טיפול בעזרת כלבים

הכלבנות הטיפולית היא תחום חדש יחסית בארץ, אך מוכר וידוע בעולם. בעזרת כלבים ניתן לסייע למגוון אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בכל הגילים
25/06/2012
 
 
כלב לברדור

 

הכלב, בעל חיים שכולו לב, לא זכה סתם לכינוי "חברו הטוב ביותר של האדם". מבין כל בעלי החיים, הוא זה המקיים עימנו את האינטראקציה העמוקה ביותר ושמח תמיד לרצות אותנו. הכלב מביא עימו איכויות של אהבה ללא תנאי, חוסר שיפוטיות וקבלת כל אחד באשר הוא ובדיוק כפי שהוא. ומי מאיתנו אינו זקוק לזה? על אחת כמה וכמה ילדים ואנשים המתמודדים עם קשיים שונים, או בעלי צרכים מיוחדים, שתחושות של חוסר מסוגלות או כישלון ואפילו דחייה על ידי החברה מלוות אותם לעיתים לאורך כל חייהם.

 

המחקרים המדעיים כבר מכירים בהשפעות המיטיבות הטמונות בקשר שלנו עם הכלב בכל ההיבטים: הרגשיים והנפשיים, החברתיים והפיזיולוגיים.

 

ביכולתה של העבודה עם הכלב להביא להישגים היכן ששיטות אחרות, מסורתיות יותר או פחות, נכשלות או מצריכות טיפול לטווח הרבה יותר ארוך.

 

כיצד מסייעים לבני אדם בעזרת כלבים?

 

הקשר שנוצר עם הכלב מהווה מנוף חשוב לצורך סיוע למטופל, מכיוון שהוא משמש כמניע עוצמתי מאוד לצורך השגת שיתוף פעולה מצידו. כך ניתן להשיג את המטרות הטיפוליות ממקום של מוטיבציה  אמיתית והנאה מצידו של האדם עימו אנו עובדים. אנשים יהיו מוכנים לעשות הרבה לצורך חיזוק הקשר עם הכלב או דאגה לרווחתו. אדם משותק, לדוגמה, יהיה מוכן לעיתים לבצע מאמצים רבים על מנת להגיע אל הכלב וללטף את פרוותו. ילד הסובל מקשיי תקשורת עם הסביבה יתאמץ הרבה יותר על מנת ליצור קשר עם הכלב לעומת קשר עם בני אדם. ילד היפראקטיבי עם הפרעות קשב וריכוז ישתדל הרבה יותר להתרכז, להתמקד ולהירגע על מנת להצליח "לנהוג" את הכלב כהלכה, וכו'.

 

אחד הכלים הייחודים לעבודה עם כלב , הינו מכשיר האילוף ו"נהיגת" הכלב, המהווה כלי להעצמה, חיזוק הביטחון העצמי ורכישת כישורי מנהיגות.

 

עבור אוכלוסיות שלעיתים תכופות חוות תחושות של חוסר מסוגלות וכישלון, זהו כלי חזק באופן מיוחד. (פתאום הן יכולות לתת הוראות או פקודות לכלב – והוא מבצע!!). עבור ילדים עם בעיות קשב וריכוז, זהו כלי מצוין לפיתוח יכולות הריכוז והמיקוד, כי הכלב מושפע מאוד מההתנהגות ומהאנרגיה שלנו, וכשאנחנו לא ממוקדים ולא רגועים, גם הוא הופך לכזה ומפסיק לבצע את הפקודות שהוא מקבל מאיתנו.

 

הכלב מהווה אמצעי מצוין להעלאת רגשות ותחושות ומשמש כמתווך מעולה ליצירת קשר אנושי.

 

עבור אוכלוסיות בעלות קושי בוויסות חושי ו/או תנועתי (PDD לדוגמה) הכלב משמש כאמצעי לוויסות חושי ותנועתי, עבור אוכלוסיות אחרות (כגון בעלי פיגור שכלי עמוק) הכלב מהווה אמצעי לגירוי חושי, ועבור כולם הוא מהווה מקור לנחמה ולתמיכה רגשית.

 

למי ניתן לסייע בעזרת כלב?

 

"מפגש בין בעלי חיים לבני אדם יוצר הזדמנויות מיוחדות: להחלמה ממחלות קשות, למציאת מקור לאהבה, לסיוע ביצירת קשרים חברתיים. מפגש בין בעלי חיים לאוכלוסיות מיוחדות יוצר הזדמנויות טיפוליות מיוחדות" ~ מתוך הספר "חיות מיוחדות לאוכלוסיות מיוחדות"~ מאת רחל גילשטרום, הוצאת ספרים "אח"

ביכולתה של העבודה עם כלב  לסייע למגוון רחב של אוכלוסיות –"נורמטיביות" ובעלות צרכים מיוחדים כאחד, מילדים ועד קשישים.

 

ביכולתה של העבודה עם כלב  לסייע למגוון רחב של אוכלוסיות –"נורמטיביות" ובעלות צרכים מיוחדים כאחד, מילדים ועד קשישים.

 

בין היתר ניתן לסייע לילדים עם ADD (הפרעות קשב וריכוז)  ו-ADHD (הפרעות קשב וריכוז עם היפראקטיביות), לאוכלוסיות עם PDD (הקשת האוטיסטית), לבעלי פיגור שכלי ועיכובים התפתחותיים, לבעלי קשיים רגשיים והתנהגותיים; לקשישים, נכים, ילדים ונוער בסיכון, אסירים, נשים מוכות, בעלי חרדות מכלבים ועוד.

 

עבודה עם כלב עשויה לתרום רבות גם לילדים נורמטיביים ולסייע להם לרכוש כישורי מנהיגות, לשפר את יכולות הקשב והריכוז שלהם ולחזק את הביטחון העצמי.

 

עצם נוכחותו של הכלב הינה בעלת השפעות מרגיעות, הן ברמה הנפשית והן ברמה הפיזית. מחקרים מצאו שפעולת הליטוף של פרוות הכלב מורידה את לחץ הדם ואת רמות המתח והחרדה שלנו.

 

 

הכלב מהווה גם אמצעי מצוין להקניית ערכים אנושיים וחינוכיים חשובים, כמו התחשבות בצרכיהם וברגשותיהם של אחרים, דאגה לזולת, חמלה, נתינה, ולקיחת אחריות אישית.

 

 

למעשה, הכלב מהווה כלי מהמעלה הראשונה לצורך העצמה אישית, שזוהי המטרה העליונה המונחת ביסודו של כל טיפול מכל סוג שהוא.

 

 

כמובן שלכל מטופל נערכת תכנית טיפולית אישית ייחודית, בהתאם לצרכיו ויכולותיו, ובהתאם למטרות הטיפוליות שהוגדרו.

 

 

מספר תיאורי מקרים, מניסיוני האישי וגם מניסיונם של אחרים:

 

תיאור המקרה של ל'

 

ל', אישה כבת 35, משותקת בכל חלקי גופה, שאינה מסוגלת לתקשר מילולית זה כ- 10 שנים בעקבות תאונת דרכים, וקיים היה ספק לגבי מידת ההכרה שבה היא נמצאת, אהבה כל ימי חייה בעלי חיים ואף נהגה לרכוב על סוסים.

 

למפגש הראשון שלנו הגעתי יחד עם כלבתי ליה. הושבתי את ליה על כיסא מימינה של ל' (האיבר היחיד שביכולתה של ל' להזיז הינו זרועה הימנית, וגם את זאת, היא נוהגת לעשות לעיתים רחוקות מאוד).

 

ל', שקודם לכן מבטה לא היה ממוקד, החלה מיד לגלות התעניינות בכלבה ולהביט לכיוונה. אמרתי לה שליה מאוד תשמח לליטוף, ותגובתה של ל' הייתה מיידית: היא החלה להניע את זרועה עד שהצליחה לגעת בכלבה. עם זאת, אצבעות כף ידה היה קפוצות לגמרי, כך שהיא לא יכלה ללטף אותה. בעבר נעשו ניסיונות שלא ממש הצליחו לעבוד איתה על שחרור האצבעות. הצעתי לה לפתוח את האצבעות כדי שתוכל ללטף את ליה, והופתעתי למראה התגובה המיידית. ל' אכן פתחה את אצבעות כף ידה לרווחה כדי להצליח ללטף את הכלבה. בנוסף, היא יצרה גם איתי קשר עין והיה ברור שהיא מבינה את כל המתרחש ומשתפת פעולה.

 

וכך, תוך דקות ספורות הושגו שלוש מטרות טיפוליות : הנעת הזרוע, פתיחת כף היד, ויצירת קשר.

 

איתי ועם הכלבה. וכל זאת, מכיוון שיצירת הקשר עם הכלבה היווה עבור ל' מוטיבציה מספיק חזקה.

 

תיאור המפגש הראשון שלי של ג'

 

ג', ילד בן 10, אוטיסט בתפקוד נמוך, הגיע כשהוא סובל מהתקף זעם של בכי וצעקות. לדברי הסייעות שלו, לא ניתן היה להרגיע אותו עד אז בשום אופן. כל זאת, עד לרגע שבו השכבנו אותו על הכלב. השפעת המגע הפיזי הקרוב הזה שלו עם הכלב הייתה עצומה ומיידית: באחת, ג' נרגע ומצא שלווה, עצם מדי פעם את עיניו, כשהוא פוקח אותן רק על מנת לתפוס את מבטי ולחייך אלי בהכרת תודה עמוקה. (ועבור ג' יצירת קשר עין היא לא דבר של מה בכך).

 

הסיפור של זאכרי והנרי

 

מחקרים רבים כבר הראו שטיפול בעזרת בעלי חיים הינו כלי תקף לסיוע לילדים עם אוטיזם וליקויים התפתחותיים אחרים בבניית תחושה חדשה של ביטחון עצמי. מתברר כי הטיפול בעזרת בעלי חיים גם מצליח לנתץ את חומות הבידוד ולהביא לסוציאליזציה.

 

זאכרי, ילד בן חמש וחצי הלוקה באוטיזם עבר סדרה בת 15 שבועות של מפגשים טיפוליים בעזרת כלב. סדרת הטיפולים הזו נערכה, ואף תועדה בוידיאו, במסגרת פרויקט מחקרי שמטרתו הייתה לגלות האם נוכחותו של כלב בטיפול עשויה לשמש כמניע עבור זאכרי לצורך שיפור הכישורים החברתיים שלו  (כגון  משחק עם אחרים, מודעות לצרכי האחר, ייזום תקשורת עם אחרים)

 

עד אז, זאכרי כבר טופל בקביעות, לאורך שלוש שנים וחצי על ידי מרפאה בעיסוק וקלינאית תקשורת. למרות זאת, עדיין נשארו מטרות טיפוליות לא מעטות שלא הושגה בהן התקדמות ראויה.

 

סדרת סרטוני הוידיאו הקצרים המצ"ב מתארים כיצד הוא בונה מערכת יחסים עם כלב טיפולי בשם הנרי, לומד על תכלית ועל חמלה, רוכש כישורי חיים הבסיסיים, משפר את המיומנויות המוטוריות העדינות בהן התקשה לאורך שנים, ואף מוציא מפיו את המשפט השלם הראשון שלו, וכל זאת במהלך סדרה של 15 מפגשים בלבד.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד