נתב"ג, טרמינל 3, רשות שדות התעופה

15/11/2013
הגדל

 

תקציר

 

טרמינל 3 המפואר נבנה בפיקוח יועץ נגישות, אך יש לא מעט בעיות לנכים בפרט ולנוסעים רבים בכלל. אנחנו בקשר עם הנהלת רשות שדות התעופה, אך חלק מהסוגיות טרם טופלו.

 

תלונות וממצאים עיקריים

 

  1. נכים עם תו "כסא גלגלים" (כחול) יכולים לחנות מעל 24 שעות בחניה לטווח קצר בתעריף "טווח ארוך" (הנמוך יותר). זו תוצאה של סיכום (מפברואר 2005) בין נציג "ארגון הגג של הנכים" לבין האחראי על החניונים בנתב"ג. התשלום בעמדה מאויישת ביציאה (לא במכונה) תוך הצגת תו נכה ותעודה מזהה. צריך להבהיר בשילוט ברור ובאתר האינטרנט מי זכאי לחנייה לטווח ארוך בחניון הזה ובאילו תנאים.  
  2. רמפה באוטובוס לחניה "לטווח ארוך" וממנה - גם שם צריך שילוט ברור בעברית ובאנגלית ליד הדלת עם הרמפה כדי שיהיה ברור מה חובתו של הנהג ומה נוהל השימוש ברמפה. עליה ממדרכה תקל על התהליך (בתנאי שהמדרכה נגישה, כמובן). צריך לעודד בעלי תג נכה לחנות ב"טווח הקצר" כדי להימנע מהטירטור של המעבר דרך האוטובוס, שהוא קשה במיוחד עבור נכים.
  3. חניה לטווח ארוך - גם אם יהיו פחות מקומות מוצלים, לא יתכן שאי אפשר לפתוח דלת של מכונית עד הסוף (שלא לדבר על מעלית של ואן). ראו תמונה. שוב, פחות רלוונטי מרגע שהתאפשרה חניה לטווח ארוך צמוד לטרמינל.
  4. מכונות תשלום בחניה - עבור נכים זה טירטור קשה במיוחד אם אין ליווי של בוגרים שיכולים לעזור. במרץ 2010 הכיר בית משפט בתוקפו של חוק החניה לנכים בחניון הזה ופסק על פטור מתשלום. בפועל הוצבו שלטים שמגבילים את הפטור ל- 5 שעות.
  5. שילוט ברור ובעודף (למשל לאוטובוסים ו"שאטלים") לא יזיק אף פעם. צריך לזכור שאנשים מגיעים עם התרגשות ו/או עייפים, או עם קשיי התמצאות או עם ליקויי ראייה ולכן אי אפשר לסמוך על זה שיידעו לאן להגיע.
  6. יש עדיין שימוש ב"אל-עלית". הסבירו לנו שכאשר יש יותר משניים או שלושה נכים בטיסה אחת, קשה לאחראים על הליווי להעביר את הנכים בדרך הארוכה בתוך הטרמינל. לפחות חלק מה"אל-עליות" כבר במצב לא מזהיר (יש טלטול מפחיד בהתחלת הירידה באחת מהן ודלת שלא נסגרת באחרת). ניתן להוסיף לרכבים החשמליים המכונים "באגי" (שמסיעים קשישים בתוך הטרמינל) נגרר עם משטח נמוך שעליו ניתן יהיה להעלות משתמש בכיסא הגלגלים. היתרון היחיד של האל-עלית הוא שמגיעים די קרוב לביקורת הדרכונים. עדיין - במזג אויר קיצוני נוח יותר בשרוול.
  7. אין מספיק כוח-אדם להצמיד מלווה לכל נכה בכיסא-גלגלים (פעם זה היה מקובל) במיוחד כשמגיע מטוס גדול ממקום שיש בו הרבה נוסעים נכים וקשישים. הם סומכים על זה שחלק מהנכים יכולים לנוע למרחקים ארוכים בכוחות עצמם או שיש איתם בני משפחה / חברים. צריך שילוט ברור מהשרוול למעלית ואפשרות להפעיל מעליות ללא כרטיס מגנטי. המלווה צריך להיות עם הנכה עד היציאה מהטרמינל. יש תלונות גם על אדיבות המלווים. עבור עולים, תיירים ואנשי עסקים נכים שמגיעים לארץ זה הרושם הראשון... בשלב מסוים הנהיגו שירות של סבלים בתשלום (ראו בהמשך) ויש הסתייגויות.
  8. חברות התעופה (פרט ל"אל-על") מספקות את שירותי הסיוע לנכים באמצעות חברות לאופר, QASאירוהנדלינג ו- GHI (התאחדה עם "לאופר"). מנהל בכיר באחת מהן כותב "השירות שאנו מספקים הוא בהתאם לדרישות חברות התעופה שבטיפולנו ..., ובהתאם למגבלות השונות המוטלות עלינו ע"י רשות שדות התעופה". יש אי-בהירות ביחס לחלוקת האחריות על השירות הזה בין החברות האלה לרשות שדות התעופה ולחברות התעופה, כלומר אין גוף אחד שמחליט מה יהיה ב"חבילת השירות" לנוסע הזקוק לסיוע. לפי תלונה המוכרת לכותב מקרוב, המלווים מטעם אחת החברות סרבו להביא את כיסא הגלגלים הפרטי לפתח המטוס בטיסה נכנסת. הטלת האחריות על חברת התעופה נעשית עוד יותר בעייתית עם הנהגת מדיניות השמים הפתוחים, לפיה יעברו כאן גם טיסות שכר לא סדירות של חברות קטנות.
  9. תחזוקה לקויה של רכבי "אמבוליפט" / "אל-עלית" כולל תלונות על ליקויי בטיחות, לכאורה.
  10. כאשר משתמשים ברכב החשמלי ("באגי") - להימנע מהצורך להעביר את הנכה / הקשיש מספר פעמים בין הרכב לכיסא הגלגלים. חשוב מאד להימנע מהפרדת הנכה מחבריו / בני משפחתו. הגיעה תלונה גם על זמינות הרכבים החשמליים. האחריות על הפעלתם והזמנת השימוש בהם מוטלת על חברות התעופה (שוב, בעייתי בעידן ה"השמים הפתוחים"). בחלק מהמקרים אפשר להזמין רק במקום (ב- check-in). נודע לנו על מקרים שהציעו כיסא גלגלים למי שיכול היה להסתפק ברכב החשמלי.
  11. הייתה בעיה ב"פטור ושמור". ביוני 2006 דווח לנו שהיא נפתרה, ראו במדור "סיפורי הצלחה". בהמשך דווח על תקלות שלא מיהרו לתקן.
  12. אין עניין בניסיון להפיץ חוברת נהלים (בנושא נתב"ג) לכל הנכים בישראל. מי שנוסע לעיתים רחוקות ומי שמגיע מחו"ל לא יידעו על קיומה. מי שנוסע לעיתים קרובות לא ירצה להצטייד בחוברת כזאת עבור כל שדה תעופה שהוא עשוי להגיע אליו בעולם... החוברת מיותרת אם יש שילוט ברור, מידע מסודר באינטרנט ושירות אנושי טוב.
  13. יש תלונה על שירותי הנכים באולם מקבלי הפנים (בעיקר אי-השלמת הרכבת ידיות ומנעולים). לא תמיד יש שירותי נכים בצמוד לשירותי נשים ולכן נשים עם מגבלות נאלצות לחזור לשירותי הגברים (מרחק של כמה עשרות מטרים לפעמים).
  14. אין סיבה לדרוש מנכים להגיע 4 שעות לפני הטיסה. לפעמים אין check-in כה מוקדם והתוצאה תהיה המתנה מיותרת בתור.
  15. מתבקש תיאום טוב יותר בין דיילי הקרקע לדיילי המטוס בכל הנוגע לכיסא הצר, הצורך בכיסאות גלגלים של שדה התעופה וכו'. כיסא צר אחד צריך להימצא בכל מטוס.
  16. מצבם של חלק מכיסאות הגלגלים של שדה התעופה מחפיר (למשל רגליות שבורות).
  17. לפי כתבה ב- YNET - יש קשיים בגישה למוניות מוזמנות, לאוטובוסים ולרכבת במיוחד למי שמגיע לישראל עם מזוודות רבות.
  18. בספטמבר 2006 מסתבר שנגישות אתר האינטרנט של רשות שדות התעופה מוגבלת. הוא זקוק לגרסה העדכנית ביותר של הדפדפן וה"תוספות", אחרת המחשב נתקע. האתר מסרב לעלות בדפדפן חלופי (למשל FIREFOX MOZILLA). מי שגולש בהצלחה (בד"כ) דרך מחשב ישן או ציבורי, לא יצליח עם האתר הזה. גם ב- 2013 האתר לא מספק את כל המידע הנחוץ לנוסעים עם מוגבלויות.
  19. דלפקי השירות גבוהים מדי עבור נמוכי-קומה או משתמשים בכיסאות-גלגלים. בעיה דומה קיימת בקופות הנפרדות של "אל-על".
  20. תאורה. ב- 2010 הגיעה תלונה על תאורה לקויה בחלק מהמעברים והשרוולים בטרמינל 3. זה מכביד על הבטיחות וההתמצאות של לקויי ראייה.
  21. יש קושי ניכר וסכנה בטיחותית לנעזרים בקביים ולמתקשים בהליכה. מרחקי ההליכה ארוכים, אין ספסלי מנוחה והריצפה חלקה מאד במקומות שחייבים להגיע אליהם (למשל ליד מסוע המטען האישי). ראו מכתב גלוי של ד"ר עמוס תלמי.
  22. יש סיוע (סבלים בתשלום בלבד) מהחניה (או מתחנת הרכבת) לתוך הטרמינל. ראו באתר רשות שדות התעופה. לא כדאי להמתין לרגע האחרון כי מספרי הטלפון ותנאי השירות משתנים...

 


 

פירוט נוסף

יש מקום לפירוט באתר האינטרנט של נתב"ג, למשל בנושא הסדרי החניה (חניה ארוכה ב"טווח קצר"). לכותב נוצר הרושם (מניסיון אישי) שגם העובדים לא מכירים את הסיכום הזה וכמעט בכל חזרה מחו"ל יש עימות עם הקופאים ביציאה. אנחנו מתנגדים להבחנה בין סוגי התווים (יש גם החלטת בג"ץ בנושא).

יש אי-דיוקים וחוסר בהירות בניסוח ביחס לאופן מסירת כיסא-גלגלים פרטי לנכה אחרי הטיסה.

תשומת-לב נחוצה לנושא הטלת האחריות לטיפול בנוסעים נכים על חברות התעופה. זהו פתח לתקלות במיוחד כאשר מדובר בחברת תעופה קטנה או בטיסות שכר. בכל מקרה, גם אם השירותים ניתנים ע"י קבלני משנה (שירות המכונה handling) עבור חברות התעופה, הם עושים זאת בשטח שדה התעופה ובפיקוח הרשות. ראו תלונה ספציפית על "לאופר" מיוני 2008. יש קושי גדול עוד יותר כאשר מזמינים טיסה דרך האינטרנט, כי לא תמיד ניתן לבקש את הסיוע דרך הטפסים ואין מענה אנושי. הבעיה קיימת גם במדינות אחרות.

בשדות התעופה הקטנים בישראל הנגישות לנכים היא חלקית ביותר. ב- 2005 נרכש "אמבוליפט" לשדה התעופה באילת, אך זה ממחיש את היעדרם של סידורים מקבילים בשדה דב, במחניים ובחיפה. ראו פירוט בתלונה נפרדת על "ארקיע".

בדצמבר 2005 הגיע אלינו העתק מכתב של משפטנית בכירה, מרותקת לכיסא גלגלים. היא כותבת, בין השאר:

"במסגרת תפקידי הייתי ... עשרות פעמים בחו"ל... אני נדהמת כל פעם מחדש מהמקצועיות, היעילות והיחס האדיב והמתחשב שאני מקבלת בכל שדה תעופה בו עברתי, ומנגד מחוסר המקצועיות, חוסר היעילות והיחס המזלזל הגובל בהשפלה, לו אני זוכה בנתב"ג.... דקות ארוכות לאחר שאחרון הנוסעים עזב את המטוס, כאשר המנקים כבר מחכים בחוץ, הגיעה נציגת חברת התעופה... וגליתה שאיש לא הגיע לעזור לי לרדת מהמטוס... לאחר שהסברתי לה שאיני יכולה ללכת, הוזעק מישהו עם כסא צר. הלה היה חסר ניסיון... לבסוף, עובדות הניקיון... נחלצו לעזרה: הבחור תפס אותי בידים... וכמו שק תפוחי אדמה העבירו אותי לכיסא שלי.". בהמשך היא כותבת גם על תקלות בליווי ובסיוע עם המטען.

 

במרץ 2010 ניתנה החלטה בתובענה היצוגית של רוזנברג נגד אי.פי.אי. (תנועה וחניה) (ישראל) בע"מ (בעלת הזיכיון בחניוני נתב"ג). בין השאר, נכתב בהחלטה: "הוצב שילוט המודיע לקבוצת התובעים בכניסה לחניונים, על מכונות התשלום, וביציאה מהחניונים על זכותם לחנות ללא תשלום...". בפועל (נכון לאמצע 2011) יש שילוט שמגביל את הפטור במספר שעות:

פטור חלקי מתשלום חניה לנכים בנתב"ג

בסוף מרץ 2012 מגיעה תלונה על אי כיבוד ההסדר הנ"ל. המתלונן כתב בעצמו להנהלת נתב"ג, לשר התחבורה, לארגוני נכים ולאחרים ואנחנו ממתינים לתגובות.

 

באמצע 2013 מגיעה תלונה חריפה ביותר על נוהל משפיל למימוש הזכות להנחה או פטור לבעלי תג נכה:

"...דורשים לקחת לתוך המשרד את תג הנכה ותעודה מזהה, ממתינים דקות ארוכות, לפעמים כעשר דקות עד שמואילים להחזיר את התעודות ופותחים את השער. דבר חדש שנוסף לאחרונה, ... לא מכירים בתעודת נכה צה"ל כתעודה מזהה".

המתלונן ואנחנו פנינו לרשות שדות התעופה ואחרי תזכורות הגיעה ביוני 2013 התשובה הבאה:

"הנחייה חדשה שנכנסה לתוקף לאחרונה אומרת לבדוק את המסמכים ולשחרר ללא כניסה למשרד לצילום התעודות"

במקביל הגיעה תשובה מעוזר מנהל נתב"ג:

 

התשובה מרגיזה ביותר, כי מסתתרת מאחוריה ההנחה שכל מי שמציג תג נכה הוא עבריין פוטנציאלי (זיוף, שימוש לרעה וכו') ולכן צריך לבדוק כל בעל תג שיוצא מהחניון. עבירות רבות אחרות, שהן מסוכנות לציבור, נאכפות מדגמית או באמצעות מה שמכונה profiling. זה תקדים מסוכן גם ביחס לחניונים אחרים שניתן בהם (לפי חוק) פטור מתשלום עבור חניה עם תג נכה. אנחנו מתנגדים להתנהלות כזאת דווקא נגד בעלי תג נכה שמממשים את זכותם לפי החוק.

 

בספטמבר 2013 מגיעה תלונה חריפה על בטיחות ה"אמבוליפט" של QAS וטיב השירות:

"...הקלנועית של אשתי, שהיתה אמורה להגיע ולהמתין לנו בשער, לא הגיעה כלל ולכן התבקשנו (ע"י אנשי חברת QAS – נציגי בריטיש איירוייז בנתב"ג) לעבור לאלעלית שהמתינה ליד דלת המטוס. מאחר ואשתי יכולה לנוע למרחקים קצרים בעזרת קביים לא הובא כסא גלגלים ועברנו ברגל, אולם כשנכנסנו לתוך האלעלית הודענו מייד שאנחנו מסרבים לנסוע בה: באלעלית הנ"ל היו כסאות מתקפלים בלבד, ללא חגורות בטיחות, וכולם (בדקתי!) היו מחוברים לרצפה בברגים רופפים! גם אילו היה מובא כסא גלגלים לא היה ברכב הנ"ל שום אמצעי לעגינת הכסא לרכב. יש להודות שכל רכבי ה- High Lift בעולם, ובנתב"ג בפרט, הינם מוזנחים ונראים יותר כרכבים להובלת בעלי חיים מאשר אנשים (מוגבלים!) אולם בשום מקום עד היום לא נתקלנו בזלזול בטיחותי מסוג זה! רכבים אלה הינם בלתי יציבים מטבעם, תא הנסיעה עולה ויורד והנסיעה איננה חלקה. לאור סירובנו להשתמש באלעלית, הוזמן באגי לאסוף אותנו ולהסיע אותנו בתוך הטרמינל. אנו סבורים שיש להביא מידע זה לידיעת המפקח על הבטיחות בנתב"ג על מנת שתיערך בדיקה מקיפה לכל האלעליות המופעלות בשדה ע"י נציגי חברות התעופה, והוצאת הנחיות למיתקון רכבים אלה על פי סטנדרטים להובלת נכים!".

המתלוננים כתבו לרשות שדות התעופה וטרם נענו (נכון לאמצע נובמבר 2013). הפנייה הועברה לחברי כנסת, לנציבות השוויון ולמשרד התחבורה ואנחנו ממתינים לתשובות. המצב המתואר מעורר שוב תהיות בדבר הפיקוח של המדינה (משרד התחבורה, רשות שדות התעופה) על חברות שירותי הקרקע.

 


 

מידע נוסף וקישורים

 

 

 

  הבאת כיסא גלגלים לפתח המטוס
  תלאות וסכנות למשתמשי קביים בטרמינל 3
דרג את הכתבהדירוג כתבה נתב"ג, טרמינל 3, רשות שדות התעופה: 3 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
2 מדרגים
הדפסשלח לחברהוסף תגובה
עבור לתוכן העמוד