השתתפו:
גדעון פלס - נציג יוצאים למרחב ונגישות ישראל – אצבע הגליל
תמי רייזנר - מנהלת השרות לטיפול באדם המפגר – משרד הרווחה - חיפה והצפון
שלמה גרוס - מפקח מחוזי באגף השיקום – משרד הרווחה - חיפה והצפון
ד"ר רויטל שורץ-סבירסקי - מנהלת נגישות ישראל בצפון
גיורא לב - מנהל שותף, נגישות ישראל
אסתר קרפל - יו"ר איל"ן קריית שמונה ואצבע הגליל
ורד שור - עו"ס מרחבית בצפון באיל"ן ומנהלת לשכת הרווחה במטולה
עופר מיכאלי - נציג יוצאים למרחב ונגישות ישראל באצבע הגליל
רנדי גרבר - נציגת ג'וינט ישראל, ירושלים
תמר בירליך - מורה לאומנות בי"ס "רננים" ק"ש ומרכזת פרויקט "מקום טוב"
זאבית דרומי - מנהלת מחלקה לשירותים חברתיים במוא"ז גליל עליון
דנית קמעו - עמותת "מפרש" גליל מערבי
ד"ר אדווה זילברשטיין-חכם - ראש החוג לחינוך מיוחד במכללת "אוהלו"
ליזה גרין - יועצת חינוכית בבי"ס "שחפים"
מיטל מטלון - רכזת אזור גליל עליון בעמותת "אתגרים"
איילת אורן - רכזת מועדון פנאי של האדם המפגר ושיקום במתנ"ס חצור הגלילית
עליזה שטילמן - רכזת תעסוקה בבי"ס "רננים"
בת שבע מלחי - חברת קיבוץ מחניים - אורחת
שוש פלס - המוסד לביטוח לאומי - צפת
שרית מסטר - עו"ס שיקום - המוסד לביטוח לאומי ק"ש+מרר

גדעון פלס:

הפגישה מוקדשת בעיקרה ללמידה של שירותי משרד הרווחה, הנוכחיים והמתוכננים. תוצג ע"י מר. שלמה גרוס, מפקח מחוזי באגף השיקום במחוז חיפה והצפון וע"י גב' תמי רייזנר, מנהלת השרות לטיפול באדם המפגר במחוז. פגישה זו הינה ראשונה בתוכנית הפגישות עם גופי הממשלה נותני השירותים, והיא המשכית להתכנסות הקודמת של צוות ההיגוי, שעלו שבה צרכים שונים לאוכלוסיית אנשים עם פיגור, ובמיוחד לאוכלוסיה שבגיל 21+.

1. שלמה גרוס: בישיבה הקודמת הופתעתי לראות שאנשים לא יודעים מה קיים וחושבים שצריך "להמציא את הגלגל מחדש". אני רוצה להגיד מה יש.
אגף השיקום כולל בתוכו גם את השרות לעיוור.

2. השירות לעיוור: עיוור הוא עיוור לתמיד ורובם כיום בגיל זקנה. במכון לעיוור ולבעלי ראיה ירודה יש אביזרי עזר והדרכה שיקומית. בעולם המערבי מעבירים את העיוורים ללימודים בתנאי פנימייה. בארץ המודל הוא שהמורות השיקומיות מגיעות ללקוי הראיה הביתה ומדריכות אותו בסביבתו הטבעית. יש תוכנית בצפת לאנשים ורבליים ובעלי מודעות עצמית – שעוברים שם הכשרה. יש מועדון מיוחד לילדים ובני נוער עיוורים, שנקרא "תגיל", שפועל בשיתוף עם משרד החינוך. קיים אחד בטבריה ושני, בשלבי הקמה, בצפת.

3. השירות לשיקום: השיקום ניתן מגיל לידה עד גיל זיקנה ואז האדם עובר לקבל שירותים מאגף הזיקנה. יש מעון יום שיקומי בצפת ובק"ש. לתינוקות פחות פגועים יש תוכנית שילוב במעונות יום רגילים. יש מועדוניות ומטפחים בקהילה – לא בתחום הלימודי. קיימת תוכנית "מעברים" שבה יש וריאציה לחרשים ווריאציה לנכים פיזיים. יש וריאציה בתוך ביה"ס ולילדים משולבים יש תוכניות אחה"צ. יש זכיינים שזכו במכרז ומפעילים את התוכנית. אעביר לכם את רשימת המפעילים.

4. תעסוקה: ישנו רצף של פתרונות לאנשים מעל גיל 21, ברמות תפקוד שונות. מי שלא יכול לעבוד – יש מועדון חברתי. לאנשים עם יכולות גבוהות יותר – יש מפעלים מוגנים. מעל – יש תעסוקה נתמכת (5 זכיינים) שבה מסייעים לאנשים לכתוב קורות חיים, לחפש עבודה ולהשתלב בעבודה. באזור קיים מרכז שיקום ואבחון בטבריה – זהו סעיף תקציבי בעייתי. יש בלשכות הרווחה טופס הפניה לתעסוקה נתמכת.

5. מועדונים: אנחנו בעד שילוב האוכלוסייה, אך מסתבר שכמה שרוצים שילוב, האנשים רוצים פינה לעצמם. יש מועדון חרשים בק"ש. מועדון עיוורים בק"ש. מועדון עיוורים בצפת ומועדון לכלל הנכויות בטובה-זנגריה. יש ישובים שיש בהם מרש"ל – שזהו מרכז שירותים לעיוור.

6. פרויקט "קהילה נגישה": קיים במועצה אזורית גליל עליון ובעוד רשויות מקומיות.

7. "הורים בונים קהילה": פרויקט בשיתוף הג'וינט, שקיים בשתי וריאציות: הורים לבנים עם מוגבלות נפגשים במרכז הארץ. בצפון - קיים בנצרת עלית.

8. "עמית למשפחה": מתנדבים שבאים לבית הנכה ומעסיקים אותו – כדי לפנות את ההורים. בצפון קיים במעלות תרשיחא, בסחנין ובמגדל העמק.

9. נופשונים: "בית הגלגלים" בבוסתן הגליל – יש מחזורים קבועים של קבוצות נכים לסופי שבוע.

10. משפחה מארחת בפרויקט "הקלה" אירוח ילד נכה.

11. מרכז לחיים עצמאיים לנכים בוגרים: "בית מרים" בקרית חיים, השייך לאיל"ן, ומרכז במגדל העמק.

12. סידורים חוץ ביתיים: "גרבסקי" במגדל העמק, "נאות הדסה" בקיבוץ גשר הזיו, "בית קסלר" בקריית חיים (שייך לאיל"ן). יש מסגרות שיקומיות והוסטלים בכל הארץ. יש מסגרות פוסט אינפוזיות לבני נוער –כמו בית ילדים בקרית-אתא. יש רצף של משפחות אומנה. מכינת "כנפיים" בבוסתן הגליל, יש לה וריאציה לחרשים בחיפה.

סיכום

כל שירותי משרד הרווחה ממומנים 75% ע"י המדינה, 25% ע"י הרשות המקומית. ברוב השירותים חלה השתתפות עצמית על האזרח מקבל השרות, שנקבעת עפ"י מבחן הכנסות שמתבצע ע"י המחלקה לשירותים חברתיים. אחת הבעיות היא שיש רשויות שאנו מציעים להם פרויקטים כי גילינו את הצורך, אך הרשות לא מעוניינת כי אין לה את התקציב להשתתפות של 25%.

בפריפריה קיימת בעיה קשה של הסעה. יש הסדר צולע להסעות למעונות יום שיקומיים. לגבי כל יתר המסגרות והפרויקטים – קיימת בעיית הסעה. אגף השיקום לא מטפל במפגרים, אוטיסטים ופגועי נפש.

שאלות

איילת: פיגור קל שייך לשיקום?
שלמה: השירות לשיקום הוא רזידואלי (שיורי) כל מה שלא עבר בדלת של הפיגור והאוטיזם – שייך לשירות לשיקום.
דנית: היחידה לאבחון דינמי "אונים" בכפר סבא?
שלמה: יש מי ש"נופל בין הכיסאות" ולעיתים יש ויכוח למי שייך. יש לכך ועדות פנים משרדיות שמחליטות על הגדרת האדם, כשהיא לא מצליחה – זה עובר לוועדה לאבחון דינמי.
איילת: יש גיל סף לאבחון של הפיגור?
תמי: לא. יש תנאי סף.
שלמה: אני לוקח על עצמי להפיץ בין החברים את השירותים והגופים הזכיינים שמפעילים את השירותים.
גדעון: שלמה הציג רשימה ארוכה של שירותים. במרחב שלנו ישנו קושי מיוחד לצרוך שירותים בגלל הפריסה הגיאוגרפית הגדולה וקשיי התחבורה. בטרם נשמע את תמי רייזנר ביחס לשירותים לאוכלוסיית אנשים עם פיגור שכלי, נעשה היכרות ראשונית עם "מכללת אוהלו" ועם מפר"ש בגליל המערבי.

2. מכללת אוהלו ומפר"ש בגליל
      ד"ר אדווה זילברשטיין-חכם – ראש החוג לחינוך מיוחד במכללת "אוהלו".
מכללת אוהלו – אנו עובדים על הנושא של הכשרת מורים לאנשים עם צרכים מיוחדים, הכשרת מורים שהם עצמם בעלי צרכים מיוחדים, הנגשת המכללה וסיוע לאנשים עם מוגבלויות ללמוד, לעבוד, לחיות. הטלפון של ד"ר עמנואל תמיר – ראש האקדמיה– 050-5642724, הטלפון של אדווה – 052-2668064.
רוויטל – יש משמעות גדולה לעובדה שיהיו מורים בעלי לקויות, שיוכלו לעבוד בהוראה. מכללת אוהלו "הרימה את הכפפה".
אדווה – אנו נותנים הדרכה וייעוץ לבתי ספר באזור ומקימים מכון מחקר לעניין זה. יוזם הרעיון הוא ד"ר עמנואל תמיר – ראש האקדמיה.
דנית – "מפרש בגליל" הארגון קיים 5 שנים ומפתח תוכניות לנכים בגליל המערבי, בעיקר נכות פיזית:

1. "מקום להיפגש" – בעין המפרץ – מפגש אחת לשבועיים.
2. "מרכז מידע" לנכים בוגרים של מפרש שהינו המשך למרכז המידע "קשר" שניועד להורים לילדים.
3. "אימא" – אמהות נכות מלוות אמהות צעירות נכות. נשים נכות מלוות נשים נכות צעירות.
4. "מכף רגל ועד ראש" – סדנת טיפוח לנשים צעירות 10 מפגשים. בהמשך 10 מפגשים של חינוך למיניות וקבוצה של אחיות קופ"ח, שנועדה לחזק את הפתיחות כלפי נכויות.
5. "עיר מקדמת תעסוקה" – בעכו.
שלמה: מאיפה המימון?
דנית: אנו עמותה שמתקיימת מתמיכות.

גדעון: מבקש לקבל מייל של עמוד אחד מכל עמותה וארגון, שמסביר על פעילות הארגון, על מנת להפיץ 
בין כולם.

3 - תמי רייזנר – מנהלת האגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה במחוז חיפה והצפון
באגף הפיגור אנו מטפלים באוכלוסייה מגיל לידה ועד בכלל. אנו מובילים יוזמה במחוז לאנשים עם פיגור שכלי ונכויות. אדם עם פיגור שכלי יכול לקבל שירותים מהאגף רק לאחר שעבר תהליך של אבחון +וועדת האבחון. לוועדה יש כוח סטטוטורי שרק היא יכולה לקבוע מי מפגר ומי לא. האגף לפיגור פועל על פי חוק, דבר המקנה לאגף כסף ולכן יש לאגף יכולת לפתח שירותים. אין אדם שצריך שרות ולא יקבל בגלל מגבלה כספית. זהו יתרון גדול של האגף לעומת אגפים אחרים במשרד הרווחה. האגף נותן 2 סוגי שירותים מרכזיים:
1. דיור – מסגרות חוץ ביתיות, פנימיות, דיור קהילתי, הוסטלים.
2. שירותים קהילתיים יומיים – מדובר על רצף שירותים מינקות עד בגרות , המקיפים את כל תחומי החיים: פנאי, תעסוקה, דיור וכו'. השירותים הם רוחביים ובנויים על עקרון של סביבה תומכת וסיוע לאדם בביתו בכל תחומי החיים.
היוזמה שאנו מנסים להוביל כעת תיתן תקווה לאזור הגליל העליון והגולן. יש המון משמעות לכך. אני רואה את הנוכחים כאן בצוות ההיגוי כקבוצת לחץ, רוח גבית לפיתוח השירותים. כשהאגף בודק פיתוח שירותים, בודקים צרכים. פה יש ריחוק גיאוגרפי גדול ויש מעט מאוד אנשים מכל סוג/תחום. מגוון האוכלוסייה הוא גדול – אך במספרים קטנים בכל סוג נכות. אספקת השירותים תינתן בשתי דרכים:
1. מכרז מדינה – הזכיין מפעיל את השירות.
2. הפעלה ע"י הרשות המקומית באופן עצמאי או שמוציאה למכרז חוץ בעצמה.

מניסיון, כשזכיין מקבל את כל רצף השירותים, השירות שניתן טוב יותר מהסיבות הבאות:
1. משיגים חוסן כלכלי.
2. הזכיין יכול לתפור חליפה מותאמת לכל צרכן שירותים.
3. הזכיין יכול להיעזר באנשי טיפול למגוון האוכלוסייה.
לעניין הפיזור הגיאוגרפי – קיים מודל מוצלח של עמותת "כוכב" במעלות, שמפעילה רצף שירותים לאנשים עם פיגור, נכים פיזית,נכי נפש ואוטיסטים. היוזמה להקמת השירותים החלה מהאגף לטיפול באדם המפגר, אך יש תשובה לכל סוגי הנכויות. הרעיון הוא שותפויות. מצב השירותים באזור הזה הוא בעייתי: או שאין שירותים או שאיכותם נמוכה. אני בתפקיד 3 שנים והמוטו שלי הוא לפתח שירותים מותאמים לצרכי האוכלוסייה.
בשלב א' טיפלתי בטבריה. בימים אלו יוצא מכרז של כל רצף השירותים. אנו מקווים לעלות שם על דרך המלך. אין לנו בעיה לתת סמלים תואמים בין 3 האגפים:שיקום, פיגור ואוטיזם. השרות בטבריה יהיה לכל האזור.
בשלב ב' הגליל העליון והגולן – גויסו 3 רשויות חזקות: גליל עליון, מבואות החרמון ורמת הגולן. הוצע להם לפתח שירותים על רצף בפריסה גיאוגרפית כשירותים רב נכותיים, כדוגמת "כוכב" בגליל המערבי, ולבחור מפעיל אחד שייתן רצף שירותים בפיזור גיאוגרפי. היו כבר כ-3-4 פגישות עבודה של האגף עם מפקחים ועו"סים וכעת יש החלטה להפגיש את ראשי הרשויות עם מנהלות מחלקות הרווחה.ביום ד' הבא יש מפגש+סיור בגליל המערבי כשהמטרה היא הכרות עם עמותת "כוכב" שנותנת שם את השירותים. לסיור מצטרפות גם מטולה וראש פינה. בעקבות הסיור אנו מקווים לצאת לדרך להקמת מודל "כוכב" בגליל העליון.
ערכנו בשנה האחרונה סקר צרכים של האוכלוסייה עם הפיגור השכלי. הסקר הורחב גם לאוכלוסיית השיקום והאוטיסטים והוא הופנה ל-15 רשויות מחצור הגלילית וטובה-זנגריה בדרום ועד מג'דל שמס ורג'אר בצפון.
נענו לסקר 9 רשויות. ממצאי הסקר עולה שעיקר הצרכים הם בתחום התעסוקה והפנאי ופחות בתחום סידור חוץ בייתי.
גדעון: המהלך כולו משתלב בתוך מערכת של הפרטת שירותים, והעברת חלק מהשירותים לעמותות, כשהמדינה היא הרגולטור, שיגדיר את הקונסטרוקציה וייפקח על השירותים. בחלק מן המקרים יממן אותם עד 75%. תמי מתארת מצב של היקף שירותים רחב, השאלה אם זה נכון, או שעדיף מספר גדול של נותני שירותים. יש פה שאלה של יצירת תלות בגורמים בודדים. אני מציע לאפשר ליותר יזמים, יותר נותני שירותים.
תמי: החוכמה היא לבחור במכרז את הזכיין הנכון.
דנית: אני מבקשת שהמכרז ייפתח לתחרות בין גופים על בסיס של איכות השירות ולא רק לגופים ארציים ומוכרים.
רנדי: תושבי קריית שמונה וחצור הגלילית שירצו לצרוך את השירות – איך הם יעשו זאת?
זאבית: בהשמה של הרשות שלהם לאותו השרות, באמצעות המחלקה לשירותים חברתיים במקום מגוריהם.
עופר: בעיית ההסעות באזור הזה קשה ביותר. צריך ליצור הידברות על עניין ההסעות על מנת ששרות לא ייפול בגלל הסעות.
אסתר: איל"ן למשל נותנת השתתפות לתושבי טובה-זנגריה וחצור הגלילית בהידרותרפיה בבריכה הטיפולית במבואות החרמון – אך איך יכול הנכה להגיע למבואות החרמון כשאין הסעה מאורגנת. לא כולם בעלי רכב.
תמי: יש שותפות בין משרד החינוך ומשרד הרווחה לגבי "הסעה שלישית" לילדים עם פיגור. במצב בו חלק מהילדים במסגרת שוהים יום קצר וחלק אחר נשארים ליום ארוך, תספק הרשות המקומית 2 הסעות חזרה מהמסגרת ליישוב, בהשתתפות משרדי הממשלה.
שלמה: אני רוצה לציין פרוייקט נוסף "ייעוץ מיני לבעלי צרכים מיוחדים" שניתן ע"י מכון רם בחיפה. עומדים להיפתח סניפים בטבריה ונצרת. ההסעות למכון ע"ח המשפחה.

גדעון: תודה לכולם. הפגישה הבאה תעסוק בשירותי הביטוח הלאומי ובהמשך בכוונתנו להיפגש גם עם נציגי משרד הבריאות והתמ"ת.
חוזר ומזמין את כולם לשלוח אליי מייל עם חומר רקע קצר להפצה על הארגון והשירותים שלכם.

רשמה: ורד שור