המדריך למנגיש המתחיל

 
 

 

1.      רקע כללי

1.1. מטרת המדריך

מטרתו של מדריך זה לתת ל"מנגיש המתחיל" את הידע הבסיסי הנדרש, באופן קצר ופשוט תוך מענה על השאלות הבאות:

1.            למה להנגיש?

2.            עבור מי?

3.            מה מוטל עלי לבצע במסגרת ההנגשה?

4.            איך מנגישים?

5.            באילו לוחות זמנים עלי לעמוד, אם בכלל?

6.            מה הסיכונים אם לא אנגיש?

1.2. רציונאל הנגישות:

לכל אדם מגיעה הזכות לחיות בשוויון, כבוד, נוחות ועצמאות. גם לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות מגיעה זכות זו. גם להם מגיע לחיות חיים נורמאליים. על מנת להצליח להגשים מטרה זו נדרש קיומם של הסדרי נגישות שיאפשרו לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות להגיע ליעדם ולאפשר את השתתפותם והשתלבותם בחברה באופן שוויוני, מכובד ובמקסימום עצמאות
.

1.3. למי מנגישים? קהל המטרה - אנשים עם מוגבלות

·              כ-18% מהאוכלוסייה בישראל הינם אנשים עם מוגבלות על סוגיה השונים: מוגבלות פיזית, חושית (לקות ראייה ושמיעה), לקות נפשית ושיכלית.
מוגבלות נגרמת מסיבות שונות - ביניהן מחלות, זיקנה, לידה ותאונות
.

·              לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חיים בישראל - כ- 1,440,000 אנשים עם מוגבלות, כלומר, כמעט בכל משפחה שישית בישראל יש אדם עם מוגבלות, ללא הבדל דת, גזע, גיל ומין. כמו כן, ההערכה היא שעבור כ-700,000 איש (כ-10% מהאוכלוסייה) נושא הנגישות הינו קריטי.

·              אדם עם מוגבלות″ מוגדר בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח 1998 כ"אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בְּשֶׁלָּהּ מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים".

·              חשוב לזכור - נגישות חשובה גם לאנשים שאינם מוגדרים כ"אנשים עם מוגבלות" ביניהם אמהות עם עגלות ילדים, אנשים כבדי משקל, אנשים גבוהי/נמוכי קומה, כאלה עם מוגבלות זמנית ועוד.

 

1.4. מה היא נגישות / הסדר נגישות ?
בחיי היום יום קיימים מכשולים ומחסומים רבים המונעים מאנשים עם מוגבלות להגיע ולהשתתף בפעילויות שונות כמו כל אדם אחר. קיומה של נגישות הינה הדרך להתגבר על מכשולים ומחסומים אלה.

לדוגמא: מדרגה יכולה להוות מחסום עבור אדם היושב בכסא גלגלים - קיומה של רמפה או כבש יכול לסייע לו להתגבר על מכשול זה – זה הוא הסדר נגישות. לאדם לקויי ראיה הסדר נגישות הוא סימון תוואי הדרך ולאדם חרש מתורגמן לשפת הסימנים. למרות השוני באמצעי ההנגשה, המשותף לכולם  הוא - הסדרי הנגשה לצורך התגברות על מכשולים וחסמים ויצירת תנאים המאפשרים חיים שוויונים, מכובדים ועצמאיים כחלק מחיי החברה בישראל.

 

″נגישות″ מוגדרת בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח 1998
"אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי″.

 

1.5. עקרונות הנגישות
קיימים שני עקרונות בבסיסה של הנגישות "עקרון ההכלה" ו"עקרון הרצף":

"עקרון ההכלה"
אנשים עם מוגבלות הינם חלק בלתי נפרד מהחברה ומהציבור הרחב, וככאלה הם שווי זכויות לחיות, להשתלב ולהתנהל ביחד וללא הפרדה מכולם.

"עקרון הרצף"
אדם עם מוגבלות, יוכל להגיע לכל מקום ולקבל את אותו שרות ככל אדם אחר. הרצף הינו לוגי - חניית נכים, עלייה למדרכה, דרך נגישה, דלת כניסה נגישה, מסדרונות נגישים, דלפקי מודיעין, שרות נגישים, מעלית נגישה, שרותי נכים נגישים- די שאחד מהמרכיבים הללו לא קיים- עקרון "רצף הנגישות" נשבר ולא מתקיים אי קיום רצף הנגישות משמעו שהמקום או שרות אינו נגיש!

 

1.6. למה כדאי להנגיש?
ישנן סיבות טובות ורבות מדוע כדאי ומומלץ להנגיש, וביניהן:

1.            הגדלת מספר הלקוחות שיכולים להגיע ולהנות ממוצריך ושרותיך.

2.            שיפור שביעות הרצון של הלקוחות מארגונך.

3.            שיפור הנוחות לכלל לקוחותיך.

4.            המעשה הנכון מבחינה "חברתית".

5.            הימנעות מתביעות אזרחיות ופליליות.

6.            הימנעות מפגיעה תדמיתית.

7.            החוק מחייב אותך.

 

1.7. למה חייבים להנגיש?
בשנת 2005 במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח 1998, חוקק פרק "הנגישות", חקיקה זו מחייבת הנגשתם של המגזר הממשלתי, המוניציפאלי, המלכ"רי והעסק הפרטי. החקיקה מגדירה מהי חובת ההנגשה של מבנים, תשתיות, סביבה ופארקים, טלפוניה, טכנולוגיה, תחבורה, בריאות ועוד. החקיקה אף מגדירה את מסגרת הזמנים להנגשה, פטורים ואכיפה.

 

2.      החקיקה 

2.1. חוקים
החוק המוביל כיום את בנושא הנגישות ואנשים עם מוגבלות הינו חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח - 1988. החוק כולל: הגדרות, עקרונות מסגרת מובילים בתחום הנגישות, פרק בנושא איסור אפליה, תעסוקה, מינוי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והפרק העיקרי (פרק 19) אשר עוסק בנגישות, וכולל הגדרות של מהי נגישות, ומהם המקומות הציבוריים הדורשים הנגשה, לוחות זמנים לפעולה, פטורים, אכיפה, שאילתות, פרסום ועוד.

 

2.2. תקנות
בהתאם להוראות החוק תוקנו תקנות נגישות המגדירות לפי תחומים מה נדרש לבצע מבחינת הסדרי הנגישות בניהם תקנות נגישות לבניין חדש, תקנות נגישות לבניינים קיימים, תקנות נגישות לעניין פארקים.

 

החוק גם קובע נחיצותן של תקנות נגישות הכפופות למשרדי הממשלה השונים, בניהם תקנות נגישות מוסדות חינוך באחריות משרד החינוך, תקנות נגישות לשעת חרום באחריות משרד הביטחון, תקנות נגישות טלפונים (תקנות הבזק) ועוד.

באופן כללי התקנות נחלקות לשלושה סיווגים:

1.            תקנות לעניין בנייה - תקנות התכנון והבנייה פרק ח'1- בניין חדש, תקנות לבניין קיים, לבנייני מגורים - בכל הקשור למבנים, תשתיות מחוץ ובתוך הבניין.

2.            תקנות נגישות השרות - תקנות אלה הן בנוסף לתקנות לעניין המבנים/הסביבה ואלה עוסקות במגוון רחב של נושאים החל מעיצוב פנים, דרך הדרכות עובדים לשרות נגיש, הנגשת מוקדים טלפונים ואתרי אינטרנט, הנגשת מידע לפורמטים מותאמים למוגבלויות השונות, פרסום נגיש, יצירת נהלים המוודאים הטמעת הנגישות ועוד.

3.            תקנות ייעודיות - תקנות במגוון נושאים שונים לדוגמא - שעת חרום, השכלה גבוהה, מוסדות חינוך, מערכת הבריאות, פארקים ועוד.

 

2.3. תקן ישראלי לנגישות הסביבה הבנויה 1918
תקן זה כולל  שישה חלקים כאשר מטרתו של כל חלק הינה להגדיר בצורה מפורטת ומדויקת דרישות מינימום לתכנון נגיש שתשרתנה אנשים עם מוגבלות בכל תת תחום שבו עוסק. לדוגמא, כאשר בתקנות מוגדר שנדרש לסמן חניית נכים, להתקין כבש או לבנות שרותי נכים- התקן הישראלי בחלק הרלוונטי תהיינה ההגדרות המפורטות לרבות מידות ושרטוטים כיצד יש לבצע זאת בפועל.
להלן רשימת ששת החלקים לתקן הישראלי 1918 לנגישות:
ת"י 1918 חלק 1           - נגישות הסביבה הבנויה - עקרונות ודרישות כלליות
ת"י 1918 חלק 2           - נגישות הסביבה הבנויה - הסביבה שמחוץ לבניין
ת"י 1918 חלק 3.1         - נגישות הסביבה הבנויה - פנים הבניין - דרישות בסיסיות
ת"י 1918 חלק 3.2         - נגישות הסביבה הבנויה - פנים הבניין - דרישות משלימות לשימושים ספציפיים
ת"י 1918 חלק 4           - נגישות הסביבה הבנויה- תקשורת
ת"י 1918 חלק 5           - נגישות הסביבה הבנויה - יחידות דיור ואכסון
ת"י 1918 חלק 6           - נגישות הסביבה הבנויה – אמצעי אזהרה והכוונה לאנשים מוגבלי ראיה.

 

2.4. אכיפה
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות קובע שתי אפשרויות לאכיפה כלפי מפר הוראות החוק:

1.            מטעם המדינה (פלילי) -

1.            אכיפה על ידי נציבות שוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות.

2.            צו נגישות: הנציב יכול להורות על צו נגישות על ביצוע התאמות נגישות בלוח זמנים שיקבע. הנציב יוציא צו נגישות רק לאחר שיתן הזדמנות למקבל הצו להשמיע טענותיו. המצאת צו נגשות הינה בהתאם לסעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי.

3.            חקירה בידי הנציבות: הנציבות יכולה לזמן לחקירה בגין אי עמידה בחוק ותקנות הנגישות!

2.            מטעם האזרח (אזרחי)-

1.            תביעה כעוולה אזרחית: בית משפט רשאי לפסוק בשל מעשה או מחדל לפי החוק פיצויים בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק.

2.            תביעות יצוגיות

3.            פעילות חברתית דרך מדיה חברתית

3.            המשמעות - עונשין:

1.            הפרת החוק: המפר הוראה מהוראות החוק יוכל להיות חשוף להרשעה פלילית וכפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין (כיום עומד על עד 75,300 ₪) וכן במידה ובית המשפט הרשיעו, רשאי נוסף על כל עונש אחר, לצוות על הפסקת העיסוק בעסק לתקופה שיקבע.

2.            הפרת צו נגישות: אם התקבלה הוראת צו נגישות והופרה, בנוסף לקנס האמור ניתן יהיה להשיט קנס נוסף, בשיעור של 5% לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הנגישות, וכן אם נעברה העבירה בידי תאגיד,כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

3.            אחריות אישית: כמו כן החוק קובע אחריות אישית על נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרת הוראת צו נגישות שכן המפר הוראה זו, דינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין ("נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה), יתרה מזאת, החוק קובע חזקה כי נושא המשרה בתאגיד הפר חובתו לפקח אלא אם הוכיח אחרת.

4.            אחריות נושא משרה בתאגיד- ישנה אחריות על מנהל פעיל / שותף או עובד בכיר לנושא העוולה למעט אם הוכח שהעוולה נעשתה ללא ידיעתו או שנקט אמצעי סבירים בנסיבות העניין למניעת העוולה.

 

2.5. לוחות זמנים ליישום - נגישות בנכסים:

מדובר בנושא מורכב. חלקו עוסק בהנגשת מבנים וחלקו בתקנות נגישות השרות 
הזמנים שונים ומשתנים באם לגופים השונים המיישמים:

1.            רשויות מקומיות - עד נובמבר 2021 - בהתאם לכמות הנכסים. בתקנות מוגדר כמה אחוזים בכל שנה.

2.            רשויות ציבוריות - עד נובמבר 2018 - בהתאם לכמות הנכסים. בתקנות מוגדר כמה אחוזים בכל שנה.

3.            גוף פרטי - עד נובמבר 2017 - בהתאם לכמות הנכסים. בתקנות מוגדר כמה אחוזים בכל שנה.

4.            למטה בסעיף 6 מדריך מפורט להנגשת נכסים.

 

2.6. לוחות זמנים ליישום - נגישות השרות:

הזמנים שונים ומשתנים באם לגופים השונים המיישמים:

1.            הדבר הראשון שנדרש לבצע הינו בדיקת פערי נגישות השירות עד ה 25/4/2014 - צרו קשר לסיוע.

2.            פרסום פרטי רכז נגישות עד 1/7/2014

3.            הנגשת מערכת ניתוב טלפוני עד 1/7/2014

4.            פרסום הסדרי הגישות עד 1/7/2014

5.            הדרכות עובדים עד ה 25/10/2014

6.            מקומות נותני שרות בעד 4 מקומות שונים -נדרשים ליישם את התקנות עד 22/12/2014.

7.            מקומות נותני שרות במעל ל 4 מקומות שונים -נדרשים ליישם את התקנות עד 1/11/2017 לפי אחוזים בכל שנה עד המועד הסופי.

8.            ישנם לוחות זמנים שונים לגופים כגון - מערכת המשפט, רשות ציבורית, מוזיאונים וגלריות, סיפריות ועוד.

9.            הנגשת אתרי אינטרנט - אתר קיים עד אוקטובר 2015, אתר חדש תוך 3 שנים - אוקטובר 2016

 

2.7. אנשי מקצוע - מורשי נגישות

המחוקק קבע שני סוגי אנשי מקצוע (רשומים בפנקסי התמ"ת) כמי שבסמכותם לקבוע לכל דבר ועניין האם עומדים בדרישות הדין לעניין נגישות- מורשה מתו"ס ומורשה השירות

1.            מורשה נגישות מתו"ס: מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה יהיה מי שלמד את המקצוע ומגיע עם רקע אקדמאי מתחום הבינוי והוא רשום במדור מורשים לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה בפנקס המהנדסים והאדריכלים או במדור מורשים לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה בפנקס ההנדסאים והטכנאים.

2.            מורשה נגישות שירות: יהיה מי שלמד את המקצוע ומגיע עם רקע אקדמי או טכנולוגי מתחומים שמוגדרים בחוק; ויוכל לייעץ ולאשר בהתאם לדרישות החוק עניינים מתחום נגישות השירות.יש חשיבות רבה לכך ששני המורשים יהיו מתואמים ביניהם ויפעלו בשיתוף פעולה

3.            רכז נגישות
חקיקת הנגישות קובעת שכל ארגון  אשר מעסיק 25 עובדים ומעלה, מחויב  למנות את אחד מעובדיו לתפקיד "רכז נגישות". תפקידו של רכז הנגישות הינו למסור מידע לציבור על הסדרי הנגישות הן מבחינת הנכסים והן מבחינת השירות. הרכז ייוודא שהגורמים האחראיים נדרשים לבצע התאמות נגישות. רכז הנגישות יסייע בייעוץ והדרכה לגורמים האחראיים בארגון בהתאם לחוק והתקנות. הרכז יתעדכן אחת לשנה  ויפרסם את שמות ודרכי ההתקשרות עימו לציבור. רכז הנגישות יסתייע במורשי נגישות ככל שנדרש לארגון.
לפרטים על קורסים והכשרות נגישות - לחץ כאן.

 

3.       מהי נגישות?
נגישות נחלקת לתתי תחומים רבים העיקרים שבהם:

 

3.1. נגישות פיזית - מבנים
חקיקה נעשתה הפרדה בין נגישות מקומות (מבנים) חדשים (כאלו שקיבלו היתר בנייה לאחר 1 באוגוסט 2009) לבין מקומות (מבנים) קיימים (כאלו שקיבלו היתר בנייה לפני1 באוגוסט 2009); רמת הנגישות הנדרשת למקום חדש הינה גבוהה יותר וכפועל יוצא טובה יותר לאנשים עם מוגבלות, לעומת מבנים קיימים שבהם ניתנו "הקלות" ו"הנחות". יהיה נכון להסביר את הנגישות בצורת "רצף לוגי":
בתקנות מוגדרות הנחיות וכמויות ובת"י 1918 מוגדרת הנחיות מפורטות כיצד לבצע - חובה להתייעץ ע"י מורשים ומומחים. (הערה - הפירוט בחלק זה הוא סימלי והסברתי בלבד)

1.            חניית נכים
חניות אלה הינן קריטיות מבחינת נגישות, חשוב ביותר שאלה תהיינה קרובות ככל שניתן, בכמות מספקת, מסומנות באופן בולט ומותאמות לסוגי רכבי הנכים השונים.

2.            עלייה למדרכה
עלייה למדרכה הינה קריטית על מנת לאפשר לאדם עם מוגבלות בניידות לגשר בין הכביש למדרכה. חשוב שזו תהייה בשיפוע מתון ככל שניתן, רחבה ואף מותאמת ללקויי ראייה כמוגדר בת.י.

3.            דרכי גישה (מהחניה ו/או הרחוב ועד דלת הכניסה לבניין)
חשוב ביותר שדרך זו תהיה נוחה ומותאמת בעיקר למוגבלויות בניידות וראייה. להקפיד על שיפועים מתונים ככל שניתן, רוחב רחב, שאין מכשולים, תאורה ללילה, שילוט אם נדרש וחומרים שאינם מחוספסים מחד ומאידך אינם חלקים ומסוכנים.

4.            כבש (רמפה) / מדרגות
כאשר אין ברירה ונדרש לגשר עלפני הפרשי גובה חשוב ביותר להקפיד על הגדרות הביצוע בת.י. כך לדוגמא: קריטי שיותקנו מאחזי יד, קריטי שלפני המדרגה העליונה יהיו משטחי אזהרה שישמשו כהתראה לאנשים עם לקויות ראייה ועיוורים על הימצאותם של מדרגות. לעניין הכבש / רמפה - גם כאן הקפדה על המידות והפרטים חשובה ביותר - החל מלעשות כל מאמץ למתן את השיפוע ככל שניתן כאשר זווית השיפוע המקסימאלית הינה 8% ודרך חשיבות מאחזי היד והחומר ממנו עשוי הכבש.

5.            דלת הכניסה לבניין
באופן עקרוני יש לפעול לכך שכולם יכנסו מהכניסה הראשית ולכן יש לפעול שכניסה זו תהיה נוחה ונגישה ללא סף או מדרגה בדלת, דלת רחבה, לוודא שניתן לפתוח את הדלת בקלות. במידה וזו דלת מזכוכית נפעל למדבקות שימנעו התקלות בדלת ללקויי ראייה ועוד.

6.            מסדרונות בתוך הבניין
על המסדרונות להיות מספיק רחבים, ללא מכשולים, מוארים בתאורה טובה אך שאינה מסנוורת.

7.            מעלית / מעלון
בכל מקום בו יש מפלסים או קומות נדרש פתרון נגישות אנכי לטובת אנשים עם מוגבלות בניידות כולל מוגבלי הליכה. על אלה להיות מותאמים לסוגים השונים של המוגבלויות  וסוגי כסאות הגלגלים השונים ויש לפעול לפי התקנות והת.י. למעליות בהתאם לגודל הבניין, ייעודו ומספר הקומות. ע המעליות להיות מותאמות גם לעיוורים ולקויי ראייה.

8.            שרותי נכים
שירותים בכלל הינם מרכיב חשוב בכל מקום, שרותי נכים הינם קריטיים לאנשים עם מוגבלות. חשוב ביותר לוודא שיש שילוט הכוונה ברור ונוח למציאת שרותי הנכים. חשוב ביותר להקפיד לבצע ולהתקין את שרותי הנכים בדיור מוחלט להגדרות בת.י. לעניין זה. כך לדוגמא חשוב ביותר שהדלת תיפתח החוצה, גובה המאחזים המדוייק גם הוא חשוב ביותר, מיקום האסלה ועוד.

9.            שילוט
שילוט באופן כללי מתחלק לשלושה סוגים: הכוונה, אזהרה וזיהוי. לדוגמא הכוונה לשרותי נכים, התראה בפני מכשול וזיהוי עמדת שרות נגישה. שילוט טוב משפר מהותית את הנוחות, ההתמצאות, הנגישות.

10.        ריצוף
לריצוף יש חשיבות רבה, ריצוף מחוספס מדי מאוד לא נוח לאנשים עם עגלות ומוגבלי הליכה, ריצוף חלק מידי - מסוכן, ועוד. בחירת ריצוף נכונה יכולה להיות נגישה, עיצובית ואף יכולה לסייע  בהתמצאות, הכוונה והתראה.

11.        תאורה
חשוב לייצר תאורה טובה כזו שאינה מסנוורת. נושא התאורה חשוב למוגבלויות חושיות. תכנון תאורה נבון יכול לסייע בהכוונה ובהתמצאות.

12.        מכשולים
חשוב לוודא שבכל דרכי הגישה אין סכנות ומכשולים, הן על הקרקע, הן מהצדדים ומלמעלה . זה נכון הן מחוץ לבניין והן בתוך לבניין

13.        נגישות במצב חרום
גם נושא חשוב זה מוגדר בתקנות ובת.י. החל מאמצעים שיאפשרו לכולם לדווח על מצב חרום, דרך אמצעים שיאפשרו לדעת על מצב חרום (לדוגמא תחליף לאזעקה לטובת  חרשים) ואזור ביטחון והמתנה נגיש לכוחות החילוץ.

14.        ריהוט
מהו כסא נגיש, ספסל נגיש, שולחן נגיש, דלפק נגיש - לכל אלה ישנם הגדרות המפרטות מידות מדויקות שתאפשרנה גם לריהוט הפנים להיות נגיש ושימושי לכולם. לדוגמא - על גובה מושב כסא להיות בין 45-50 ס"מ ועם מאחזי יד לטובת מוגבלי הליכה. על שולחן נגיש להיות מונמך ומותאם בצורה כזו שניתן עם כסא גלגלים להיכנס מתחת לשולחן.

 

3.2. נגישות פיזית- סביבה
פרק זה מתייחס על 'קצה המזלג' להנגשת מקומות מהסוגים הבאים:

1.            פארקים - לעניין פארקים מוגדר בתקנות כיצד לסמן חניות נכים בטבע, כיצד ליצור דרכי גישה למוקדי העניין השונים בהתאם לסוג המקום, כיצד לייצר שביל נגיש בטבע,  כיצד להנגיש פינת פיקניק נגישה ועוד.

2.            גני שעשועים - כיום ניתן לתכנן גן שעשועים שיהיה נגיש  להורה עם מוגבלות ו/או לילד עם מוגבלות - החל מנגישות דרכי הגישה, ספסלי הישיבה ועד נגישות מתקני המשחקים.

3.            בריכות שחייה - כאן מדובר על הנגשה החל מחניות הנכים, דרכי הגישה, מלתחות וחדרי הלבשה, הבריכה ועוד. בכל בריכה חייב להיות מתקן הרמה לכניסה ויציאה מהמים.

4.            חופי רחצה - עבר לחניות נכים ודרכי גישה, חוף רחצה נגיש חייב לכלול דרך גישה עד קו המים, סככת צל נגישה, אמצעי לכניסה למים, לשרותים ולמלתחות נגישות.

5.            מתקני ספורט - מתקני ספורט נדרשים להיות נגישים הן לספורטאים עם מוגבלויות והן לצופים עם מוגבלות. כך לדוגמא נדרש שיהיו חדרי הלבשה ומלתחות נגישות לספורטאים ומקומות ישיבה נגישים כך שגם כשהקהל עומד, המגרש לא יוסתר בפני הצופים עם המוגבלות היושבים במקומות נגישים.

6.            בתי עלמין - בית עלמין נגיש יאפשר למבקרים בו להחנות רכבם ולהגיע לכל חלקה במתחם. בנוסף יהיו שרותי נכים, ספסלי ישיבה נגישים ושילוט הכוונה נוח.

7.            ועוד.

 

3.3. נגישות פיזית - תשתיות
פרק זה מתייחס להנגשת מקומות מהסוגים הבאים:

1.            מדרכות ומעברי חצייה,

2.            תחנות אוטובוס,

3.            גשרי הולכי רגל,

4.            חניות נכים.

 

3.4. נגישות שירות
תקנות מיוחדות אלה עוסקות בכל מה שנדרש לבצע מעבר למבנה הפיזי בעסק ובין היתר הן עוסקות בשאלת עיצוב פנים מותאם ונגיש כך שלאדם עם מוגבלות יתאפשר לקבל את השרות הניתן במקום ככל לקוח אחר. תקנות אלו מגדירות חובות כלליות ואף ייעודיות לסוגי מקומות שונים כגון מסעדות, מלונות, סיפריות ועוד.
במסגרת תקנות אלה נדרש לתת את הדעת בנושאים העיקריים הבאים:

1.            מינוי רכז נגישות והכשרתו

2.            עיצוב פנים נגיש

3.            נהלי "שרות נגיש"

4.            הדרכות עובדים למודעות ו"שרות נגיש"

5.            הנגשת אתר האינטרנט ואפליקציות

6.            הנגשת המוקד הטלפוני ונתבי שיחות

7.            הנגשת הפרסום

8.            הנגשת המידע  - המרת מידע לפורמטים נגישים כגון דפוס נגיש, ברייל, קובץ קולי ועוד.

9.            הנגשת טכנולוגיות
כחלק מקבלת שרות אנו נעזרים בין היתר במכונות אוטומטיות למשיכת מזומנים, מכונות לתשלום על חנייה קיוסק מידע ומערכות לניהול תורים.

10.        עזרים טכנולוגים לסיוע לאנשים עם מוגבלות.

11.        הנגשת מוקד פניות הציבור

12.        הנגשת אירועים, תערוכות וכנסים

13.        פרסום הסדרי נגישות של הארגון.

 

3.5. מהו ארגון נגיש?
עד כה סקרנו מה נדרש להנגיש לפי חלוקה לנושאים, אך נשאלת השאלה כיצד מנגישים את הארגון- את העסק כולו, על כל נכסיו הבנויים, נהליו, עובדיו, מוצריו ושרותיו. ארגון מוגדר כ"ארגון נגיש" רק לאחר שכל כולו הונגש במלואו. ארגון נגיש הינו ארגון שמבניו, מוצריו ושרותיו נגישים לכלל סוגי המוגבלות. ארגון נגיש עומד בכל דרישות חקיקת הנגישות.
הנגשת ארגון הינה תהליך מורכב ויקר שעשוי לארוך שנים, מדובר בתהליך של שינוי ארגוני.
עמותת נגישות ישראל מתמחה בליווי והטמעת הנגישות בארגונים גדולים ואף פיתחה מודל ייחודי, יעיל, פשוט וחסכוני ליישום ההנגשה.

 

4.       מי נדרש להנגיש?

 

4.1. מי נדרש להנגיש:
'מקום ציבורי'  או 'שירות ציבורי' המספקים שרות לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו.

 

4.2. היכן לברר אם אתה חייב בהנגשה?

1.            בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח - 1998 סימן ג': מקום ציבורי – נגישות, סעיפים 19 ז', 19 ח' ו- 19 ט'.

2.            בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח - 1998 סימן ג': מקום ציבורי – נגישות, סעיפים 19 י', 19 יא', 19 יב'.

3.            הגדרות מדוייקים של 'מקום ציבורי' - בתוספת הראשונה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח - 1998

4.            הגדרות מדוייקים של 'שרות ציבורי' - בתוספת השנייה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח - 1998

5.            בשאילתא לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

 

4.3. מי פטור מהנגשה?
בחוק ובתקנות, נקבע מנגנון למתן פטורים שונים מביצוע התאמות נגישות.
כחלק מתקנות מקום קיים ישנם הקלות שונות. לדוגמא פטור מהקמת בית שימוש נגיש לסוגים מסוימים של מקומות.

בחוק מוגדרים גם פטורים בנסיבות הבאות: בשל סיבות הנדסיות, בשל פגיעה מהותית באופיו של המקום כגון מבנה לשימור, פטור עקב נטל כלכלי ועוד.

 

5.       המדריך לבעלי נכסים

 

5.1. כללי
באופן עקרוני כל בניין / חנות / מקום הפתוח לציבור הרחב ונותן לו שרות צריך להיות נגיש. החקיקה יצרה הפרדה בין מקום קיים למקום חדש

 

5.2. מקום קיים / מקום חדש - מה ההבדל?
הנגשת נכסים נדרשת מכל אדם או עסק שבבעלותו נכס. ההנגשה הנדרשת בהתאם למועד בקשת ההיתר- לפני או אחרי נובמבר 2009.
מקום קיים - הנגשתם של נכסים של לפני נובמבר 2009 מתבצעת בהתאם לתקנות מבנה קיים (תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), תשע''ב 2011).
מקום חדש - הנגשתם של נכסים של אחרי נובמבר 2009 מתבצעת בהתאם לתקנות הנגישות למבנה חדש (תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970, חלק ח'1, פרק א': בניין ציבורי חדש).

 

5.3. לוחות זמנים להנגשה
אם בבעלותך מתחת 4 נכסים? – יש לבצע את ההתאמות הנדרשות עד ה 1/11/2015. אם בבעלותך מעל  ל 4 נכסים? - יש לבצע את ההנגשה בחלוקה למנות כפי שנקבעו:

1.            20% לפחות מהמבנים עד לא יאוחר מיום ה- 22/6/2014

2.            40% לפחות מהמבנים עד לא יאוחר מיום ה- 22/6/2015

3.            65% לפחות מהמבנים עד לא יאוחר מיום ה- 22/6/2016

4.            100% מהמבנים עד לא יאוחר מיום ה- 1/11/2017.

 

5.4. חובת מי להנגיש - השוכר, המשכיר או הרשות המקומית?

1.            הבעלים - מחובתם להנגיש את השטחים הציבוריים והשטחים שבבעלותם.

2.            השוכרים - מחובתם להנגיש את השטחים שהשכירו בלבד.

3.            הרשות המקומית  - מחובתם להנגיש את השטחים המונציפאלים המובילים לגבול הנכס.

 

6.       המדריך לארגונים גדולים

 

6.1. מודל עמותת נגישות ישראל -  DNA נגיש.

בעולם הוכח שהנגשת ארגון הינה כדאית מבחינה עסקית. עסק נגיש שווה עסק מרוויח.
על מנת להרוויח מהפיכת הארגון לנגיש יש לעבור תהליך שינוי ארגוני, לייצר בארגון
DNA עם תפיסת נגישות, כל זאת במינימום עלויות ובמינימום סיכונים של פגיעה בתדמית העסקית, או התמודדות עם תביעות כספיות ייצוגיות נגד הארגון.
הרעיון של המודל הינו בחינה עצמית של הארגון האם מוצרי ושרותי הארגון הם כולם נגישים ל 100% מפוטנציאל קהל המטרה. מטרת המודל הוא הנגשת כל המרכיבים בהם יש קשר בין העסק/ארגון ללקוח. בין אלה הנגשת המבנים / חנויות / משרדים, הנגשת השירות הפרונטאלי (איך לתת שרות באופן מותאם לכל סוג מגבלות) , הנגשת אתר האינטרנט של הארגון, הנגשת המוקד הטלפוני, הדרכות עובדים, הנגשת טפסים, הנגשת הפרסום.

1.            התהליך מורכב מהשלבים הבאים:

2.            הצגת התהליך, מצב החקיקה והמודל להנהלת החברה

3.            מינוי מוביל ארגוני (ברמת סמנכ"ל) לתהליך הנגישות בארגון.

4.            מינוי רכז נגישות

5.            הקמת וועדת נגישות שתכלול נציגים מכל מחלקות הארגון.

6.            תהליך אבחון ומיפוי פערי נגישות בארגון.

7.            יצירת מודעות ארגונית לנושא הנגישות.

8.            בניית תוכנית רב-שנתית להטמעת הנגישות בארגון.

9.            ביצוע שיפורי נגישות לפי תוכנית העבודה.

10.        מעקב ודיווח חצי שנתי על סטאטוס התקדמות/ביצוע ההנגשה/פיתוח הנושא הנגישות בארגון.

11.        כל התהליך בליווי וייעוץ של היועצים המומחים של נגישות ישראל. החל מייעוץ ארגוני, ייעוץ נגישות, ייעוץ משפטי, מומחים אחרים. (מתומחר לפי שעת יעוץ) צרו קשר

 

7.       פורום עסקים
פורום עסקים מקדמי נגישות ישראל" נוסד להשגת המטרות הבאות:

7.1. קידום המודעות והנגישות במגזר העסקי/ארגוני תוך שילוב חברות מובילות המהוות דוגמא.

7.2. קידום הנגישות הלכה למעשה ברמה המקצועית והמתקדמת ביותר בארגונים מובילים בישראל.

7.3. הצטרפות לפורום עסקים מקדמי נגישות הינה הצהרת מחויבות ארגונית / חברתית  לקידום נגישות העסק, השרות והמוצר ללקוחות עם מוגבלות.

7.4. חברי הפורום נהנים מליווי וייעוץ אסטרטגי להנגשת הארגון בשיטת 'נגישות ישראל', השתתפות בכנסים מקצועיים, עדכונים שוטפים,
ייצוג מול נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות ובעיקר מרווח עסקי, תדמיתי, חברתי.

7.5. להצטרפות לפורום - שלחו מייל לנטע רוטמן, מנהלת המח' לייעוץ נגישות - לחצו כאן 

 

8.       המדריך למנכ"ל

זה הזמן לפתוח את הדלת ל- 100% מהלקוחות הפוטנציאליים שלך עמותת נגישות ישראל כאן בכדי לסייע לכם.
10 צעדים מומלצים למנכ"ל  לצורך הנגשת הארגון

1.       הכר מהי  נגישות, מיהו קהל המטרה ומה הרווח שניתן להשיג מהנגשת הארגון.

2.       הכר את החקיקה בתחום הנגישות ווודא כי המשפטנים בארגונך לומדים ומכירים את הנושא והשלכותיו.

3.       כנס ישיבת הנהלה להכרות עם חקיקת הנגישות והשלכותיה על הארגון.

4.       מנה 'סמנכ"ל מוביל' שיקח אחריות והובלה על הטמעת הנגישות בארגון.

5.       מנה 'רכז נגישות' שיוכשר לתפקידו בקורס רכזי נגישות במרכז ללימודי נגישות ישראל.

6.       תוודא ביצוע סקרי פערי נגישות, למד מה אתה נדרש להנגיש בארגונך, מהם הפערים לביצוע והתקציב הנדרש.

7.       הכן תוכנית רב שנתית לתהליך ההנגשה, תקצב אותה וודא יישומה.

8.       היה מודע לסיכונים – תביעות אזרחיות ופליליות, אכיפה, פגיעה תדמיתית.

9.       זכור "עסק נגיש = עסק מרוויח"

10.   7.10. צור קשר עם נגישות בישראל - וקבל את כל הליווי והסיוע המקצועי הנדרש להטמעת הנגישות בארגונך במקום אחד.

 

9.       המדריך לעסק קטן

עסק קטן בד"כ פטור עפ"י חוק מהנגשה (ראה למעלה סעיף המגדיר אם העסק שלא מחוייב בהנגשה או פטור).
מאחר ויש יתרונות רבים להנגשת עסק מבחינה עיסקית ורווחית, מומלצת הנגשת - עסקים קטנים.
להלן מספר צעדים קטנים להנגשת עסק קטן:

1.       במידה ויש מדרגה בכניסה - התקן רמפה בכניסה בשיפוע של עד 12% ורוחב של מינימום 75 ס"מ - גם רמפה ניידת הינה אפשרות.

2.       במידה ויש יותר ממדרגה אחת ולא ניתן להתקין רמפה/כבש קבוע או זמני - התקן פעמון קריאה לעזרה והקפד לסייע ולהגיש שרות לפונים.

3.       וודא שרוחב פתח הכניסה הינו 75 ס"מ מינימום.

4.       וודא מעברים מעל 100 ס"מ

5.       וודא שגובה דלפק המכירה הינו 80-90 ס"מ

6.       הקפד להציע עזרה ללקוחות עם מוגבלות.

7.       התקן לולאת השראה בקופה לטובת לקויי שמיעה.

 

10.   שרותי עמותת נגישות ישראל

 

1.       לליווי וייעוץ להטמעת נגישות "הכל במקום אחד" - לחץ כאן 

2.       מרכז ללימודי נגישות - קורסים  - לחץ כאן

3.       המרת פורמטים של מידע - כדאי לפעול להמרת המידע לפורמטים נגישים עמ"נ לעמוד בדרישות החוק ובלוחות הזמנים המוגדרים - לחצו כאן

4.       לומדת נגישות השירות - לחץ כאן

 

 

הדפסשלח לחבר
עבור לתוכן העמוד