מיומנה של אם לילד אוטיסט - מי יבוא לעזרי

4/04/2012
 
 
עלים בכד מאת סער וולפמן

לפני שבוע סיפרה לי אמא לנער אשדודי הלומד עם סער ונוסע איתו בהסעה מאשדוד לבית הספר בתל אביב כי בסבב ההסלמה האחרון, כשבוטלו ההסעות, היא היתה לוקחת את בנה באוטובוס לבית הספר. האם עובדת בתל אביב כעובדת קבלן וכל יום בו נשארה בבית נוכה משכרה. אין בביתם ממ"ד והאזעקות בלילות הכניסו את בנה למצוקה כשהיה עליה להעיר אותו כמה פעמים ולרוץ איתו לחדר המדרגות החשוך. היה לה ברור שיהיה לו טוב יותר בבית הספר, רחוק מהטילים ומהאזעקות. אין להם רכב פרטי, ולכן מוקדם בכל בוקר עלתה עם בנה לאוטובוס שנוסע לרכבת מרכז ומשם לקחו אוטובוס נוסף לבית הספר. כך עשתה כל השבוע, הלוך ושוב, בכדי שבנה לא ייצא מהשגרה המוכרת לו ויזכה בשעות של שקט וגם היא תוכל ללכת לעבודה לכמה שעות.

 

ביום חמישי בבוקר עצרו בתחנת האוטובוס שני אוטובוסים יחד, האחד בקו לתל אביב והשני היה הקו לרחובות. היא הסיטה את מבטה לכמה שניות מבנה על מנת לחפש בתיקה את כרטיסיית הנסיעה, וכשהרימה את מבטה, ראתה לזוועתה כי בנה עלה על האוטובוס לרחובות, שבדיוק יצא מהתחנה. הנהג לא שעה לצעקותיה (או שאולי לא שמע) והמשיך בנסיעה בעוד היא מנסה לשווא לרדוף אחרי האוטובוס המתרחק. נסערת ורועדת, עלתה האם לאוטובוס השני ובדמעות ביקשה מהנהג עזרה והתחננה שייצור קשר עם האוטובוס השני כדי שיעצור ביציאה מהעיר והיא תוכל לאסוף את בנה. אך הנהג, באטימות לב, צעק לעברה: "את עולה או יורדת? אין לי זמן".

 

בייאושה רצה האם את כל הדרך לתחנת המשטרה הסמוכה לבקש עזרה באיתור האוטובוס ועצירתו. החשש הנורא שלה היה שלכשיבין הנהג שבנה לא שילם עבור הנסיעה הוא יוריד אותו מהאוטובוס באמצע הדרך. למזלה, בתחנה היה שוטר צעיר ואמפתי בשם טל, ששמע בהכשרה של המשטרה על אוטיזם. טל מיד נכנס לפעולה. הוא הרגיע את האם, הגיש לה כוס מים ויצר קשר עם המשרד של קונקס על מנת לנסות לאתר את הנהג ואת האוטובוס - אלא שבמשרד ישבה פקידה שלא הבינה במה מדובר וסירבה לתת לשוטר את שם הנהג. יתרה מכך, היא שמעה את האם משתפת את טל השוטר בחשש שלה שיורידו את בנה מהאוטובוס וחשבה שמדובר בנער שמנסה להתחמק מתשלום הכרטיס. הנהג, ששמע את דבריה, עצר את האוטובוס וניסה להוריד ממנו בכוח את הנער האוטיסט. אלא שהילד סירב לרדת והחל לצעוק בקולי קולות.

 

לא ממש ברור מה קרה שם על האוטובוס ואיך בדיוק ניסה הנהג להוריד את הילד ובכמה כוח השתמש. הילד כנראה סירב לרדת בכל תוקף והנהג, שהתייאש מהניסיון, החליט להמשיך בנסיעה לרחובות. כשהבינו בתחנה שמחברת האוטובוסים לא תגיע הישועה, פנו לתחנת המשטרה ברחובות ומשם הקפיצו ניידת שאיתרה את האוטובוס בקו הנסיעה שלו ועצרו אותו בדרך. שני שוטרים עלו לאוטובוס ואיתרו את הילד על פי התיאור המפורט שנתנה האם. הילד, שאינו מדבר כלל ומוגדר בתפקוד בינוני-נמוך, הבין בחושיו המיוחדים שהשוטרים באו לעזור לו ואיתם הוא הסכים לרדת בלי שום בעיה. השוטרים העלו אותו על הניידת וחברו בדרך לניידת שיצאה מאשדוד עם אמו של הנער.

 

ברוך השם, לסיפור הזה היה סוף טוב. את המסקנות לגבי חברת האוטובוסים אני משאירה לכם להסיק לבד, אבל מזל שבתחנת המשטרה היה תורן שהיה גם בן אדם וגם עבר הכשרה משטרתית בנושא אוטיזם. כן, אנחנו ההורים מנסים להשגיח בשבע עיניים על הילדים המיוחדים שלנו, אבל גם אנחנו רק בני אדם ולפעמים מספיק היסח דעת של כמה שניות כדי שילד אוטיסט יברח, ייעלם, ילך לאיבוד או יעלה על אוטובוס לא נכון. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, אבל אם נהג אוטובוס לא מסייע לאם במצוקה, או חברת האוטובוסים לא נענית לבקשת המשטרה והנוסעים באוטובוס לא מתערבים כשנהג מנסה להוריד בכוח נער אוטיסט, אנו כהורים נותרים ממש לבד במערכה. למזלנו, מדי פעם אנחנו מקבלים סיוע בלתי צפוי מהשמיים, מאנשים טובים ומשוטרים אמפתים.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד