הוועדות הרפואיות של הבטוח הלאומי - טור אישי
5/08/2006
הגדל

הוועדות הרפואיות של הבטוח הלאומי

מאת /אינג' י.גדעוני


מזה כשנתיים אני נאבק על הוצאת הוועדות הרפואיות מהבטוח הלאומי. אני מתבסס בעיקר
על מסקנות שתי ועדות משנה של הכנסת שהמליצו זאת. אבל מה, חלפו יותר מחמש שנים
וממשלת ישראל לא נקפה אצבע. כבוד השופט (בדימוס) גולדברג ז"ל כתב באחד הפרקים
של מסקנות הוועדה שהוא עמד בראשה, שבית המשפט העליון הביע את מורת רוחו מכך
שהוועדות הרפואיות לא הוצאו מהבטוח הלאומי.

שתי סיבות הובילו אותי להתחיל במאבק זה, ראשית, אני נפגעתי באופן אישי מהחלטת
ועדה רפואית שניתנה לפני 15 שנה, בעת שדנו בבקשתי להכיר בי כנפגע פעולות איבה.
בהחלטת אותה ועדה כתב פרופסור מכובד בשנת 1991-"לא תוכר החמרה בעתיד.."
ולאורך כ-14 שנה, לא ייחסתי למשפט זה כל חשיבות, כי המשכתי בעבודתי ההנדסית,
והדרתי רגלי מהמוסד לבטוח לאומי. אבל כשאכן החמיר מצבי, וסגרתי את חברתי ההנדסית
ולא יכולתי להמשיך לעבוד ולקיים את משפחתי בכבוד- או אז לא נותרה לי ברירה והגשתי
בקשה להחמרה במצבי. והתשובה שקבלתי מפקיד בכיר בתחום נפגעי פעולות איבה, היתה
הפניה לאותו "משפט תמים" של אותו פרופסור מתוחכם, שבהחלטתו ההסטורית, כנראה
ריצה את רצון מעסיקיו, שהם גם במקרה הגוף המשלם את קצבאות הנכות- המוסד לבתוח
לעומתי.  ולאחר מספר ימים אני כותב לאגף פניות הצבור במוסד לבטוח לאומי, ושואל
האם יש לי אופציה אחרת, במסגרת המל"ל לקבל עזרה בכדי שאוכל לקיים בכבוד את
משפחתי. ואני מקבל תשובתם להגיש תביעה לנכות כללית, אך במקביל אני מקבל גם מכתב
מאחראית בכירה לתחום קצבאות בסניף חיפה במל"ל, שאין תשלום "כפל קצבאות".
וחמתי בוערת בקרבי, ההתחמקות של המל"ל, מזכירה לי לקוח סורר של חברתי, שניסה
להתחמק מתשלום שכר טרחה עבור תכנון הנדסי שהכנתי עבורו.

בדקתי את הנושא מול חבר, משפטן שמצוי בתחום, והינו עובד מדינה, שמטפל יום יום בנושאים אלו, והוא אומר לי בזאת הלשון:"ראשית החלטת הועדה הרפואית בשנת 1991 אינה תקינה מבחינה פרוצדוראלית, ובאפשרותך לפנות לבית הדין לעבודה. ושנית מכתבה של האחראית הבכירה,הינו מוטעה מיסודו. במקרה שלך קצבת נפגעי פעולות איבה משולם עפ"י חוק נפגעי איבה ואילו קצבת נכות משולמת עפ"י חוק הבטוח הלאומי.

ולאחר ששמעתי את דבריו של חברי, זעמי פרץ את כל המחסומים, והוא מחבק אותי ומבקש, איציק, תירגע אתה פוגע בבריאות שלך.  ואני שואל את חברי, הספור שלי הוא מקרי,
והוא עונה לי, כדמעה בקצות עינו, לא, אבל ברוב המקרים , הפגיעות של המל"ל הינן באזרחים
מהשכבות החלשות, שהעברית אינה מצויה בפיהם, וידם אינה משגת שכירת עורך דין. אבל אתה
ה"צבר עם הפה הגדול", תדע להתמודד מולם כאשר החוקים "מדברים בעד עצמם".

דבריו של חברי המשפטן, והמצב שראיתי בשטח, חיזקו בי את הרצון להיאבק בנושא, מצוקת
חברי הנכים מהשכבות החלשות. השבוע, ישבתי בחדר המתנה בבטוח הלאומי,וחיכיתי לדיון
בועדה רפואית. לצידי יושבת עולה חדשה די מפוחדת,ושואלת אותי מה יקרה לה שם בפנים.
אני מרגיע אותה,מסביר לה את ההליכים,ומציע לה שבעתיד תיפנה אלי ולחברי לדרך, ואנו
נלווה אותה לתוך חדר הוועדה הרפואית.

איני מספר לאותה עולה חדשה מפוחדת, מה עבר עלי בוועדה הרפואית הקודמת שלי.
הרופא ומזכירת הוועדה אינם מזדהים, והתגים עם שמותיהם הפוכים, ולוקח לי זמן, לשכנע
את הרופא להציג בפני את התג עם שמו, כאילו אין הנחיות ברורות בנושא.

במהלך הוועדה, לאחר שגיביתי את תלונותי הרפואיות בבדיקות חד משמעיות התומכות
בטענותי, שואל הרופא:" אבל זו אפיזודה חולפת?" ואני עונה :"על סמך מה אתה קובע
זאת" והרופא עומד על שלו:"הרי אושפזת רק פעם אחת?" ואני משיב:"האם מצויים בידך
כל הרשומות הרפואיות שלי, כולל רופאים מומחים והרשומים של רופא המשפחה?"
ואני מחזיק את עצמי, לא להפוך את השולחן בחדר, כי אולי זה הפתרון המהיר ביותר.
עפ"י התסריט שלי, תבוא משטרה ויעצרו אותי לכמה שעות, ואז אני אפנה עם הספור
לחברי בתקשורת, ומכיוון שהפעם יש "דם בספור" –הנושא גם יפורסם.
אבל אני מתאפק, יוצא מחדר הועדה, ורואה את "מסעודה משדרות" נכנסת ל"גוב האריות",
ושואל את עצמי, איך הרופא הזה יכול ל"קרקס" אותה- זה לא כוחות.
ספרו נא לי קוראי טור זה, האם מי מכם מצא, אדם שפוי, בעל מקצוע חופשי, במקרה זה רופא, שיכרות את הענף עליו הוא יושב בבטחה, ונהנה מפרי העץ ומצילו?   

אני מתחיל לחפש גופים וולנטאריים ומשרדי עורכי דין שיגישו עתירה לבג"צ בנושא,
ואף פונה לתקשורת. ברשות השידור הממלכתית, מצאתי אוזן קשבת  של משה נגבי-
משפטן,מרצה לתקשורת, איש מוסר ועורך התכנית "דין ודברים" ברשת ב'. ובלי קשר
לפנייתי מספר לי משה נגבי, שבעוד שבועיים , יופיע בתכניתו אורטופד שיושב בוועדות
הרפואיות של המל"ל. אני מאזין בקשב רב לדבריו של האורטופד, ומקבל אשור נוסף
לחששותי לגבי תקינות פעולות הוועדות הרפואיות במל"ל. ולאחר מספר שבועות מופיע
בתכנית ח"כ רן כהן, ובין ייתר דבריו מבטיח לטפל בנושא הוצאת הוועדות הרפואיות מהבטוח הלאומי.

אני ממשיך בחיפושי לגוף שיעזור לי ב"הרמת הבג"צ", ובאחד מביקורי בירושלים אני מופיע בתכנית "דין ודברים" בנושא ליקויי בניה, ולפני שידור התכנית, אני שם פעמי למשרדי התנועה לאיכות השלטון. אני נפגש עם דובר התנועה, שמבין את החשיבות הציבורית של הנושא, ומנסה לייזום פגישה ביני לבין יו"ר התנועה. ובסופו של יום אני מקבל את תשובת האחראית לפניות הצבור, שנושא הוועדות הרפואיות לא נמצא באג'נדה שלהם.

להפתעתי, באותו יום אני רואה באחת מתכניות הטלוויזיה, עורך דין צעיר המייצג את התנועה לאיכות השלטון,בתביעה כנגד השר צחי הנגבי, בנושא כרטיסי חינם למשחקי כדורגל.
אתם מבינים, מה מעניין את שומרי האיכות, נושאים אקטואלים שמעניינים את הצעירים היאפים.

לאחר מסע חיפושים ארוך חברי ואני, מוצאים משרד עורכי דין שמוכן לקחת את העתירה לבג"צ
והטפול בתיק הוא פרו בונו (כולל תשלום האגרה לבית המשפט). בפגישתנו הראשונה, אני שואל
את עורכת הדין, מה הניע אותך לטפל בנושא, והיא ענתה: כעורכת דין המצויה בתחום, ומופיעה
כמעט מידי יום בתיקים כנגד המוסד לבטוח לאומי, אני מבינה את החשיבות הגדולה, בדרישתכם
להוצאת הוועדות הרפואיות מהמל"ל.

כמו בנושא חניות נכים בחניוני משרדי הממשלה, גם במקרה זה אני מבקש את עזרתה של
ד"ר דינה פלדמן, נציבת שוויון לאנשים עם מוגבלות, גוף השייך למשרד המשפטים.
הנושא מועבר ליועצת המשפטית של הנציבות, שמכינה נייר עמדה בנושא. אבל הנושא
נמשך ונסחב כבר שלושה חודשים, ויש לי תחושה לא נעימה, שיתכן ומאן דהוא במערכת
השלטונית מנסה להצר את חופש הביטוי והדיעה של עובדי הנציבות. ואולי אני טועה,
ווהיועצת המשפטית לא עומדת בעומס המשימות שמוטל עליה. כבר שמעתי, מאחד מאנשי
הנציבות, שחלק מהמשרות אצלם לא מאויישות בשל אי העברת תקציב ע"י "נערי האוצר".
וכי למה שנלין, הרי גם לכנוס הקרוב בנושא אנשים עם מוגבלות המתקיים בארה"ב בחסות
האו"ם, לא נמצא תקציב של 2000$ לשלוח גם נציג מקרב הנכים.

לאחר שסיימתי לכתוב את המאמר, חלו שתי התפתחויות, שההגינות מחייבת אותי לעדכנם.
קבלנו את נייר העמדה של הנציבות בנושא הוועדות הרפואיות, וזה מסמך בנוי לתלפיות,
והוא יהווה נדבך מרכזי בעתירה לבג"צ בנושא הוצאת הוועדות הרפואיות מהבטוח הלאומי.
כמו כן, לאחר לחץ תקשורתי של צבור הנכים, נמצא תקציב לצרוף נכה למשלחת לכנוס
המתקיים בארה"ב בחסות האו"ם.

הוגשו הצעות חוק בנושא בכנסת ה-16 , אך משרד האוצר טירפד אותם, הממשלה יושבת
בחיבוק ידיים- נו אזרחים יקרים, תנו לי עצה מה עושים?? איך מפעילים את ה"מתמהמהים
הכרוניים".   לי הפתרון היה ברור כבר לפני יותר משנה, אבל גם לי זה לקח זמן, ולאחר
פגרת הקיץ יוגש בג"צ בנושא. ומעניין איך יראו פניו של נציג פרקליטות המדינה, כאשר
אחד השופטים ישאל אותו:תאמר לי אדוני מדוע לא עשיתם עד היום מאומה? ואותו פרקליט
יתפתל בכסאו, ואז יקום ויענה כמו תלמיד שסרח:" מורתי לא יכולתי להכין את שיעורי הבית
כי אמא שלי מאד חולה" והמורה עונה בזאת הלשון:"בתירוץ הזה השתמשת בשבוע שעבר,
אין לך "אגדת עם", אחרת לספר לכבוד בית המשפט".
תיקצר היריעה לספר על "אגדות העם" שמצויות בארכיון הפרטי שלי, ועל כך בטורים הבאים.
ובמקביל לעתירה לבג"צ אני פועל עם חברי, להגשת הצעת חוק חדשה בנושא הוצאת הוועדות הרפואיות מהבטוח הלאומי. 

בימים האחרונים, הפסקתי ל"נדנד" לחברי הכנסת, מולם אני פועל, כי כש"התותחים רועמים המוזות שותקות"-  ויש דברים אחרים וחשובים יותר הראויים לטפולם.
עדכון נוסף לאחר סיום כתיבת המאמר, נוצר קשר ביזמתו של חבר כנסת הפועל למען זכויות הנכים ואני מקווה שלאחר פגרת הכנסת, תונח על שולחן הכנסת הצעת החוק המסדירה את נושא הוועדות הרפואיות בכל התחומים (בטוח לאומי, משרד הבריאות ומשרד הבטחון)

בינתיים צוותי החשיבה, שיזמתי את  הקמתם- מכינים "שלד של הצעת חוק" רצינית ומקיפה. ועל כך אספר באחד הטורים הבאים, כשהנושא יהייה בשל לפרסום.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד