור אתרים. לאה עשתה מאמץ לשמור על אופיו ומראהו המקוריים וליצור דו שיח בין החללים היפיפיים של המבנה והגן, לבין מעשה אומנות ותרבות המתארחים בבית ויוצרים הרמוניה מופלאה.

למידע נוסף על בית רוקח ונגישותו - לחץ כאן