סיור במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה
1/02/2011
 
 

מאת: אסנת להט

יש רבים, ואני בכללם, שגרים שנים בחיפה ואינם מכירים את כל מכמניה וצפונותיה.

 אחד מהם הוא מוזיאון ההעפלה וחיל הים, השוכן ברחוב אלנבי וכמתבקש משמו – צופה אל הים.

כמי שיושבת בכיסא גלגלים חשבתי שאין טעם להגיע למוזיאון, כיוון שאין אפשרות להיכנס לספינות ולצוללת הניצבות בשטחו.

מיכל רחמים, מתנדבת מסורה בנגישות ישראל צפון ובבסיס חיל הים, פועלת כשנתיים לקדם את הנגשת המוזיאון יחד עם אבנר בטיסט, מתנדב נוסף של נגישות ישראל צפון.

הם זוכים לשיתוף פעולה מלא ולעזרה נכבדת של מנהל המוזיאון ניר מאור. גולת הכותרת של מאמציהם הייתה סיור שהתקיים השבוע במוזיאון לנציגים מקבוצת מתנדבי נגישות ישראל צפון ומקהילה נגישה בקריית ביאליק.

היות שידעתי היכן ממוקם המוזיאון חניתי לתומי ליד חניות הנכים המסומנות ברחוב אלנבי. אך אז גיליתי שלא ניתן להיכנס משם למוזיאון בכיסא גלגלים מפאת המדרגות. לפיכך נסעתי לשדרות ההגנה, חניתי ליד המדרכה ונכנסתי למוזיאון דרך כניסת החירום.

חבריי לקבוצה כבר המתינו בירכתי המוזיאון, שם ניצבו שורות של כיסאות ועמדת קפה ותה – הכול בשבילנו. אלינו הצטרפו חיילים מבסיס חיל הים, שבו מיכל מתנדבת.

המנחה שלנו היה לא פחות ולא יותר מנהל המוזיאון עצמו, ניר מאור, כך גיליתי להפתעתי רק בתום הביקור. ניר היה מאיר פנים, שופע ידע ומרצה נלהב על תולדות המוזיאון, שנות ההעפלה ופעילות חיל הים.

הביקור החל במצגת על אוניית המעפילים אלטלנה, המתארת את "פרשת אלטלנה", ששיאה היה חילופי אש בין צה"ל, שנוסד חמישה שבועות בלבד לפני הגעת הספינה לחופי הארץ, לבין אנשי אצ"ל ומעפילים. הפרשה עודנה שנויה במחלוקת עד עצם היום הזה, אך אנו לא דנו בה רבות אלא התלווינו לניר בסיור ברחבי המוזיאון וההיסטוריה של חיל הים.

לפי סיפוריו של ניר, ההיסטוריה כרוכה בנחישות, באומץ ובקצת חוצפה ישראלית ואף אלתור. לאחר ששמענו על מחשב מימי מלחמת העולם הראשונה (!) שסייע לנו במלחמת העצמאות, יצאנו מכותלי המוזיאון אל הרחבה החיצונית. הרמפה שפתרה את הפרשי הגבהים בין המוזיאון לבין הרחבה הייתה מעץ, אך הובטח לנו שיהיה פתרון קבע בעתיד.

מזג האוויר הנאה ודרך סלולה ונוחה הנעימו לנו את דרכנו כשניר הציג בפנינו את סירות העץ שבאמצעותן חיל הים הפציץ את ספינות הצי המצרי במלחמת העצמאות, משחתת מצרית שחדרה לחופי חיפה בימי מבצע קדש ואת ספינת הטילים אח"י מבטח, שלצערנו ניתן לעלות אליה רק במדרגות.

בתום הסיור ברחבת המוזיאון הגענו אל הצוללת אח"י גל, שמתברר שניר היה מפקדה שנים רבות. גם אליה הובילו מדרגות תלולות, אך חלקנו אזרו אומץ לעלות בהן. אלה שנשארו מטה צפו בסרט קצרצר שתיאר את התהליך המורכב של הבאת הצוללת מגרמניה והכנסתה למוזיאון וכן את המבנה הפנימי שלה. ניר אמר לנו שבעתיד יצולם סרט ארוך יותר, שיאפשר לנו לחוות חוויה דומה לסיור בצוללת.

קינחנו את הביקור באגף המתאר את מחנה המעצר בקפריסין. נכנסנו אליו באמצעות רמפה תלולה מאוד, בעיה שתתוקן כאשר ישופץ האגף, לדברי ניר. ישבנו בחדר אפלולי, מעלינו ספינת המעפילים "אף על פי כן", סביבנו ארונות תצוגה גדושים, וצפינו בסרט מרתק על מחנה המעצר.

בתום הסרט ניר סיפר לנו שבקרוב תשופץ התצוגה של ספינת המעפילים "אף על פי כן" ותיבנה מעלית שתאפשר לאנשים בכיסאות גלגלים להיכנס לספינה. הודינו לו על הסיור המרתק, אך ציינו כמה בעיות נגישות שהתמודדנו עמן –  הרמפה הבעייתית, ריצוף מכשיל באגף על קפריסין וכן צורך באמצעי עזר לעיוורים ובשיפור השמע לאנשים כבדי שמיעה. ניר היה קשוב ביותר ואמר שהוא מקווה שהכול יתוקן בעתיד.

לסיכום, אמנם היום אנשים עם מוגבלות אינם יכולים לבקר בחלק ניכר מהמוזיאון, אך החלקים הנגישים מרתקים, ולפי הנכונות והרצון של ניר, בעתיד הלא רחוק המוזיאון יהיה נגיש פי כמה.

סקירת הנגישות של אבנר בטיסט במוזיאון ההפעלה וחיל הים בחיפה

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד