חברה "קצת אחרת" / אילנה ברנר

פיזיותרפיסטית מצליחה להנגיש את קשיי הילדים המוגבלים בניידות, לחברים שלהם, ממש ב"גובה העיניים" של החברים. ספר חדש ומומלץ
12/03/2012
 
 
הכריכה של חברה "קצת אחרת"

 

מי מאיתנו לא היה נבוך כשילדו הצביע על אדם בעל מוגבלות פיזית בולטת ברחוב, וקרא משהו בקול?

 

כולנו היינו רוצים שילדינו יתחנכו ויגדלו להיות אנשים נעימים, סבלניים ומכבדים גם את השונה מהם, והפעם, באמצעות ספר ילדים, נקרית בדרכנו הזדמנות לכך.

לפי הספר החדש בהוצאת "גוונים", גם ילדים שזוכים להתחנך לכך כל יום כשבמסגרת החינוכית שלהם לומדים גם ילדים שנראים אחרת מהם, צריכים להתחנך להתחשבות ולקבלת השונה.

 

זה לא נובע מהם בטבעיות ויש לטפח את הרגישות והרצון להיטיב הטמון בילדים כדי להפוך אותם לאנשים כנ"ל.זאת למרות שילדים אלו מתרגלים מגיל צעיר שאדם שנראה שונה עדיין חושב, מרגיש ורוצה כמו כל אחד אחר.

 

אילנה ברנר, פיזיותרפיסטית שעובדת עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים, ראתה את הקושי שלהם להשתלב במסגרות רגילות. על בסיס הסיטואציות שנקרו להם, כתבה את הספר "חברה קצת אחרת".

 

הספר, שמסופר מנקודת מבטה של אחת הילדות בכיתה, מתוארים המכשולים להשתלבות והניסיונות להתגבר עליהם, למשל יציאה להפסקה בחצר עם מדרגות, והילדה בכיסא הגלגלים שיכולה רק לסובב את החבל ולא לקפוץ, יחד עם הפתרונות הטריוויאליים שמוצאים להם הילדים.

 

הסיפור מסופר בטבעיות, מתוך השתתפות בצערה של החברה, שמביאה לרצון להתחשבות מירבית. אפילו המורה מחמיאה לתלמידיה. החברים מרגישים קבוצה אחת וזהו אחד הדברים היפים בספר – האחווה והערבות ההדדית בין הילדים.

 

בסיום הספר מודיעים החברים, שגם לחברים שרצים בחופשיות יש מה ללמוד מהחברה בכסא הגלגלים.

 

ניכר שהמחברת מכירה היטב את עולם הילדים, והיא אכן הצליחה לכתוב בגובה העיניים, בלי התנשאות ובלי הטפה, ובעיקר בלי להישמע דידקטית.

 

מומלץ לכל ילד שהוריו רוצים לחזק בו את הרצון להיטיב לזולת, להתחשב בו ולכאוב את כאבו.

 

כפי שפורסם לראשונה באתר ערוץ 7

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד