2020: מדינת ישראל עדיין משאירה את הנכים מאחור

2/12/2020
 
 
יובל וגנר, מייסד ונשיא עמותת נגישות ישראל
יובל וגנר, מייסד ונשיא עמותת נגישות ישראל

מאת: יובל וגנר, מייסד ונשיא עמותת נגישות ישראל

גדלתי כילד לאבא נכה צה"ל בכיסא גלגלים בתקופה בה ישראל לא הייתה נגישה בכלל. בכל פעם שבחרנו לצאת מהבית- אני זה שנדרשתי להיות הסבל. רק אחרי שנפצעתי קשה בטיסת אימונים עקב תקלה טכנית ונותרתי משותק מהצוואר מטה הבנתי את המשמעות הקשה של חיים עם מוגבלות וסביבה לא נגישה. למדתי על בשרי מהו מעצר בית.

הקורונה גרמה לכל אזרח בישראל להרגיש מהו מעצר בית. לחוות את המתח בין הרצון לצאת מהבית לקניות או לעבודה מול העובדה שפשוט אי אפשר. לחוות לרגע את התחושה היומיומית של אלפי נכים בישראל.

 

ב- 20 שנה האחרונות אני מוביל עם עמותת נגישות ישראל את מהפכת הנגישות לאנשים עם מוגבלות בישראל. מחד התקדמנו רבות ומאידך הדרך עוד ארוכה מאוד.

 

יום המודעות הבינלאומי לאנשים עם מוגבלות מתקרב, ולמרות שכל שנה היום הזה מצוין מחדש, אנחנו עדיין לא לומדים לתכנן קדימה ומראש, גם לא בשביל אנשים עם מוגבלויות.

 

מדינת ישראל בעצמה לא עומדת בזמני ההנגשה על פי חוק ומאריכה לעצמה את הזמנים נכון ל 2018 כל משרדי ומבני הממשלה היו אמורים להיות נגישים ובפועל הונגשו רק 62% מהם.

 

בתחום הבריאות טרם עברו בכלל התקנות הכל כך חשובות להנגשת השירותים, התחבורה הציבורית רחוקה מלהיות נגישה בכל הארץ ובכלל אין עדיין תקנות מחייבות לתחבורה בין עירונית נגישה למוגבלויות בניידות. בזמן שכולם מדברים על עוד סבב של בחירות, גם אלה אינם נגישים לאנשים עם מוגבלות בראייה.

נכון לסוף 2020 במדינת ישראל כ 20 אחוז מהתושבים הינם אזרחים עם מוגבלות, אחד לכל חמישה. מוגבלות הינה עניין של גורל, לעיתים נולדים עם מוגבלות ורבים מזדקנים עם מוגבלות, לפעמים נפצעים בתאונת דרכים, תאונת עבודה או בצבא ולעיתים מתמודדים עם מחלה.

אף אחד לא רוצה לחיות עם מוגבלות אבל זה יכול לקרות לכל אחד, להגיע לכל בית, בכל רגע נתון.

ואז הגיעה הקורונה לכל בית בישראל ולימדה את כולנו להסתגל מחדש למציאות אחרת.

אבל היא גם הביאה איתה בעיות נגישות חדשות
בעיקר בתחומי הבריאות, חינוך, תעסוקה וצרכנות מרחוק. מהמסכות שכולנו עוטים שמקשות על התקשורת עם אנשים עם מוגבלות בשמיעה, שיחות ושרותי הווידיאו שאינם נגישים לאנשים עם מוגבלות בראייה ושמיעה כי אין בהם כתוביות ושפת הסימנים באופן אוטומטי. ילדים בסיכון רפואי שחייבים לשמור על בריאותם הם חסרי פתרון ללמידה מהבית וסובלים בבדידות קשה ועד מסיבות העיתונאים המשודרות בטלויזיה בהובלת ראש הממשלה ואינן נגישות למתקשים בשמיעה, ראייה, שפה והבנה ועוד.

20 שנה שמדינת ישראל עשתה צעדים משמעותיים ודבר אחד היא פספסה ומפספסת לאורך כל הדרך- חשיבה לטווח ארוך. מתי נפסיק לאלתר את הפרדיגמה של הנגשה רטרואקטיבית, הנגשה שיוצרת פערים חברתיים ועולה המון המון כסף. מתי מדינת ישראל תקפיד שכל פעילות, תוכנית, פרויקט ויוזמה שמקדמים תבחן מראש בעיניים של אנשים עם מוגבלויות.

מדינת הסטארט-אפ ניישן בהסתכלות קדימה הולכת להיות מדינה מבוססת שירותים טכנולוגיים. הכתובת כבר על הקיר ודי ברור שכל דבר שנעשה בכל תחומי החיים יהיה מבוסס טכנולוגיה- בבית החכם, בעיר החכמה, במסחר, בחינוך, התחבורה, האקדמיה והתרבות.

בימים אלו עמותת נגישות ישראל מובילה מיזם לאומי המבוסס על הניסיון הרב שצברה בארץ ובעולם ומטרתו היא להפוך את מדינת ישראל לנגישה טכנולוגית מראש לכל סוגי המוגבלויות בכל תחומי החיים. למנוע פערים חברתיים אדירים בעתיד הדיגיטלי ולא לחזור על הטעות והפרדיגמה ההיסטורית של הטמעת נגישות רטרואקטיבית. מספיק להזכר בדיעבד, נערכים כבר עכשיו לקחת אותנו בחשבון בכל תחום וכל החלטה.

הרעיון הוא הקמת אקוסיסטם ישראלי בינלאומי לפיתוח טכנולוגיות נגישות שיאפשרו לאנשים עם מוגבלות לנסוע בתחבורה אוטונומית, לקבל שירותי מסחר,בריאות וחינוך מרחוק, לתקשר עם רובוטים, להזמין מעלית בדיבור, לעבוד מהבית ועוד. העמותה פועלת היום כדי להנגיש את המחר, שהעתיד ישפר את איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות ולא יפגע בהם.

ב 2020 למדנו שיש עוד הרבה עבודה בהפיכת ישראל לנגישה לאנשים עם מוגבלות בכלל ובמיוחד בתקופה בה החיים משתנים בקצב מסחחרר.

המבחן הינו אם נלמד מהניסיון ונתחיל לתכנן לטווח ארוך.

בראיה קדימה לשנת 2021, הגיע הזמן שארגונים ומערכות גדולות ייקחו בחשבון את עולם הנגישות ויתנו לו ביטוי והתייחסות, עסקית וחברתית כאחד, כך שיהיה חלק אינטגרלי מה DNA שלהם.

כי ביחד ננגיש את ישראל

דרג את הכתבהדירוג כתבה 2020: מדינת ישראל עדיין משאירה את הנכים מאחור: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד