אתר נגישות ישראל - עמוד הבית

מאת: הדר מרגולין

לב מי לא יימלא רחמים על נכים המחפשים נואשות מקום חניה, ולשוא הוא כל יגיעם...

כי מקומות החניה נלקחו על ידי אנשים אחרים, בריאים, אטומי לב וחסרי רחמים בסיסיים.

רוע-לב בהתגלמותו, לא כן?

ישבו חכמי הכנסת על המדוכה, והעלו את הפתרון לנושא. אם הוא לא פתרון אידיאלי, לפחות הוא (אולי) יעזור קצת.

הכנסת תחוקק העלאה של גובה הקנס. ואם עד כה הוטל קנס של 500 ₪ על החונה במקום המיועד לנכים, הרי שמעתה יהיה הקנס כפול מזה, 1,000 ₪, לא פחות. שילמדו לקח!

ואז מופיעות כתבות בעיתונות על הנושא, נוטפות רחמים על הנכים ומרמזות על זדון לבם של אלה שהקנס סוף-סוף ילמד אותם לקח.

ואני צוחק בלבי, כי אני יודע את האמת. האמת המסתתרת מאחורי הכותרות, האמת הפשוטה שלעולם לא תיכתב. ושגם לא יעלה עליה אף אחד בעולם, אלא אם הוא מוכן להקדיש לנושא מחשבה למשך זמן מרובה (של, נגיד, חמש שניות בערך).

הבה ואראה לכם, שהכל שטויות. בלוף גדול.

'לא יתכן', אתם חושבים? אז בואו ואוכיח לכם, בהסבר פשוט ומשכנע.

ההגיון שמאחורי נתינת קנס הוא, שזה ימנע את המעשה הרע. אם לא היה קנס, היה כל אחד מצפצף על החוק, וחונה במקום שאסור. ברגע שיש קנס, ואנשים לא ירצו להפסיד סכום כה גדול (1,000 ₪!), יימנעו מהמעשה האסור.

אבל, תגידו לי, האם אתם מכירים מי שמוכן להפסיד 500 ₪? האם זה לא סכום גדול מספיק? אז למה בכל אופן יש חונים במקומות של נכים, למרות הקנס הצפוי לו? –אגלה לכם את הסוד.

זה לא כי הם מצפצפים על גובה הקנס שהם יפסידו. אלא, זה מפני שהסימון של איסור החניה הוא לא ברור. כי השלט לא מורה על מקום האיסור בצורה שתביא לתשומת לב מספיקה ללבו של הנהג החונה.

דוגמא? בבקשה. אני. אני הדוגמא.

כן, חניתי במקום שמיועד לנכים. למה? כי היו שני שלטים אחד אחרי השני, שאמורים להראות על איסור חניה בשני מקומות צמודים. וחכמי החלם סימנו בצבע לבן על הכביש ריבוע גדול עם איקס בתוכו, המורה על מקום שאסור לחנות – אבל רק אחד.

אני ראיתי רק שלט אחד, לא העליתי בדעתי שיש שני, וראיתי גם מקום איסור חניה אחד מסומן על הכביש – אז לא חניתי שם. מה יותר פשוט מלהסיק שהסימון שבכביש מתייחס לשלט שראיתי?

רגע, חושבים. אז למה באמת סימנו רק מקום אחד בסימון ברור, והשאירו מקום שני בלתי מסומן? אגלה לכם את הסוד – כי הם רוצים (!!) שאנשים יחנו שם.

כי זה נוח לעיריה שיהיה סימון מטעה, כי כמוני יהיו עוד נהגים רבים במשך היום שיטעו בקריאת המצב ושיחנו שם כמוני. וכיון שמדובר בסמוך לתחנה מרכזית, תוכל העיריה לגבות קנסות של 500 ₪ פעמים רבות בכל יום ויום, ולמלא את הקופה הריקה של העיריה.

ועכשיו נמשיך את הסוד הלאה. העיריה תגבה מעתה 1000 ₪ מכל חניה אסורה, וזה לא יועיל לנכים אפילו טיפה אחת. כי מי שלא רוצה להפסיד 1000, גם לא רוצה להפסיד 500, והסיבה מתחילתה לא היתה אטימות לב הנהג, אלא אי-הבנה של השטח.

גם קנס של עשרת אלפים ₪ (בלבד...), לא יועיל מאומה. כי הבעיה היא חניה מתוך חוסר ידיעה!
אז מה כן יועיל? העצה פשוטה.

מי שבאמת איכפת לו מהנכים, שיחוקק חוק המחייב את הרשויות לסמן את איסור החניה לא רק בשלט, אלא גם על הכביש. העלות תהיה מינימלית, פרוטות. כמה עולה צבע לבן? ואני מתחייב שאז לא יחנה שם אף אחד, גם בקנס של 500 ₪ (שוב: "בלבד").

אז הבה נראה מהי באמת הדאגה של המחוקק. האם הוא דואג לנכים? שיעשה את מה שהצעתי, ויראה בזה תועלת עצומה, פלאית ומיידית. כמעט נס!

ואם הוא יתעקש לא לעשות את זה, אלא רק להעלות את הקנס, אזי חושד לבי שהסיבה גם לזה ידועה. כי הוא בכלל לא מעונין לעזור לנכים, לא זה מה שמניע אותו מתחילה. הוא דוקא מעדיף שכן יחנו שם נהגים, ושיקבלו את הקנס, ושישלמו לרשויות. אבל על זה לא כותבים בעיתון.
פשוט? אולי פשוט מדי?

אדרבה, הבה נראה שינסו את מה שהצעתי, נראה אם זה יעבוד בשטח. חבל על הזמן!!