המדע הבדיוני בשירות הרפואה - סדרת כתבות בערוץ 10

טכנולוגיה שמעניקה איברים ביונים, אנשים מרותקים לכיסאות גלגלים הולכים שוב - האם הטכנולוגיה תוכל לפתור בעתיד כל נכות?
סדרת הכתבות של מיה איידן, חדשות 10
30/10/2016
 
 
אדם המרותק לכיסא גלגלים מצליח ללכת בעזרת ה-rewalk
אדם המרותק לכיסא גלגלים מצליח ללכת בעזרת ה-rewalk

פרק ראשון: המדע הבדיוני בשירות הרפואה: האנשים שנעזרים באיברים ביוניים

המהפכה הביונית: נכים שרותקו לכיסא גלגלים לשנים ארוכות, מוצאים עצמם הולכים, עומדים וחלקם אף משתתפים באולימפיאדה מיוחדת - כל זאת הודות לטכנולוגיה ישראלית. הפרק הראשון בסדרת הכתבות של מיה איידן

כשמהראן נפצע בגיל עשרים ואחת הוא לא תיאר לעצמו שכמה שנים מאוחר יותר, הוא יקום מהכיסא וישוב להתהלך על רגליו. הטכנולוגיה שמאפשרת לו לעשות את זה, הומצאה כאן, בישראל, ביוקנעם, ולאחרונה הגיעה עד לסייבטלון- האולימפיאדה הראשונה לאנשים ביונים, שנערכה בשוויץ.

היכולת להתגבר על מגבלה או לפתח כוחות-על תמיד העסיקו את האנושות.זוכרים את סטיב אוסטין, האיש ששוה 6 מליוני דולרים? גיבור אחת הסדרות הראשונות והאהובות ששודרו בטלוויזיה. עלילותיו של האיש השווה מיליונים נראו לנו אז כמדע בדיוני, אבל היום אנחנו מתקרבים לחזון ההוא כשבקרבנו מסתובבים מיליוני סייבורגים. סייבורג הוא כינוי לאדם בעל איברים ביוניים- איברים בעלי יכולת טכנולוגית או בינה מלאכותית, כשרוב הסייבורגים הם אנשים עם מוגבלויות שהשימוש באיברים הביונים משנה לגמרי את חייהם.

העולם הסייבורגי מעלה שאלות רבות על איך יראה העתיד שלנו. כל מי שהגיע לאולימפיאדה בשוויץ הסכים שאנו בפתחה של מהפכה, שהטכנולוגיות רק ילכו וישתכללו. על קו הזינוק קמו מכיסאות הגלגלים שלהם ארבעה משותקים.

כולם משותקים מהמתניים ומטה. מדהים היה לראות כיצד אלו החלו לצעוד ולעבור מכשולים בעזרת טכנולוגיה ששמה אקסו סקלטון- שלד חיצוני שמניע את הגפיים בצורה מכנית, ומחזיר לכל אחד מהמתחרים את היכולת שאיבדו - היכולת ללכת.

טכנולוגיית האקסו סקלטון היא בעצם שלד חוץ גופי ממונע שמולבש על החלק התחתון של הגוף וּמניע את השלד. יש בו מנועים במפרקי האגן והברכיים, ומערכת תמיכה עם סנסורים שמחקים את פעילות הפסיעה של הגוף. שלט, בדמות שעון, מפעיל את המערכת הפועלת על סוללות, והקביים תומכות בגוף ולכן הוא אידיאלי בעבור אנשים שמשותקים בגפיים תחתונות בלבד. מחירו כיום כ-70 אלף דולר, אבל בעתיד הרחוק מקווים שהמערכת תהיה קלה יותר ממש כמו מכנסיים, וזולה יותר כך שכל משותק יוכל לקנות אותה. זה אולי זה נשמע לכם לא הגיוני, אבל כבר עכשיו ברור שבעתיד הקרוב הטכנולוגייה הזו תחשב פרימיטיבית. הפיתוחים הבאים כבר פה, ותחרות הסייבטלון מאותתת לנו שהממשק בין טכנולגיה, ביולוגיה ורובוטיקה הגיע לשיא של חדשנות ושילוב שממנו אולי מתחיל השלב הבא באבולוציה- אדם שהוא גם מכונה.

 

לצפייה בפרק הראשון - לחצו כאן


פרק שני: המדע הבדיוני בשירות הרפואה: נכים או בעלי כוחות על?

המהפכה הביונית: מכף יד חכמה ועד לרגל רובוטית, הצצה מיוחדת לטכנולוגיה שמעניקה איברים ביונים לנכים. הפרק השני בסדרת הכתבות של מיה איידן

ברט וקלאודיה הם קטועי ידיים. לשניהם פרוטזות ביוניות מתוחכמות. ידו של ברט נקטעה בִּתאונת דרכים, לעומת קלאודיה שמעולם לא הִכירה את החיים עם שתי ידיים. היא נולדה עם יד ימין בלבד. האיברים הביונים שפותחו בשנים האחרונות שיפרו בצורה דרמטית את היכולת של כל אחד מהם לתפקד בשתי ידיים.

קלאודיה היא לא רק נסיינית של היד שהיא משתמשת בה, אלא אף אחת ממהנדסות הטכנולוגיה, זה יתרון כמובן כי היא יודעת לדייק את הפעולות שלהן היא זקוקה. הידיים הביוניות דורשות גם הן תרגול רב, אבל מגיעות היום לרמה של דיוק רכות ורגישות חסרות תקדים שנובעים גם מהיכולת להפעיל כל אצבע בנפרד. מהר מאד התרגלה קלאודיה ליד החדשה. היד הביונית מחוברת באלקטרודות לעצבים הקיימים. תנועת השרירים מפעילה את היד הביונית החכמה שנערכת לתנועה. קלאודיה היא לא רק נסיינית של היד, אלא אחת ממהנדסות הטכנולוגיה, זה יתרון כמובן כי היא יודעת לדייק את הפעולות שלהן היא זקוקה. הידיים הביוניות דורשות גם הן תרגול רב, אבל מגיעות היום לרמה של דיוק רכות ורגישות חסרות תקדים שנובעים גם מהיכולת להפעיל כל אצבע בנפרד.

כמו קלאודיה, קוסטלו הוא אמנם חייל אמריקני שנפצע באפגניסטן אבל הוא חלק מקבוצה איסלנדית מובילה בתחום הרגליים הביוניות, שחלק מחבריה הם קטועי רגליים שמהנדסים בעצמם את האיברים הביונים. האתגר של הרגל הביונית היא לחקות את תנועת המפרקים של הברך והקרסול של רגל אנושית, לאפשר שיווי משקל על הרגל, ותנועה אינטואיטיבית כמה שניתן. לכל אחד מהם רגל מעט שונה, המותאמת באופן מושלם לאנטומיה של כל אחד, ומגיבה לתנועות השרירים והעצבים של הרגל הקטועה.

הסייבורגים מודעים היטב לכך שאנשים רואים בהם נכים (באנגלית enabled), אבל הם רואים את עצמם כבעלי כוחות על כ-superabled . אז לאן אנחנו הולכים מכאן? הדור הבא של הפרוטזות יהיו פרוטזות שיחוברו באופן פיזי למערכת העצבים של האדם ויהיו חלק בלתי נפרד מגופו. ככל שהטכנולוגיה תתקדם, יתרבו גם סימני השאלה האתיים - האם לקדם איברים ביונים משוכללים יותר מהיכולות האנושיות, ואם כן, האם יש גבול לכך, או שבשלב הבא כל אחד ירצה לעצמו איברים ביוניים כדי להיות על אנושי?

לצפייה בפרק השני - לחצו כאן

פרק שלישי: המדע הבדיוני בשירות הרפואה: על רובוטים, סייבורגים ועתיד האנושות

המהפכה הביונית: האם הטכנולוגיה תוכל לפתור בעתיד כל נכות? והאם גם אנשים בריאים ירצו לרכוש לעצמם יכולות על אנושיות? הפרק השלישי והאחרון בסדרת הכתבות של מיה איידן

זו כנראה כמיהה אנושית - הרצון שהמכונה תתעורר לְחיים. גם אם ברור לנו לגמרי שמדובר בִּמְכונה אנחנו רוצים וצריכים שהיא תהיה אינטואיטיבית וְאנושית כמונו. כבר היום העולם שלנו מתמלא ברובוטים, ממש כמו בסרט מדע בדיוני. חברות טכנולוגיות חברות מנסות למצוא את הרובוט שיהווה את פריצת הדרך, שאחריה החיים עם רובוטים יהפכו ליומיומיים

בכול העולם מפתחים היום רובוטים חכמים אבל האתגר הגדול הוא לייצר רובוטים שֶׁיִירְשׁוּ את מקומו של האדם. זה עוד יארך זמן אך בסופו של דבר הם יהפכו להיות חלק מהחברה, ימשיכו לחיות במקומנו לאחר מותנו ויירשו יכולות שנאבד.

מה יהיה בעוד 50 שנה? בעוד 40 או אולי 25 שנים מהיום? האם העתיד שלנו יהיה עתיד בלי נַכים ונכות או שהרצון להתעלות על היכולות האנושיות יהיה מפתה מדי? עכשיו הטכנולוגיה מצילת חיים ומיטיבה ואנושית... אבל האם מצפה לנו עתיד שבו נשפּר שיאי עולם בְּעזרת איברים ביוניים? האם נבלה את הזמן הפנוי שלנו בסלונים לביוניות קוסמטית כדי לשפר את היכולת הפיזית שלנו סתם ככה בשביל מצב רוח טוב יותר בריצת הערב? האם נצדיק ביוניות תעסוקתית לשם הגדלת התפוקה של כולנו בעבודה? יש כאלה המתעקשים שצריך לעצור הכול ולחשוב שוב כדי לקבוע כללים חכמים - מנגד יש כאלה הטוענים שזה כבר מאוחר מדי - אנחנו כבר שם.

 

לצפייה בפרק השלישי - לחצו כאן

 

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד