סל ניצחון
13/01/2011
 
 

מאת: מיכאל רויטמן ואדריכלית תמי יניב

ההיכל הממוקם בדרום תל אביב בשכונת יד אליהו וקרוי על שמו של יוסף בורשטיין, משמש שנים רבות כמתקן האימונים ואירוח המשחקים של קבוצת מכבי תל אביב בכדורסל.

בנוסף, המקום מתפקד גם כאולם מופעים גדל ממדים, בו מתקיימים מופעי מוזיקה ובידור רבי משתתפים.

השינוי שעבר לאחרונה, איפשר למקום להרחיב את הפעילות ולקיים בו אפשרויות בילוי נוספות כמו מסעדות, בתי קפה וחנויות שונות.

השינוי היווה הגם זדמנות להנגיש את החלל, על מנת שכל האוכלוסיות וביניהן בעלי המוגבלויות, יוכלו ליהנות מדרק שארפ ממכבי תל אביב, משחיל שלשה נגד קבוצה אורחת.

את התכנית של היכל הספורט הכין וביצע משרד "א.לרמן אדריכלים", בניצוחם של תמי יניב ואסף לרמן. את ייעוץ הנגישות ביצע מיכאל רויטמן.

הפן של יועץ הנגישות

מיכאל רויטמן: במבנה ההיכל, אנשים בכיסאות גלגלים ישבו תמיד מאחורי הסל. מצב זה סיכן את הצופים שיכלו להיפגע מהכדורים שהתעופפו להם בעוצמה רבה. בנוסף, הכניסה היתה דרך רמפה צידית שחיברה בין הכניסה לבין הפרקט. מנקודה זו החל תהליך ההנגשה של המקום. כשניגשים לתהליך של הנגשת מקום שכזה, החוקים והתקנות רלבנטיים בסוף התהליך ולא בתחילתו. העיקרון של שיתוף אנשים עם מוגבלות כחלק מכלל יושבי הטריבונות, הוא העיקרון שמוביל.

התהליך בחן את השלבים והתוואי שעובר כל אדם עם מוגבלות, מרגע הכניסה ועד רגע הגעתו למושב, כולל הגעה לאזור השירותים. מתוך המחשבה הזו, החלטנו ליצור מערך כניסה נגיש וחדש למקומות הישיבה שקבענו בשורה הראשונה של הטריבונות. מקומות אלו כללו גם שינויים הנדסיים במבנה, כדי לאפשר תנועה נוחה למי שיושב בכיסא גלגלים. החלטנו ליצור מתקן הרמה מסוג מעלון, שיאפשר הגעה בין מפלס הכניסה לבין מקומות הישיבה. לא סתם מתקן, אלא מתקן שתוכנן במיוחד למקום.

החלטנו למקם אותו באופן כזה שמי שעולה, יראה אור שמתחזק ככל שעולים וכך גם הקולות ילכו ויתחזקו, ככל שנכנסים למקום. בקיצור, הרעיון היה שהחוויה תהיה להיכנס לפני משחק, לשמוע את קריאות העידוד, לשבת עם החבר'ה ואפילו להגיע לשירותים כמו כולם.

אלו היו עמודי התווך של העשייה המשותפת בין  המתכנן ובין יועץ הנגישות. פרויקט טיפוסי שכזה כולל מספר גורמים קריטיים וביניהם: מזמין הפרויקט, אדריכל הפרויקט, מנהל הפרויקט ואת היועצים לפרויקט. כל אלו יחדיו, מהווים צוות חשיבה אשר מוביל לפתרון המתבטא בסופו של תהליך בשטח.

חשוב לציין שהחוקים והתקנים מהווים את המפרט הטכני, אולם רק הבנה מעמיקה של תהליך ההנגשה מחד ורגישות לתכנון ועיצוב החלל והמקום מאידך, מאפשרים פתרון שבסוף נראה כחלק בלתי נפרד מהמקום. לאחר שההיכל עבר את השינוי וחנכו את האתר, ראיתי אדם בכיסא גלגלים נכנס עם חברתו להיכל ושואג משמחה. הבנתי שעשינו משהו טוב. זה מבחינתי המבחן האמיתי להצלחה.

סקירת נגישות היכל נוקיה

הפן של האדריכלות

תמי יניב: כיום כאשר ניגשים לתכנון בניין חדש, נושא ההנגשה הוא בלתי נפרד לתכנון כבר מהשלבים המוקדמים ביותר. יועץ הנגישות והידע שהוא אוצר לגבי מגוון המוגבלויות השונות, אשר להן יש לתת מענה תכנוני על מנת לאפשר שוויוניות לכלל בעלי המוגבלויות (ולא רק לאלו מהם שעל כיסא גלגלים), חיוני לתכנון הנכון של ההנגשה.


יחד עם זאת, ללא תשומת לב של האדריכל לנושא כבר משלבי התכנון המוקדמים (עוד לפני שיועץ הנגישות מעורב בפרויקט), עלול להיווצר מצב של פתרונות מאולצים. בתכנון הנגשה של מבנה קיים (אשר בתכנונו המקורי לא נלקח בחשבון הצורך בהנגשה), הנושא מורכב בהרבה שכן יש למצוא פתרונות אשר יתפקדו היטב מחד, ומאידך לא ייצרו מצבים אדריכליים לא רצויים, או הפרעה בתפקוד המבנה עבור כלל הקהל.

בשדרוג אצטדיון יד אליהו, תכנון ההנגשה נעשה בעבודה צמודה עם יועץ הנגישות מיכאל רויטמן. מבנהו התלת ממדי המורכב של האצטדיון, הקשה מאד על מציאת פתרונות הולמים להנגשה. המבנה הקיים חייב אותנו לעשות יחדיו בחירות קשות לגבי אזורים שניתן או לא ניתן להנגישם. כמובן שהרצון היה לאפשר הנגשה לכל מקום בבניין, אך המבנה הקיים הפך זאת לבלתי אפשרי.

לאור זאת ניתן דגש על אזורים בהם מתאפשרת פעילות ציבורית במבנה, ובהעדר יכולת פיזית לייצר גישה לכל אזור ואזור בטריבונה עצמה, ההחלטה היתה לאפשר מקומות ישיבה לנכים באזור הטוב ביותר בטריבונה.

לפני שדרוג האצטדיון גישת נכים לזירה היתה באמצעות רמפת שירות תלולה (בשיפוע לא תקני, כמובן), אשר הובילה למקומות ישיבה מאולתרים במפלס הפרקט. זווית המבט למגרש ממקומות אלו, היתה לא נוחה והמבט למגרש היה דרך עמודי הסל.  הפתרון להנגשת הזירה, כלל יצירת שורת נכים במיקום עם זווית מבט משופרת למגרש (השורה התחתונה בטריבונה התחתונה) שהגישה אליה היא באמצעות מעלון נכים שקוף.

הנגישות למפלס הגלריה הציבורית, אותה הוספנו לבניין, מתאפשרת באמצעות מעלית קהל. בכך מתאפשר לציבור הנכים להגיע לאירועים המתרחשים במקום, הן בעת אירועי ספורט והן בעת קיומם של אירועים מסחריים או תרבותיים אחרים, המתקיימים בחללים הציבוריים של המבנה.

* הכתבה פורסמה במוסף נגישות+ של עיתון הארץ בשיתוף עם עמותת נגישות ישראל. כתבות נוספות מהמוסף פורסמו ויפורסמו כאן באתר.

_________________________________________
מיכאל רויטמן הוא יועץ מומחה בתחום התכנון לאנשים עם מוגבלות
תמי יניב היא אדריכלית ושותפה במשרד א.לרמן אדריכלים

דרג את הכתבהדירוג כתבה סל ניצחון: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד