עתירה: משרד התחבורה השיק שירות חדש - ושכח את האנשים עם המוגבלות

16/04/2019
 
 

עמותת "נגישות ישראל" ועמותת "בזכות" הגישו ב-15.4 לבג"ץ (בג"ץ 2566/19) עתירה עקרונית העוסקת במיזם תחבורה ציבורית חדש שיחל לפעול ביוזמת משרד האוצר ומשרד התחבורה, בחברת התחבורה הציבורית "דן" כבר בסוף החודש הנוכחי

לצורך הפעלת השירות החדש, התקשרו משרד התחבורה ומשרד האוצר עם חברת דן אשר תפעיל את השירות בגוש דן, כאשר בעתיד, חברת אגד וחברת מטרופולין אמורות להפעיל את השירות המתוכנן בירושלים ובחיפה ובאזור השרון בהתאמה.

במסגרת השירות החדש, יופעלו באזורים צפופים כדוגמת גוש דן קווי שירות המבוססים על טכנולוגיה המאפשרת תכנון גמיש של מסלולי הנסיעה וזמני השירות בהתאם לביקוש הצרכנים. על פי המתוכנן, בהתאם לזימון על ידי הצרכן, באמצעות יישומון בטלפון חכם, כלי התחבורה יגיע לתחנה הסמוכה למקום הימצאו של הצרכן, ויורידו בתחנה הסמוכה ביותר ליעד שאליו הוא מבקש להגיע. במסגרת שירות זה, המפעיל מתחייב כי משך הנסיעה לא יעלה על זמן נקוב מוסכם.

 

רכב הסעות של באבל דן (צילום: via)
רכב הסעות של באבל דן (צילום: via)


על פי פרוטוקול ישיבת ועדת מחירים שבה נכחו נציגי משרד האוצר ונציגי משרד התחבורה ובה הוחלט על הפעלת השירות, עלות הפעלת השירות על ידי דן עומדת על 45מיליון ₪ לשנה אחת כאשר המדינה משתתפת ב- 60% מהעלות. כלומר המדינה משקיעה מיליוני שקלים בשירות זה.

אלא שלטענת העותרות שירות התחבורה החדש נעדר כל התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות ובכך מפלה אוכלוסייה שלמה - 1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות , פוגע בשוויון והכל בחסות מדינת ישראל אשר, הלכה למעשה, מקדמת שירות תחבורה ציבורי חדש כשהוא אינו נגיש.

לטענת העותרות, מסיבות שכנראה נבעו משיקולי תקציב ונוחות, חברות התחבורה הציבוריות, משרד התחבורה ומשרד האוצר, בחרו מראש וביודעין להדיר משירות חדשני זה אוכלוסייה שלמה של אנשים עם מוגבלות והחליטו להפעיל את השירות באופן שאינו מונגש עבור אנשים עם מוגבלות פיזית, חושית או שכלית דבר אשר לטענת העותרות נוגד את הוראות הדין המסדירות את נגישות התחבורה הציבורית ונגישות השירות בישראל.

רק 3% מהרכבים יהיו עם מעלון

עוד נטען כי על פי ההסכם בין משרד האוצר ומשרד התחבורה לבין חברת דן, מתוך 100 כלי תחבורה ציבורית שעתידים להיכנס לשימוש במסגרת השירות החדש, רק 3% בלבד יכללו מעלון אשר יאפשר לאנשים המתניידים בכיסא גלגלים לעלות לכלי התחבורה.

זאת ועוד, ציבור אנשים עם מוגבלות בראייה או בשמיעה, לא יוכלו להסתייע בשירות, שכן כלי התחבורה החדשים לא יצוידו כלל בהתאמות שנועדו לאפשר התמצאות במהלך הנסיעה עצמה כגון: מערכת כריזה קולית וכן סימני הכוונה.

בנוסף, הנהגים אינם מתוכננים לעבור הדרכה בכדי להנגיש את השירות וכן היישומון שבאמצעותו השירות החדש יהיה נגיש לאזרחים אינו מונגש לאנשים עם מוגבלות חושית או פיזית. כמו כן, אין כוונה לפרסם אודות הסדרי ההנגשה עבור ציבור האנשים עם מוגבלות.

העותרות טוענות כי דווקא שירות חדשני זה, עשוי היה לבוא לעזר רב לאוכלוסייה עם המוגבלויות בישראל וזאת על רקע המציאות העגומה לפיה התחבורה הציבורית בישראל מציבה כיום מחסומים רבים עבור אנשים עם מוגבלות. כך למשל הם נאלצים לעבור מרחק רב עד לתחנה הקרובה ומתחנת היעד אל היעד, להחליף קווים, לעיתים קרובות תוך חציית כבישים, המתנה על איי תנועה צפופים, בין מכוניות נוסעות, וזאת שעה שהתשתיות ברובן אינן נגישות.

לפיכך, דווקא שירות כזה שאמור להיות לעזר עבור אנשים עם מוגבלות, פוגע בהם פגיעה בלתי מידתית, ומהווה אפליה אסורה, חוסר שוויון מהותי ופגיעה בכבודם.

במסגרת העתירה נתבקש גם צו ביניים לפיו עד להכרעה בעתירה או עד הנגשה מלאה בפועל, לא יחל לפעול מיזם התחבורה החדש.

עמותת נגישות ישראל מיוצגת על ידי עוה"ד תומר רייף ושרון פיאלקוב ממשרד ZAG-SW זיסמן, אהרוני גייר ושות', ועל ידי עו"ד מיכל שיק הר-טוב, מנהלת המרכז המשפטי בעמותת נגישות ישראל ועמותת בזכות מיוצגת על ידי עו"ד אביבית ברקאי-אהרונוף.

 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד